קופות גמל כאפיק השקעה – המשקיעים חוזרים לגמל!

גמל להשקעה , המונח קופת גמל הוא מוכר ואילו גם השקעה היא מילה מוכרת , אך האם אנו יודעים מה פשר שתי המילים האלו יחד?

אז נתחיל דווקא בהיסטוריה , נזכיר את קופת הגמל הידועה שלפני שנים הייתה מכשיר השקעה אטרקטיבי ומוכר , בו משקיע היה יכול להפקיד כספים בקופת גמל וניתן היה למשוך את הכספים האלו פטורים ממס רווחי הון בתום 15 שנות ותק או בעת הגעה לגיל 60.

קופות אלו כבר אינן נמצאות על המדף ולאחר רפורמת בכר , כספים הוניים כלומר כספים נזילים בקופת גמל הפכו להיות מוצר הולך ונעלם.

שנת 2008 אכן הייתה שנת משבר בפן הכלכלי בתשואות והן משבר בשינוי אפיקי ההשקעה השונים.

אז מה היה ב2008 ומה עשתה רפורמת בכר?

רפורמת בכר החליטה על הפרטה של הבנקים מניהול ותפעול קופות הגמל ובפועל כפתה על הבנקים למכור את קופות הגמל שלהם לטובת בתי השקעות בעוד התפעול של קופות הגמל נותר בבנקים.

היתרונות עבור המשקיעים היו רבים, התחרות גדלה, התשואות הפכו לשיח וניוד קופות הגמל בין מנהלי ההשקעות השונים ללא אירוע מס מאפשר למשקיע לבצע את התמהיל האופטימלי עבורו בניהול קופות הגמל.

אז מה היה רע ברפורמת בכר ?

הרי אין טוב בלי רע, הוחלט כי כל הכספים אשר יופקדו משנת 2008 יהיו קצבתיים והמשקיע לא יוכל למשוך את הכספים באופן חד פעמי פטור ממס אלא לקבל את הכספים רק בקצבה, ( פנסיה חודשית פטורה ממס רווחי הון).

המשקיעים הצביעו ברגלים והפסיקו להפקיד באופן יזום כספים פרטיים, אלא ההפקדות מתבצעות על ידי המעסיקים הפנסיה חובה לקופות קיימות.

כיצד המשקיעים יבצעו השקעות ?

מכיוון שרפורמת בכר הגבילה משקיעים מלהפקיד כספים הוניים לקופות גמל בכך ששינתה את מדיניות הנזילות שלהם, פנו המשקיעים לאלטרנטיבות השקעה שונות לכספים נזילים.

באופן טבעי המשקיעים פנו לתיקי השקעות מנוהלים בבנק או בחברות פרטיות, כך יוכלו המשקיעים ליהנות מהעליות בשוק ההון ובו בזמן לשמור על נזילות הכספים באופן כמעט יומי.

במשך שנים רבות, שמר תיק ההשקעות על פופולאריות בקרב המשקיעים וזאת מכיוון שלא הייתה אלטרנטיבה הגונה לקופות הגמל הזכורים לטוב.

בערך מוחלט, תיק ההשקעות הינו מוצר נחות יותר מקופת גמל מכמה סיבות, בין היתר דמי ניהול, עלויות משנה, תשואה ודחיית מס.

אז האם קופות גמל חזרו לאופנה?

לאחר הבאז של שנת 2009 כאשר כל משקיע כמעט השיג תשואות חיוביות בכל אפיק השקעה, החלו המשקיעים לחפש את דרכם חזרה לאפיקי ההשקעה הפנסיוני על מנת לנצל את כל ההטבות כגון דמי ניהול נמוכים, דחיית מס ועוד.

משרד האוצר אשר הקשיב לבקשה והציג למשקיעים שתי אפשרויות השקעה חדשות בעולם הפנסיוני, תיקון 190 וקופת גמל להשקעה.

בשנת 2012 הגיע למציאות הכלכלית, תיקון 190 שהציג אפשרות לחזור להשקעה נזילה בקופות הגמל השונות , עם יתרון מיסוי העומד על 15% נומינלי אך הציב שני תנאים סף לזכאות, על המשקיע להיות בן 60 וצפונה ועליו לקבל פנסיה מיגיעה אישית בלבד העוברת את התקרה המזכה לשנת 2019 עומדת על סכום של 4,512 ₪.

תיקון 190 בהחלט החזיר את קופות הגמל למשחק ובשנים האחרונות משקיעים העומדים בתנאים בוחרים להחליף את תיקי ההשקעות שלהם לטובת תיקון 190.

בשנת 2016 נעשה צעד נוסף בנושא וגמל להשקעה הפכה להיות חלק מעולם התוכן להשקעות עבור משקיעים, גמל להשקעה מציעה למשקיע הפקדה של עד 70,000 אלף ₪ בכל שנת מס ומנוהלת במתווה זהה לקופות הגמל המוכרות, אך בעת פדיון מיסוי קופת גמל להשקעה הינו 25% מס רווחי הון ריאלי בזהה למכשירים שונים.

חשוב לזכור כי בתיקון 190 או בקופת גמל להשקעה המרה של הכספים לטובת קצבה – פטורה ממס רווחי הון.

אפיקי השקעה על בסיס קופות גמל – השורה התחתונה

לרפורמת בכר היו יתרונות גדולים והיגיון בריא, על פניו התחרות שנוצרה כתוצאה מהפרטת קופות הגמל עשתה חסד עם המשקיעים שכיום נהנים מדמי ניהול מזעריים לצד תשואות גבוהות.

יחד עם זאת, פתרונות השקעה לכספים נזילים עדיין מצומצמים ולכן ניתן להניח שהעתיד צופה לנו עוד וריאציות נוספות של קופות הגמל המקוריות.

במידה ואתם עדיין מנהלים תיק השקעות למרות כל האלטרנטיבות הקיימות בשוק, חשוב שתעשו בדק בית שוב, אנחנו כאן במידה ויש שאלות כמו תמיד ?