הבורסה לניירות ערך בניו יורק, קרויה בלשון דיבור "וול סטריט" על שם הרחוב בו היא נמצאת, היא אחד הסמלים המרכזיים בעולם לכלכלה המערבית המודרנית. מאז נפילת מגדלי התיאומים בספטמבר 2001, ייתכן ווול סטריט הינה ה-סמל ב-ה' הידיעה, למסחר העולמי על שגשוגו, שיתופי הפעולה שלו וגם על משבריו התקופתיים.
רבים הופתעו לשמוע כי מבחינת כמות החברות הנסחרות בה, הבורסה בניו יורק הינה רק שניה בעולם (ומקדימה אותה בכך הבורסה היפנית) אך הנתון שבדרך כלל נספר הוא זה שהופך אותה לגדולה בעולם הוא נפח השוק של החברות בה הוא הגדול ביותר מבין בורסות העולם ועומד על למעלה מ-20 טריליון דולר.
סיפורה ההיסטורי של הבורסה בניו יורק מרתק, ועליו נרחיב כעת.
הקמת בורסת ניו יורק
במהלך המאה ה-18 רחוב וול סטריט והרחובות הסמוכים אליו במנהטן, בהם רחוב ברוד, הפכו למרכז מסחרי ופיננסי מרכזי בניו יורק. לקראת סוף המאה בשנת 1792, תחת כיפת השמיים ברחוב וול סטריט מספר 68, קבוצה של 24 אנשי סוחרי מניות חתמו ביניהם על "הסכם בטונווד", שהסדיר את המסחר במניות ביניהם והיווה למעשה בסיס להקמת בורסה.
עברו שנות דור, 25 שנים, עד שבניין הבורסה לניירות ערך בניו יורק נחנך בשנת 1817 – ברחוב וול סטריט, מעט צפון מזרחית לבניין הבורסה הנוכחי. במהרה מעמדו של הרחוב כמרכז פיננסי התחזק, וסביב בניין הבורסה החדש קבעו את מושבם בנקים, ברוקרים, יועצי השקעות, וחברות פיננסיות מסוגים שונים.
נפילת וול סטריט : יום חמישי השחור והשפל הגדול
במשך למעלה מ-100 שנים, וול סטריט הייתה סיפור הצלחה אמריקאי ועולמי חסר תקדים. ארצות הברית של אמריקה פיתחה את עצמה באותן שנים מתוך רוח יזמות גדולה, רחוקה מאירופה והמלחמות הפנימיות שלה ומוגנת באמצעות האוקיינוס.
צמיחתה של וול סטריט הייתה במקביל לצמיחתה של הכלכלה האמריקאית, וגם 4 שנות מלחמת האזרחים בין 1861-1865 נראו די מהר כמו מהמורה קלה בתוך מהלך רציף של צמיחה ושגשוג.
מלחמת העולם הראשונה באירופה לא עצרה את הצמיחה בארצות הברית. בזמן שאירופה ליקקה את פצעיה מעמדה של ארצות הברית התבסס בתור המדינה החזקה בעולם מבחינה כלכלית ודיפלומטית. בבורסה בניו יורק נוצר מצב בו אחת לכמה ימים המדדים שוברים את השיאים של עצמם שוב ושוב, והתחושה הייתה שהחגיגה לא תסתיים אף פעם. למעשה נוצרה בבורסה "בועה", כלומר שווי המניות עלה ועלה בלי קשר לערך אובייקטיבי של החברות ושל הכלכלה הפיזית האמיתית.
יום חמישי ה-24 באוקטובר 1929 מכונה "יום חמישי השחור" והוא היום בו בבת אחת הבועה התנפצה. מה בדיוק קרה באותו היום שגרם לרבבות משקיעים למכור בהיסטריה את כל המניות שלהם ולמניות רבות לצנוח בעשרות אחוזים ואף להימחק כליל?
אין לשאלה זו תשובה חד משמעית, אך באופן מטאפורי נהוג לומר שכמו בסיפור "בגדי המלך החדשים", כאילו ילד אחד אמר ש"המלך הוא עירום" ולאט לאט האמירה הזו חלחלה ללבבות. מהרגע שהתחילו ירידות שערים זה היה כדור שלג שהלך וצבר תאוצה. בשבועות הבאים היו עוד מספר ימים "שחורים" של קריסה בבורסה.
קריסת וול סטריט הובילה לקריסה בכלכלה האמריקאית, וזו בתורה הובילה לקריסה בכלכלה העולמית שהייתה תלויה בזו האמריקאית. בהפוך על הפוך, דווקא המשבר החריף בבורסת ניו יורק הוכיח יותר מתמיד את עוצמתה ואת עוצמתה של אמריקה – ניכר כי העולם כולו תלוי בהן.
התקופה הבאה בכלכלה האמריקאית מכונה "השפל הגדול" ומדובר במשבר חריף וממושך. ההלם מקריסת וול סטריט הוביל למספר צעדים שנועדו לצמצם קריסות דומות בעתיד, בהם קביעה בתקנון הבורסה אחוזי מקסימום לעליה או לירידה של מניה ביום מסחר אחד – קפיצה דרמטית במחיר מניה יוביל לסגירת המסחר בה עד יום המחרת, כדי להימנע מקריסות ומבועות.
חזרה לצמיחה והתאוששות ממשברים
התקנות החדשות השיגו את מטרתן, ואכן משברים נוספים בבורסה לא הובילו לאותה מידה של קריסה כפי שהיה בשנת 1929. הכלכלה האמריקאית חזרה לשגשג וגם מלחמת העולם השניה והמלחמה הקרה רק חיזקו את מעמדה של אמריקה בתור האימפריה העולמית המרכזית. וול סטריט רכשה את מעמדה בתור הבורסה הגדולה בעולם ונהנתה מעליות יציבות ששיקפו את מעמדה האיתן של ארצות הברית.
משברים גדולים יחסית בבורסת ניו יורק חלו בשנת 1987, 2000 ו-2008, אך כל אחד מהם, בפרספקטיבה של מספר שנים קדימה, נראה כעניין תקופתי ולא כסתירה למגמה הברורה וארוכת שנים – צמיחה. למעשה לאחר כל משבר חל "תיקון", כלומר צמיחה מהירה במיוחד שמכסה על נזקי המשבר.
כיבוש וול סטריט
הקפיטליזם האמריקאי, על אף השגשוג הרב שהביא לעולם, מזוהה לעיתים בצדק גם עם אי השוויון והפערים בין עניים לעשירים. הבורסה בניו יורק בהיותה סמל לכלכלה ולקפיטליזם בארצות הברית, הפכה בשנת 2011 למוקד הזעם מול אי השוויון, כאשר תנועת מחאה בנושא בחרה לעצמה את השם "כיבוש וול סטריט". טענותיהם היו כי אנשי הבורסה מושחתים ועושקים את הציבור האמריקאי הרחב בשל שיקולים צרים ורצונם להתעשר עוד ועוד. המחאה נמשכה קרוב לשנה אך בסופו של דבר גוועה בדומה למחאות אחרות.
לסיכום, משברים היו ויהיו ולכן יש תמיד לנהוג בזהירות ותוך התייעצות על צעדים פיננסיים משמעותיים, אך הבורסה בניו יורק מזה כ-200 שנה, במבט על למרות המשברים, היא אי של יציבות של צמיחה ושגשוג, ויש לקוות כי תמשיך למשוך את העולם קדימה.
