נכון לרגע כתיבת כתבה זו, שער דולר-שקל הינו 3.467, לאור מגמת התחזקות השקל בחודשים האחרונים אני נשאל רבות מהו הדבר הנכון לעשות לאילו המחזיקים מט"ח בחשבונם, האם נכון להמירו למטבע המקומי תוך מחשבה שמגמת ההתחזקות צפויה להמשך או שהגענו לשיא התחזקותו.
כמובן שכשמדובר על נושא שערי מטבעות תשובתי לרוב לא תהיה חד משמעית מכיוון שכשמדובר על שערי חליפין, אנו מדברים על עולם ספקולטיבי שנתון לשינוי קיצוני בטווח הקצר כתוצאה מסיבות גיאו-פוליטיות, כלומר נתוני הכלכלה באזור או במדינה ספציפית יעידו על מגמה של התחזקות או החלשות מטבע בטווח הבינוני עד ארוך אך לא יספקו אינדיקציה בטווח הקצר.
השקל היום נמצא בשיאו אל מול הדולר מזה שנים
חשוב לציין ששקל חזק אינו מעיד בוודאות על כלכלה ישראלית איתנה מכיוון שמדובר בפועל בהשוואה בין סביבות כלכליות שונות, המדינה עם נתוני כלכלה חלשים יותר בזמן ספציפי תביא ברוב המקרים להיחלשות המטבע שלה מול השני.
אמנה מספר סיבות להתחזקות השקל ועל מה הדבר משפיע?
מדיניות בנק ישראל וצפיות ריבית
אחת המטרות העיקריות בקבלת ההחלטות של בנק ישראל היא עמידה בצפיות האינפלציה ובפועל הבנק אינו מתחשב במדיניות בנקים מרכזיים בעולם, נכון להיום הנטייה של הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב היא מדיניות של הרחבה כמותית, כלומר בתקופה של האטה כלכלית הבנקים מנסים לעודד את הצמיחה באמצעות רכישת אג"ח מקומי תוך הזרמת כסף לשווקים בנוסף לקידום תהליך של הורדת ריבית והגדלת הצריכה.
לאור מגמת האטה כלכלית מתונה בארה"ב ישנו חשש ממשי בבנק המרכזי האמריקאי (הפד) מפני מיתון קרב.
הרצון למנוע מיתון ולשמר את תקופת השיא בשוק ההון במקביל ללחצים המופנים כלפי הבנק מכיוון וושינגטון לקראת שנת הבחירות מובילים את הבנק המרכזי לפעול במגמה ברורה של הורדות ריבית.
אירופה בפועל נכנסה לתקופת מיתון, ניתן לראות שיעורי צמיחה שליליים בגרמניה שנחשבת לכלכלה היציבה באירופה, כאשר הריבית באירופה כבר שלילית.
מול כל אלו, נתוני צמיחה טובים בישראל ושיעורי אבטלה נמוכים מביאים את בנק ישראל לנהוג בצורה פאסיבית, כמובן שאינו מתכוון לקדם העלאת ריבית אך גם אינו מתכוון לפעול להורדתה מה שממשיך לתמרץ משקיעים זרים ומחזק את השקל עוד יותר.
תחילת ניצול מאגרי הגז
ייצוא גז טבעי כתוצאה מחיבור מאגר הגז לווייתן השנה וחיבור מאגרי כריש ותנין במהלך 2021 תוך הפחתת היבוא של תחלפי אנרגיה כגון פחם היא אחת הסיבות שמובילות משקיעים להאמין שהשקל ימשיך להתחזק בטווח הקצר והבינוני.
שיעורי אבטלה נמוכים והעלאות שכר
בניגוד לעולם שיעורי האבטלה הנמוכים מלווים בהעלאות שכר משמעותיות בשנים האחרונות כתוצאה מהעלאת שכר המינימום הנהוג ובעיקר לאור שגשוג ענף ההייטק הישראלי (בעל השפעה רבה על ייצוא טכנולוגיה ישראלית) והחוסר בעובדים מנוסים הוביל להעלאות שכר משמעותיות, כל אלו יוצרים סביבה כלכלית איכותית שתורמת להתחזקות המטבע.
התחזקות השקל, טוב או רע?
כמו תמיד ובעיקר במקרה זה ישנם שני צדדים למטבע, בצידו האחד עומד הצרכן הישראלי ולצידו היבואן, שני אלו נהנים בצורה ניכרת מהתחזקות המטבע המקומי המשפיעה על מחירי מוצרי הצריכה המיובאים, בנוסף להוזלה משמעותית במוצרים שנרכשים במט"ח כמו טיסות ונופש בחו"ל, לבוש, חשמל, מזון ועוד.
מולם עומדים היצואנים הישראלים שאחוזי הרווח שלהם נפגעים בצורה משמעותית לאור העובדה שסך ההוצאות שלהם אינו משתנה אך ההכנסה מתקבול במטבע זר במונחים שיקליים יורדת.
האם על הבנק המרכזי להתערב ולנסות למתן התחזקות זאת?
ישנם ויכוחים רבים האם על בנק ישראל לנסות להתערב במלחמת המטבעות תוך ניסיון להחליש את השקל או לפחות לעצור את התחזקותו במטרה לסייע ליצואנים, התערבות זאת יכולה להתבטא בהורדת ריבית במקביל למגמה העולמית או באמצעות רכישת מט"ח.
המצדדים בהתערבותו של הבנק טוענים שפגיעה ממושכת של היצואנים עלולה להחליש את הסביבה הכלכלית, דוגמא טובה לכך היא ענף ההייטק הישראלי, ענף בעל חשיבות משמעותית בנתוני הצמיחה ופגיעה בו עלולה להשליך באופן ישיר על הסביבה הכלכלית.
