משיכת כספים מקופת גמל – כמה כסף תצטרכו לשלם קנס?

כל אזרח במדינת ישראל שעובד כשכיר מכיר את העובדה שהמעסיק שלו חייב על פי חוק לבצע עבורו הפרשות לטובת פנסיה לפי חוק פנסיה חובה הקיים במדינת ישראל.

מהו חסכון פנסיוני ?

נכון לשנת 2019 ההפרשות חובה עבור כל עובד עומדות על 6% תגמולי עובד , 6.5% תגמולי מעביד ו8.33% פיצויים ( בהנחה שהיה כבר מוצר פנסיוני קיים , במידה והוא חדש, למעסיק קיימת אפשרות להפקדת פיצויים העומדת על 6%   בלבד).

המכשירים הפנסיוניים שעומדים לרשות החוסך והמעסיק הינם קופות גמל , קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים וחיסכון פנסיוני טווח קצר מוגדר תחת קרן השתלמות שהיא הטבה של המעסיק ואינה מחייבת במציאות להפקדה.

קרן השתלמות עובדת לפי הפקדות של 2.5%  עובד ו7.5% מעביד. כל ההפרשות האלו מחושבות מהשכר המובטח לפנסיה. או במילים פשוטות יותר מהשכר שכתוב בחוזה.

הפגיעה הגדולה ביותר נמצאת אצל אנשי המכירות שמרבית הפעמים אינם מקבלים הפרשה פנסיונית על החלק בשכר שמוגדר תגמול בשל מכירות ולכן בעת פרישה קיים פער בין הפנסיה המשולמת לבין השכר בזמן העבודה. אלו בדיוק החוסכים שצריכים לשים כספים והשקעות בצד לטובת שלב הפנסיה , על מנת לשמור על רמת חיים דומה.

מתי ניתן על פי חוק לבצע משיכה ?

משיכת כספים פנסיונים מתאפשרת כיום בתנאים מאוד מצומצמים , נתחיל דווקא במשיכה הקלה יותר. קרן השתלמות היא מוצר אשר קיימת האפשרות למשוך את הכספים לאחר מעגל של 6 שנים וותק.

כלומר חוסך שנפתחה עבורו קרן השתלמות בשנת 2014 יוכל לבצע משיכה מלאה של הכספים כבר ב2020. שימו לב שקרן השתלמות היא מוצר פטור ממס רווחי הון עד תקרה של 1,571 ₪ חודשי. חוסכים אשר השכר שלהם מאפשר הפרשה גבוהה יותר משלמים מס רווחי הון על ההפרש בין הפטור לחייב.

משיכה בכספי פיצויים הינה משיכה המותרת לפי תקרה של 12,430 אלף ₪  שנתית , משיכה מעבר לתקרה כרוכה בתשלום מס הכנסה, וניתנת למשיכה בעת עזיבת מעסיק בלבד. במהלך העבודה לא ניתן לבצע משיכה של כספי הפיצויים.

משיכת כספי תגמולים – כיום ניתן לבצע משיכה של כספי התגמולים אך ורק של אותם כספים שהופקדו לפני שנת 2008 , כספים אלו נחשבים הוניים ועובדים לפי הרפורמה הקודמת בה גבר או אישה מעל גיל 60 או בעת מעבר של 15 שנים מההפקדה מאפשרים משיכה הונית ללא מיסוי .

מה קורה אם בכל זאת רוצים לבצע משיכה ?

במידה והחוסך בוחר לבצע משיכה למרות שהיא לא מוגדרת בחוק כאפשרית , הוא יוכל לבצע משיכה זאת אך היא תהיה כרוכה כמובן בהצהרה שאכן הוא מבין את ההשלכות של המשיכה ובנוסף מילוי של טפסים בירוקרטיים לטובת המשיכה בפועל .

מה הקנס שמשלמים במידה ומושכים?

לצערנו לפעמים המציאות מכה על החלון , ואנו נאלצים לבצע משיכה שאינה כדין. למשיכה זאת קיים משקל כבד ופגיעה מהותית בקבלת הקצבה.

כל משיכה שאינה כדין , כלומר כספים שלא עבר וותק של 6 שנים בקרן השתלמות, כספי פיצויים , שהחוסך יחליט שהוא צריך למשוך את הכספים גובה הקנס הינו 47%  קנס מהקרן. במילים אחרות , חוסך שעומדים לרשותו כספים בסכום של 100,000 אלף ₪ לדוגמא ואינם כספים נזילים במידה ויבחר למשוך יקבל לכיסו אך ורק 53,000 אלף ₪ ואילו 47,000 אלף ₪ ישאיר למס הכנסה.

בכספי תגמולים שהופקדו לאחר שנת 2008, הקנס נמוך יותר ועומד על 35% , או במילים אחרות במקום לקבל 100,000 אלף ₪ יקבל החוסך 65,000 אלף ₪ בלבד.

מה ההשלכות של משיכה כזאת?

חשוב לזכור כי משיכה של חסכונות פנסיוניים תפגע באופן מובהק בפנסיה , הרי ידוע שאין הפנסיה זהה לשכר אשר השתכר החוסך במהלך שנות העבודה ומרבית הפעמים היא נמוכה באופן מהותי מזמן העבודה אך משיכה של כספי פיצויים בין פטורים ובין חייבים ובטח משיכה של כספי תגמולים שלא כדין מהווה מכשול ויכולה מעל 40% מקבלת הפנסיה הצפויה בגיל פרישה.

האם יש משהו שניתן לעשות על מנת לשנות את גזר הדין ?

במרבית הפעמים החוק הוא החוק ולא ניתן לקבל הקלה בעת משיכה. יחד עם זאת חוסכים יכולים לגשת לפקידי השומה ולבקש פטור תחת סעיף 9א' אם מדובר במצב כלכלי בעייתי , מחלה של קרוב משפחה , נכות וכו'. פקיד השומה אינו חייב לאשר את המשיכה ללא קנס ואינו חייב להקטין את הקנס אך אין סיבה שלא לנסות לקבל אישור לפני ביצוע הצד.

כמובן שמשיכה של כספים אלו שלא כדין היא המוצא האחרון, עשו הכל על מנת שלא תגיעו להחלטה זאת. אין דרך חזרה.