רבות דובר במגזין על ההבדלים בין ביטוחי המנהלים לקרנות הפנסיה בשנים האחרונות והאם נכון עבור החוסכים לבצע פיצול הפקדות בין השניים? נראה כי משבר הקורונה שהוביל את שוק ההון מתחילת השנה לירידות חדות שהשפיעו כמובן גם על החסכונות הפנסיונים טרף מעט את הקלפים.
האג"ח המיועדות
אחת הסיבות העיקריות שהובילו לבחירה בקרן הפנסיה החדשה כמוצר העיקרי עבור החיסכון הפנסיוני היא העובדה שקרנות הפנסיה נהנות מאגרות החוב המיועדות, עבור מרבית החוסכים כ28% מתמהיל ההשקעה בקרן הפנסיה מורכב מאגרות חוב מיועדות אשר מונפקות ע"י המדינה ומקנות תשואה מובטחת של 4.86% בשנה.
ניתן לומר כי בתקופות משבר בהן השוק סופג ירידות משמעותיות עם השפעה על חסכונותינו הפנסיונים יתרון אגרות החוב המיועדות מקבל משמעות גדולה יותר מבשגרה.
אגרות החוב המיועדות בקרן הפנסיה מחליפות בעיקר את חלקו של אגרות החוב הממשלתיות במוצרים הפנסיוניים התחליפיים כגון קופות גמל וביטוחי מנהלים, בשנים האחרונות לאור הריבית הנמוכה הנהוגה נכסים אלו נושאו תשואה נמוכה מאגרות החוב המיועדות ולכן גורם זה מהווה יתרון עבור מי שמנהל נכסיו הפנסיונים בקרנות הפנסיה החדשות.
בתקופת משבר כפי שאנו חווים כעת היתרון גדל כאשר מרכיב אגרות החוב הממשלתיות השיל מתחילת השנה כ-5% בעוד תשואת האג"ח המיועדות בתיק ממשיכה להניב את התשואה המובטחת של 4.86% שנתי כלומר כ1.2% מתחילת השנה (תשואה רבעונית).
במידה ונעריך כי יתר המרכיבים בתיק הניבו תשואה שלילית זהה המצאותן של אגרות חוב מיועדות בקרנות הפנסיה היוו תשואה עודפת של כ4%-6% על פני המוצרים המתחרים, עפ"י הערכה ראשונית לתשואות הרבעון ה-1 במסלולים הכללים ביטוחי המנהלים הניבו בממוצע תשואה שלילית של כ17% וקרנות הפנסיה החדשות תשואה שלילית של כ12%, כמובן שנתון זה משתנה מגוף לגוף בהתאם למדיניותו.
המשבר שהציל את אגרות החוב המיועדות
בדצמבר אשתקד התקבלה הסכמה משותפת של רשות שוק ההון ומשרד האוצר על הפסקת הנפקתן של אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה שעלותן הממשלתית השנתית עומדת על כ-8 מיליארד ₪, זאת כחלק מניסיון ליעל את התזרים הממשלתי וצמצומו של הגרעון, לטענת גורמים במשרד האוצר המהלך לא היה פוגע בחוסכים בשל רשת ביטחון אשר לה תתחייב המדינה עבור הפנסיונרים.
כעת לאור המשבר הפיננסי הנוכחי מובן כי ביטולם של אגרות החוב המיועדות היה פוגע בצורה ניכרת בחוסכים, אין ספק שכעת יהיה קשה לאוצר להעביר החלטה שכזאת בכנסת וכמובן שההסתדרות לא תאפשר למהלך לעבור בקלות.
המודל הצ'יליאני
בינואר 2016 לאחר החלטת משרד האוצר קרנות הפנסיה החלו לפעול בהתאם למודל תלוי הגיל על בסיס מודל מוכר שהונהג בצ'ילה החל משנות ה80. עפ"י המודל מדיניות ההשקעה במוצרים פנסיוניים משתנה באופן אוטומטי בהתאם לגילו של החוסך אלא אם ביקש החוסך שלא להיצמד למודל זה.
ברירת המחדל בבחירת המסלול בעת ההצטרפות או ניוד מגוף מתחרה היא בחירה במסלול תלוי הגיל.
עפ"י הנחות המודל מרבית החוסכים אינם משנים את מדיניות השקעתם לאורך השנים ואינם מתאימים אותה לגילם, המודל מחלק את החוסכים לשלוש שכבות גיל – צעירים עד גיל 50, בני 50 עד 60 ובני 60 ומעלה וכאשר החוסך עובר משכבת גיל אחת לאחרת כך גם רמת החשיפה המניתית בתיק תרד מתוך מחשבה שככל שהחוסך מתקרב לגיל הפנסיה ולחלוקת צבירתו לקצבה חודשית על בסיס מקדם הקצבה המונהג יש לצמצם את הסיכון בתיקו.
מודל זה הוכיח יעילותו במשבר הנוכחי עבור החוסכים המבוגרים שעברו את גיל 60 ונמצאים במסלול תלוי הגיל, חוסכים אלו נכנסו לחודשי פברואר ומרץ כאשר המרכיב המנייתי בתיקם הפנסיוני מהווה כ15%-20% מסך השקעתם ולכן הפגיעה בצבירה הייתה נמוכה ממוצע הירידה במסלולים הכללים.
