רבים מאיתנו עדיין רואים בבנק גורם אמין, מפוקח ונורמטיבי לנהל את הכספים שלנו, להתייעץ עם הבנקאי שלי ולבטוח שהבנק עושה לטובתנו. אבל האם אנחנו זוכרים שהבנק הוא גוף פרטי כלכלי שיודע בעיקר לדאוג כמו כל תאגיד חי ונושם לעצמו? הרי אף בנק אינו פילנתרופ.
הרגע שלקחנו מהבנקים את השליטה על הפנסיה שלנו
עד שנת 2008 נהנו הבנקים מניהול קופות הגמל השונות של המשקיעים, גבו דמי ניהול גבוהים ולא ממש הציעו לעבור ממקום למקום או בדקו את ההשקעות שלנו לטובת שינויים. ככל הנראה איפה שביצע משקיע את ההשקעה הראשונית שלו, שם יישאר.
רפורמת בכר הביאה איתה כמה נקודות חשובות, טובות ובעיקר העבירה חזרה את האפשרות לשליטה עבור המשקיעים, קופות הגמל הופרטו מהבנקים ועברו לניהול בתי השקעות שונים שמציגים מסלולי השקעה שונים, דמי ניהול מופחתים והכי חשוב תחרות בשוק החופשי ובחירת המשקיע לנייד את הכספים השונים ממקום למקום ללא אירוע מס. הבנקים לא היו מרוצים מהעניין והיה צורך להשלים את החור שנוצר במאזנים בכל צורה שהיא.
עמלות , פתאום נולדו עמלות שאין להן שום בסיס במציאות, עמלת פקיד, עמלת ניהול, עמלת חשבון אינטרנט, עמלת דמי משמרת, עמלת ייעוץ. לפעמים זה מרגיש שחסרה רק עמלת פתיחת דלתות ואז הבנקים יהיו מבתי העסק הבודדים שמשלמים להם עוד לפני שהם באו לעבוד. בעצם אנחנו עובדים בבנק ולא הבנק בשבילנו.
אז איך מחזירים הבנקים את השליטה של קופות הגמל שלנו לידיים שלהם?
קודם כל בשנים האחרונות החל קמפיין אגרסיבי לייעוץ פנסיוני בבנק. הבנקים ראשיים לייעץ עבור המשקיעים עבור כל קופות הגמל וקרנות ההשתלמות , לנייד את הכספים ממנהל השקעות למנהל השקעות ובתמורה מקבלים את עמלת ההפצה הקבועה שלהם מבתי ההשקעות העומדת כיום בסכום קבוע של 0.25% מהצבירה הקיימת בתיק הנכסים הפנסיוני.
אז איך מפתים אותנו ? פשוט מאוד! מאחר שמבחינה קונספטואלית אנחנו רגילים לראות בבנק גורם נאמן אז כאשר הבנקאי שלנו מציע לנו בחיוך שירות שסוף סוף לא עולה לנו כסף בבנק אנחנו נהנים בחיוב. מציעים לנו עולם ומלואו , היועץ יבדוק את התיק שלנו, יעשה את השינויים הנדרשים ויעקוב עבורנו אם צריך לעשות שינוי, הוא יצור אתנו קשר ויקבע פגישה. הוא יוריד לנו עמלות ויריב עבורנו עם בתי ההשקעות השונים , חלום מקסים , ורוד והאמת שמאוד מפתה וכל זה במסגרת הבנק שלנו שסוף סוף מקריב ועושה עבורנו ללא עמלה.
ובכן, אם הדברים היו נראים כך אולי היינו רוכשים קצת יותר אמון במערכת הבנקאית. מה קורה בפועל ? הבנקים ראו את החור הגדול שנפער להם בכיס ברגע שניהול קופות הגמל יצא מהידיים שלהם , למגרש הצטרפו שחקנים חדשים בתי ההשקעות עצמם, מנהלי הסדר, סוכני ביטוח , יועצים פרטיים ומתכנים פיננסים וכולם עובדים מאותה הבאר. אז היועצים בבנק מוכרים חלום, בתי ההשקעות עובדים כל יום מ8:00-17:00, כל העצמאיים עובדים בשעות ארוכות יותר ואילו היועץ בבנק סוגר דלתות בצהריים, ומוכן לשוחח אתנו שוב בין 16:00-18:00 וגם זה רק פעמיים בשבוע, שאר הימים עד השעה 13:00 וגם זה אם במקרה תפסתם אותו ביום מוצלח שהוא מרגיש נדיב לענות על שאלות.
נספח ב'1 – חתמת, הפסדת.
ליועץ הבנק יש מטרה אחת, היא מסומנת לו באדום על הגב של כל אחד ואחד מאתנו. החתימה שלנו על נספח ב1 אשר מקנה לו את ייפוי הכוח ובפועל את העמלה.
היועץ מבטיח לנו שאם נחתום על ב1 הוא יעבור על כל התיק וייראה אילו שינויים חשוב לבצע ויעשה עבורנו את כל העבודה, במציאות העגומה של הבנקים, היועץ הפנסיוני מחתים אותנו על ב1, מקבל את העמלה שלנו אם יש לו זמן הוא מתקשר לעדכן שהתיק נפלא, יש סיכוי סביר שאתם נמצאים בבתי השקעות שמציגים תשואה נמוכה ודמי ניהול שאתם משלמים גבוהים אבל אז זה יטריח את היועץ בעצם לעבוד וזאת לא הייתה כוונת המשורר שלו. במקרים הפחות הגונים היועץ לוחץ עלינו לבצע ייעוץ פנסיוני על מנת שהבנק ילך לקראתנו במישור אחר שאנו זקוקים לעזרתו, הרבה פעמים היועץ הפנסיוני בבנק אינו יודע את החוקים, חידושים ומטרות הכסף אבל מה שעומד מאחורי ההוראות בבנק היא עמלת הייעוץ הבנקאי ללא תלות במקצועיות הדרושה.
רבים מאתנו עובדים מול גורמים פרטיים, במקרים הפחות נעימים, יושב מולנו היועץ הפנסיוני הבנקאי ומוכן להישבע ברחל בתו הקטנה שאם אנחנו חותמים על נספח ב1 לא יקרה כלום ואף אחד לא ייפגע וזה רק מקנה לו מידע על התיק הפנסיוני שלנו! הוא פשוט התבלבל לנספח הזה קוראים ב2 והוא מאפשר רק למידע , ב1 הוא הייפוי הכוח שמעביר את העמלה ליועץ בבנק על חשבון סוכן הביטוח / מתכנן פיננסי / יועץ פרטי / יועץ פרישה או בית ההשקעות ישירות חולק את העמלה עם הבנק.
כמו שאמרנו יש לנו מטרה על הגב מסומנת באדום בוהק והיא החתימה שלנו על הנספח.
היועץ הפנסיוני לא בוחל באמצעים על מנת להגיע למטרה, כמובן שיש לנו 10 ימי עסקים להבין את העוול שנעשה לנו ולבטל את הייעוץ הבנקאי אך לפעמים זה מאוחר מיידי ואז צריך לבצע הליך פנסיוני מלא כדי להחזיר את המצב לקדמותו ולפעמים אנחנו בכלל לא יודעים שהיועץ הפנסיוני בבנק ביצע את הפעולה וממשיכים הלאה, עד היום שנקבל מכתב העלאת דמי ניהול כי מישהו צריך לשלם ליועץ הפנסיוני שמקבל עמלת הפצה גבוהה וזה בסוף היום מתגלגל עלינו.
ייעוץ פנסיוני בבנק, המילה האחרונה.
חשוב לזכור במקרים רבים ניתן לראות כי היועץ הפנסיוני לא מקצועי , או מהימן כמו מתכנן פיננסי שזהו כל עולמו ולכן חשוב לחשוב פעמיים לפני שאנחנו בוחרים לעבוד עם ייעוץ בנקאי. כמו רב הפעמים, בסוף יוצא שאנחנו בודקים את התיק הפנסיוני שלנו ועובדים בשביל הבנק. לא חדש לנו, אבל אלו לא ההבטחות ששמענו בעת החתימה.
אז לפני שאנחנו חותמים לבנק, או אם כבר חתמנו חשוב לבצע בדיקה יסודית של התיק. רוב הסיכויים שהיועץ לא שינה עבורנו שום דבר וכנראה שהתיק שלנו זקוק למתיחת פנים דחופה.
