סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין מאפשר למעסיק להפריש לקופת חיסכון כספים שיוגדרו ככספי פיצויי פיטורין. במצב זה, המעסיק נמנע מתשלום פיצויי פיטורין על חשבונו בפעימה בודדת, ובמקום זאת הוא יפריש בכל חודש בו העובד מועסק במקום העבודה סכום מסוים, לרוב 8.33% מהמשכורת החודשית לקופת הפיצויים.
תשלום פיצויי פיטורין לפי סעיף 14
חוק פיצויי פיטורין קובע כי על המעסיק לפצות את העובד במידה והוחלט על פיטוריו, הפיצויים אמורים לסייע לעובד להמשיך לחיות בצורה סדירה ולהעניק לו גב כלכלי שיאפשר לו למצוא עבודה חדשה בנחת.
סכום הפיצויים נקבע בהתאם לשנות הותק של העובד בחברה ובהתאם למשכורת האחרונה שהוא הרוויח, המפוטר יקבל את שווי המשכורת האחרונה שלו כפול מספר שנות הותק במקום העבודה.
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין מאפשר למעסיק להפריש כספים לקופת חיסכון בגובה 8.33% מדי חודש ובכך להימנע מחישוב פיצויי הפיטורין לפי הנוסחה לעיל, באופן זה המעסיק לרוב חוסך בסך הפיצויים שיעביר לעובד במקרה של פיטורין שכן לעיתים קרובות השכר החודשי של העובדים עולה ככל שהם צוברים ותק בעבודה.
סעיף 14 יתרונות וחסרונות
הסעיף טומן בחובו מספר יתרונות וחסרונות, מצד אחד המעסיק נהנה מהאפשרות להפריש סכום מדי חודש לקופה, כך שבמקרה של פיטורים המוניים הוא יוכל להימנע מהעברת סכום גבוהה באופן חד פעמי לעובדים, כמו כן, כפי שהוסבר קודם לכן המעסיק משלם לעובד המפוטר פחות כסף ממה שהיה משלם ללא סעיף 14.
החיסרון הגדול למעסיקים בנוגע לסעיף הוא העובדה שהם מתחייבים להפריש את הכסף מדי חודש, כך גם אם עובד לא מפוטר אלא פורש או מתפטר, הכסף שהצטבר בקופת הפיטורין לא מוחזר למעסיק. למעשה, המעסיק מפסיד סכום נכבד שלא היה יוצא מכיסו במידה והיה בוחר במסלול הקלאסי.
מצד העובדים יש מספר יתרונות וחסרונות לבחירה של המעסיק במסלול ההעסקה לפי סעיף 14, מצד אחד הסעיף מאפשר להם להתפטר ממקום העבודה ולהנות מפיצויי פיטורין על אף העובדה שהדבר לא קבוע בחוק הפיטורין הרגיל, כמו כן, במקרה של פרישה הם יזכו לתוספת נאה, במידה וההפרשה מתקיימת לאורך שנים ארוכות, לקצבה הפנסיונית החודשית בשנות הפרישה.
החיסרון הבולט הוא שבמידה של פיטורין ממקום העובדה סכום פיצויי הפיטורין שהעובד יקבל הוא לרוב נמוך באופן משמעותי מסך פיצויי הפיטורין שהעובד היה זכאי להם במידה ולא היה נעשה שימוש בסעיף 14. זאת, לאור העובדה שבמקרים רבים המשכורת של עובד שמפוטר לאחר 10 או 15 שנה ממקום עבודה גבוהה בצורה משמעותית מהמשכורת הראשונה שקיבל במקום העבודה.
מתי העובד זכאי לקבל פיצויים במקרה של התפטרות?
העובד זכאי לקבל את כספי הפיטורין לפי סעיף 14 ללא קשר לנסיבות הפיטורין, הסייג היחיד לעניין הוא פניה מפורשת של המעסיק לגוף שמנהל את קופת הפיצויים בבקשה שלא לשחרר את הכספים, במקרה זה הכספים יישמרו לטובת העובד, אך ישתחררו רק בעת ההגעה לגיל פנסיה ויתווספו לקצבה החודשית מקרן הפנסיה של העובד.
האם המעסיק יכול לדרוש את כספי הפיצויים בחזרה?
המעסיק יכול לדרוש את כספי הפיצויים חזרה רק במצבים נדירים במיוחד, כאשר העובד עבר על עבירות טוהר מידות חמורות, כמו מעילה או גניבה מהמעסיק, מעבר למקרים חריגים מסוג זה המעסיק לא יכול לקבל חזרה את הכספים שהועברו לקופת הפיצויים שנפתחה לטובת העובד.
שילוב בין מסלול הפיצויים הקלאסי לבין סעיף 14
חלק מהמעסיקים מחליטים לשלב בין שני מסלולי הפיטורין שמציעה המדינה, הם מפרישים לקרן פיצויים חלק מהסכום הנדרש על פי סעיף 14. באופן זה המעסיק מצמצם את בזבוז הכספים הפוטנציאלי במקרה שעובד מחליט להתפטר ומצד שני מפחית את סכום הפיצויים שהוא יידרש לשלם במקרה של פיטורין מצדו.
במסלול המשולב, במקרה של פיטורין מחושבים פיצויי הפיטורין לפי חוק הפיטורין, כלומר משכורת אחרונה כפול שנות וותק, מסכום זה מורידים את הכספים שהצטברו בקופת הפיטורין שפתח המעסיק לעובד והמעסיק צריך לשלם את הסכום הנותר בהתאם לחוק פיצויי פיטורין.
סעיף 14 לחוק הפיטורין מאפשר גמישות במדיניות הפיטורין של המעסיקים בישראל ומאפשר להם להימנע מתשלום סכומים גבוהים באופן חד פעמי, מצד שני הוא גם מאפשר לעובדים גמישות ומעניק להם חופש להתפטר מבלי לדאוג לכספי הפיצויים ולכן נתפס על ידי מומחים רבים כטוב הן למעסיק והן לעובד.
