הרפורמה ששומרת על הפנסיונרים (ועל חברות הפנסיה)

בשנים האחרונות דובר רבות על ההבדלים בין ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה החדשות, שני נושאים עיקריים שעולים בכל דיון בנושא הם אגרות החוב המיועדות והאיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה.

בעקבות מספר כתבות שהעלנו כאן באתר אני מקבל תגובות רבות מלקוחותיי ומקוראי המגזין בבקשה להסביר מהי הרפורמה שבוצעה בקרנות הפנסיה בנושא האגח המיועדות ואיך הנושא מתקשר לאיזון אקטוארי בכלל?

נתחיל במושגים בסיסיים:

אג"ח מיועדות

אגרות חוב מיועדות הינן אגרות חוב שמונפקות ע"י המדינה ואינן סחירות כלומר בעלות ריבית קבועה צמודה למדד (ריאלית) של 4.86% בשנה.

בעבר המדינה הקצאתה אגרות אלו למגוון רחב של מכשירים פנסיונים כגון ביטוחי מנהלים וקופות הגמל בנוסף לקרנות הפנסיה במטרה ליצור מעין סבסוד ממשלתי לטובת הבטחת התשואה במוצרים הפנסיונים.

כיום, כשריבית בנק ישראל עומדת על 0.25%, תשואה של כמעט 5% היא חלומו הרטוב של כל משקיע, בעיקר עבור המשקיעים הסולידיים שביננו.

אך בעבר בתקופה בה ריבית בנק ישראל הייתה דו ספרתית וריבית אגרות החוב המיועדות עמדה על כ6% הייתה הרגשה שהקצאת אגרות חוב אלו מעיבה על תשואות המוצרים הפנסיונים ולאורך השנים אחוז ההקצאה של אגרות החוב צומצם ל 30% מסך תמהיל ההשקעה והועבר לקרנות הפנסיה בלבד.

נכון להיום בכל השוואה שמתבצעת בין ביטוחי המנהלים לקרנות הפנסיה חובה להזכיר את יתרון האג"ח המיועדות כיתרון בולט של קרנות הפנסיה.

איזון אקטוארי 

מאזן אקטוארי הינו בחינת ההתחייבות העתידיות (קצבאות) אל מול הנכסים העתידיים הצפויים בחברות הביטוח והפנסיה.

אחת לתקופה המבטח הפנסיוני מבצע בדיקה לגבי המאזן האקטוארי במוצר הפנסיוני אותו הוא מנהל, האקטואר מאגד את כלל ההתחייבות של החברה כלפי מבוטחיה הכוללים את סך הקצבאות העתידיות הצפויות אל מול נכסיה הכוללים את תזרים ההכנסות העתידי מדמי הניהול ומהתשואה המשוערכת.

כמובן שישנם גורמים שלא תמיד ידועים ונלקחים בחשבון כחלק מחישוב המאזן ובמידה וקיים פער שלילי של התחייבויות אל מול נכסי הקרן נוצר גרעון אקטוארי אותו יש לצמצם.

כעת חשוב להזכיר שזכויות עמיתי קרנות הפנסיה מעוגנים בתקנון שמושתת על עקרון ערבות הדדית ולכן הקרן רשאית לצמצם גרעון אקטוארי באמצעות הקטנת צבירת העמיתים בעוד שביטוח המנהלים הינו חוזה מחייב בין חברת הביטוח למבוטח ולכן אין היא רשאית לבצע צמצום הגרעון מצבירת העמיתים.

עם זאת, חברות הביטוח בין היתר מונעות מראש גרעון אקטוארי ע"י גביית דמי ניהול גבוהים באופן משמעותי על פני קרנות הפנסיה.

כלומר דמי הניהול הגבוהים אמנם מהווים חיסרון בניהול החסכונות בביטוח המנהלים אך נושא האיזון האקטוארי מהווה חיסרון של קרנות הפנסיה.

אז איך קשור האיזון האקטוארי לאגרות חוב המיועדות?

ביולי 2017 חל שינוי באופן הקצאת אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה כך שמקבלי הקצבאות נהנים מהקצאת אג"ח מיועדת של 60% מסך ההשקעה ויתרת אגרות החוב להן זכאיות קרנות הפנסיה מועברות לחוסכים.

בשנים הראשונות ההקצאה לחוסכים תרד לכ28% אך המטרה היא להקטין את ההקצאה בהתאם לגיל החוסך בשנים הקרובות כך שלחוסכים הצעירים אחוז ההקצאה יהיה הנמוך ביותר וחלק גדול יותר מהשקעתם יופנה לשוק ההון בהתאם לרמת החשיפה שבוחר החוסך.

השקעה ארוכת טווח ברמת חשיפה גבוהה למניות הוכיחה עצמה היסטורית ולכן החוסכים הצעירים יכולים ליטול על עצמם סיכון גדול יותר לטובת החוסכים המבוגרים והפנסיונרים מקבלי הקצבאות.

מטרת הרפורמה – הגדלת התחרות וצמצום הגרעון

בשנים האחרונות קיימת לחוסך האפשרות לבצע מעבר בין קרנות הפנסיה החדשות השונות ללא כל פגיעה בזכויותיו, אפשרות זאת נועדה ליצירת תחרות בין חברות הפנסיה על החוסכים תוך הורדת דמי הניהול כפי שקרה בעולם קופות הגמל.

בפועל, עד הרפורמה קרנות הפנסיה כלל לא עודדו חוסכים מבוגרים שמתקרבים לגיל הפרישה לעבור אליהם – חוסך שמבקש קצבה מיידית מקרן הפנסיה מגדיל את הגרעון האקטוארי כלומר מגדיל את התחייבויות הקרן (קצבאות נוספות) אך אינו מגדיל את נכסי הקרן כלל מפני שאינו לוקח חלק בתזרים ההכנסות של הקרן מגביית דמי ניהול, יתר על כן, צבירות הפנסיונרים מנוהלות באפיקים סולידיים עם תשואה נמוכה.

לצורך צמצום הגרעון והגדלת התחרות בין קרנות הפנסיה על החוסכים שמבקשים קצבה מיידית ועל החוסכים שמתקרבים לגיל הפרישה נוצר צורך לצמצם את השפעתם על המאזן האקטוארי ולכן הוחלט להגדיל את הקצאת האגח המיועדות למקבלי הקצבה תוך הגדלת התשואה מצבירתם שעד אז הייתה מנוהלת באפיקים שמרניים  שהניבו תשואה מזערית.

האם הושגה המטרה?

נשאלת השאלה האם אכן נסגרו הגירעונות האקטוארים כתוצאה מהרפורמה? עוד קשה לדעת, אנחנו נמצאים רק בתחילתה של הרפורמה ועוד צפויים שלבים נוספים של הגדלת  ההקצאה לחוסכים הבוגרים על חשבונם של החוסכים הצעירים.

נכון להיום ניתן לראות שחלק מקרנות הפנסיה החדשות עדיין סובלות מאיזון אקטוארי שלילי, כל חוסך יכול לראות מהו האיזון האקטוארי שמבוצע בקרן הפנסיה שלו בדוח התקופתי או באתר "פנסיה נט" של משרד האוצר.

בנוסף, צריך לזכור שהמאזן האקטוארי מושפע מגורמים נוספים מעבר לנושא הקצאת אגרות החוב המיועדות, אחד העיקריים שבהם הינו "גיל הפרישה" –  ככל שגיל הפרישה גדל כך קטן מספר השנים בהן הקרן תשלם קצבה חודשית לחוסכים – עד לאחרונה הייתה תוכנית בה סוכם עם חברות הפנסיה על הגדלת גיל הפרישה לנשים לטובת שיפור המאזן האקטוארי, כתוצאה מצמצום שנות הקצבאות לנשים והגדלת תקופת גביית דמי ניהול. בהתאם להבטחה זאת חושבו המאזנים בשנים האחרונות אך לאור לובי חזק שפעל בשנתיים האחרונות מול משרד האוצר וידע לנצל את תקופת הבחירות לטובתו

לעת עתה נושא הגדלת גיל הפרישה לנשים נדחה וחברות הפנסיה נאלצו לבצע חישוב מחודש שיצר שוב גירעונות אקטוארים אותם נאלצים לשלם החוסכים.