בשנים האחרונות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הפכו להיות נושא חשוב ועיקרי בהשקעות והחסכונות שלנו לטובת העתיד בו נמצא את עצמנו בפנסיה.
על מנת למקסם את הרווחים שאנו יכולים לקבל לאורך השנים, חשוב לבדוק את ביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בהן אנו מנוהלים. בתי השקעות שונים מציגים ביצועים שונים ובפערים מהותיים בין אחד לשני. מעקב רצוף על העולם הפנסיוני שלנו יכול לקנות לנו בקלות עשרות אחוזים נוספים לאורך השנים.
איך אני מנתח את הקופות שכבר יש לי?
כאשר אנו בודקים את קופות גמל וקרנות ההשתלמות שלנו עלינו להסתכל על פרמטרים חשובים כמו מדד השארפ של הקופה או הקרן, גודל הקופה או הקרן, האם הקרן מגייסת או פודה – זהו פרמטר מאוד קריטי וחשוב אשר רבים מפספסים אותו בעת בחירת מנהל השקעות.
חשוב להבין שקופה פודה ולא משנה אילו תירוצים תשמעו, מקשה לנהל את ההשקעות באופן יעיל מאחר שבצד השני של ההר עליה לדאוג לנייד למתחרים כספים נזילים או להעביר לחשבונות הבנק של העמיתים המבקשים את כספם דבר כזה פוגע באופן ישיר בנזילות הקופה.
מה שמשאיר פחות מזומנים להזדמנויות הקורות בשווקים ויכולות לייצר תשואה עודפת עבורנו, המשקיעים. הגרוע מכל הוא שאם צריך למכור ניירות ואין קונים שהרי כולנו יודעים ששוק ההון הוא עניין של ביקוש והיצע, בסוף ימכרו ניירות ערך שלא רצוי למכור והניירות הפחות רצויים יישארו בקופה.
במילים אחרות וקשות יותר, כולם עוזבים את הרכבת והמשקיעים שנותרו עלולים לפספס את התחנה ולשלם מחיר כבד. לרב אלו קופות הגמל או קרנות ההשתלמות שיציעו לכם דמי ניהול נמוכים מהממוצע בשוק.
נושא דמי הניהול הוא פרמטר חשוב, אך הוא לא הפרמטר המכריע ולכן חשוב שאתם כמשקיעים לא תיפלו לתוך מניפולציה פשוטה ותקנו את המציאה שמוכרים לכם עם דמי הניהול הנמוכים, יש סיבה שמשקיעים שהיו בקופות אלו בורחים מהם. יש משפט ידוע שאומר: "שפראיירים לא מתים, אלא רק מתחלפים…" אל תהיו אלו שמחליפים את הקודמים.
לאחר שאנו בודקים את מנהל ההשקעות אליו אנו רוצים לעבור, נשים לב כי הבסיס שעליו אנו בונים את תיק הנכסים שלנו ונקודת המוצא היא פיזור סיכונים, וכתוצאה ישירה אנו נפזרים בין מנהלי השקעות שונים שעובדים לפי אסטרטגיות שונות .
חלוקה לפי גילאים – האם היא מחייבת?
ב2016 הגיח המודל הצ'יליאני לחיינו וחילק את קופות הגמל לטובת בני 50 ומטה, בני 50-60 ו60 ומעלה. הרב המוחלט של הציבור מגיע אל המסלול הכללי שמכיל כ30% חשיפה למניות, אגחים שונים ונכסים בלתי סחירים ואילו מסלולי הקצה נדחקו קצת הצידה.
פה יש הפתעה, אם נשלב את המסלולים שבקצוות לטובת תיק הנכסים שלנו בתמהיל מתוחכם יש לנו סיכוי גבוה להגיע לתשואה גבוהה מהמסלול של שיטת העדר.
למה בעצם? המסלולי קצה קטנים יותר מבחינת צבירה ולכן מגיבים מהר יותר ובזריזות לתנאי השוק המשתנים. המסלולים הסולידיים משמים כעוגן בזמן תנודות גדולות בשוק, מכיוון שתמהיל הלקוחות בקופות הללו זהירים וסולידים ולכן מעט כסף יוצא מהקופה מעת לעת.
ואילו במסלולי הקצה היותר ספקולטיבים, תמהיל הלקוחות מורכב מחובבי סיכון שאינם מתרגשים מהתנודתיות של שוק ההון וגם כאן, משמרים את גודל הקופה.
איש מקצוע מתוחכם ישלם עבורכם בצורה אופטימלית את מסלולי הקצה הרלוונטים עבורכם ויצור עבורכם תמהיל זהה לרמת החשיפה למניות שתרצו.
50 ומטה + 60 ומעלה = הצלחה!
ניקח לדוגמא את אקסלנס, מסלול בני 50-60 הינו מסלול טוב אך אם תשלבו בין מסלול בני 50 ומטה ובני 60 ומעלה תגיעו לקופה יציבה יותר מבחינת אחוז נכסים בלתי סחירים ותשואה בשנים האחרונות.
לרב ההשוואות שאנו רואים אחת לחודש המתפרסמות מציגות תשואה ונתונים של המסלול הכללי ואילו המסלולים השונים לא מקבלים את אור הזרקורים שראוי.
בית ההשקעות ילין לפידות הבריק בשנה האחרונה במסלול 60 ומעלה ומציג את התשואה הגבוהה ביותר מבין מנהלי ההשקעות השונים, במקביל אקסלנס מציגה עבודה פנטסטית ונכונה בבני 50 ומטה.
אזי האם הם השילוב האופטימלי? לא בהכרח, מאחר ששילוב בין השניים מותיר אותנו עם חשיפה נמוכה מדי לחו"ל. כאן מגיעים לידי ביטוי אלטשולר שחם שידועים ביכולת שלהם בניהול שווקי חו"ל ואם אנו מחפשים נכסים בלתי סחירים עלינו להזיז את הראש קצת יותר ימינה לטובת הראל. שילוב ובניית תיק נכסים יציב חשוב לבנות עם איש מקצוע.
מסלולי הקצה – השורה התחתונה
אז מה עושים כדי לבדוק? עוברים עם איש מקצוע על תיק הנכסים הקיים, בודקים את החשיפה למניות (מאיזו חלקים היא מגיעה ) , מדד השארפ של התיק, עלות דמי הניהול, חשיפה לחו"ל ולארץ ולנכסים בלתי סחירים ולאחר בדיקה יסודית חשוב לבצע התאמה בין תנאי השוק והצרכים האישיים אשר תואמים אתכם כמשקיעים.
שילוב בין מסלולי קצה עם קורטוב של מסלול כללי יגרום לתיק הפנסיוני שלכם לנצח את כל המתחרים.
