קופה מרכזית לפיצויים

כולנו מכירים את המונח פיצויים , הוא נמצא כמעט בכל חלקי היום ובדרישות שונות עבור שירות אשר סיפקנו או עוול שנגרם לנו. פיצויים הם גם חלק מההפרשות הפנסיונית שהמעסיק מחויב להפקיד עבור העובד שלו כל חודש.

עד 2017 ההפקדות של פיצויים היו 8.33% מהשכר המובטח של העובד וכיום, במידה ולא היו הפקדות פיצויים בפועל קודמות לעובד יהיה זכאי המעסיק לבחור להפקיד רק 6% לפיצויים.פיצויים ניתן למשוך בעת סיום ההעסקה ללא קנס של משיכה שלא כדין עד גובה התקרה המותרת לכל שנת מס ( כיום יולי 2019 נמצאת ברף העומד על 12,430 ₪ )  כאשר כל שנת עבודה "קונה" עוד תקרה של 12,430.

לדוגמא עובד שעבר 10 שנים זכאי למשוך פיצויים בגובה של עד 124,300 אלף ₪ . כל משיכה מעבר לכך בפיצויים תטמון בחובה תשלום מס לפי המס השולי של העובד לאותה שנה.

כמובן שקיימת האופציה שלא למשוך פיצויים ובכך לבצע רצף קצבה או רצף פיצויים.

מתי הפסיקו הפקדות בקופה זו ?

בשנת 2010 הגיעה רפורמה חדשה ולא היה ניתן יותר להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים. כבר בשנת 2008 היה ניתן לבצע את ההפקדה של הפיצויים לטובת מכשיר פיננסי על שם הלקוח, אך במקביל מעסיקים עוד יכלו להמשיך להפקיד אל הקופה המרכזית לפיצויים.

לאחר שנת 2010 הקופות המרכזיות נסגרו להפקדות ושימשו רק כבנק לטובת פדיון לתשלומי פיצויים עבור העובדים בחברה .

האם זה עשה טוב לחוסכים ?

ניתן להגיד שהחוסכים מרגישים כי נעשה עמם חסד, אך לא תמיד כך הדבר. בפועל לא קיים שינוי גדול מאחר שגם אם כספי הפיצויים נמצאים תחת מכשיר פנסיוני כמו קופת גמל , קרן פנסיה או ביטוח מנהלים שנמצאים על שם העובד ללא מכתב שחרור של המעסיק עבור כספי הפיצויים העובד אינו יכול לבצע שום שינוי בכספים אלו.

ולכן מאזן הכוחות לא השתנה לפני או אחרי הקופה המרכזית לפיצויים.

איך סעיף 14 קשור לקופה המרכזית לפיצויים?

בשנת 2008 נולד לחיינו גם סעיף 14 אשר עיקרי הדברים שלו נמצאים בנושא הפיצויים. עד לפני סעיף 14 כאשר עובד התפטר מרצונו יכול היה המעסיק שלו לבחור האם לשלם לו פיצויים או למשוך חזרה את הפיצויים ששילם עבור העובד.

במקרה והעובד פוטר הייתה חובה של המעסיק לטובת תשלום הפיצויים. סעיף 14 אכן שינה את מאזן הכוחות וקבע כי כל כספי הפיצויים אשר הופקדו על שם העובד עד יום העזיבה שייכים לו ואין למעסיק רשות לדרוש אותם חזרה.

איפה יכולה לצוץ בעיה? במידה ועובד נמצא עם עמלות אזי קיים הבדל בין השכר המובטח שלו לבין השכר ברוטו. חשוב לזכור כי כספי הפיצויים משולמים על שכר מבוטח ולכן אם עובד מתפטר אינו זכאי להשלמה אך אם הוא מפוטר זכאי להשלמה נוספת לפיצויים לפי ממוצע 12 חודשים אחרונים של שכר ברוטו המכיל גם את העמלות המתווספות לשכר בסיס .

מה צריך לעשות עם הכספים בקופה מסוג זה?

נכון לשנת 2019 לא ניתן יותר להשאיר כספים בקופה מרכזית לפיצויים ועל כל המעסיקים השונים לפרק את הקופה המרכזית לטובת קופות פיצויים על שם העובדים שהכספים משויכים אליהם בקופה.

במידה והעובדים האלו כבר אינם נמצאים בין מצבת כוח אדם , על המעסיק להוציא מכתב מסודר מרואה החשבון המצהיר על יתרה גבוהה או חוסר בכספים ולבצע איזון .

נקודה מעניינית, ניתן לראות כי מרבית בעלי העסקים שאינם בצעו שינוי הם שכירים בעלי שליטה ומרבית הכספים אלו כספי הפיצויים שלהם ולכן חשוב לבצע את ההליך לטובת פירוק הקופה.

מה יקרה אם לא יבוצע ההליך לפירוק הקופה?

במידה ולא יוגש הדוח על פי הדרישה עוד ב2019 , המחיר שישלמו בעלי הקופות המרכזית לפיצויים הוא 40% ניכוי מסך הצבירה הקיימת.

אז בעלי קופות מרכזיות לפיצויים, כדי שלא תקומו בוקר אחד ב2020 ותגלו שהקופה שבה החזקתם מיליון ₪ ירדה לצבירה של 600,000 אלף אנא בדקו עם רואה החשבון כיצד נפרדים לשלום מקופה זו .