שאלות נוספות
לכל השאלות ←השאלה מתייחסת לרוב למשיכה מוקדמת. קופת גמל שאינה נזילה (לרוב, לפני גיל פרישה) ושיש בה צבירה מעל 8,000 ₪, תחויב במס בשיעור 35% בעת משיכה "שלא כדין". מטרת המס הגבוה היא לעודד חוסכים לשמור את הכסף לפרישה. עם זאת, קיימות החרגות בחוק המאפשרות משיכה פטורה ממס במצבים מסוימים. בקופת גמל להשקעה המצב שונה: במשיכה חד-פעמית משלמים מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי בלבד, ומגיל 60 משיכה כקצבה חודשית פטורה ממס.
קופת גמל לקצבה היא קופת חיסכון פנסיוני שהכספים בה מיועדים לקצבה בלבד. המשמעות היא שהכספים בה "נעולים" ולא ניתן למשוך אותם כסכום חד-פעמי (בניגוד לקופת גמל להשקעה), אלא בעיקר כתשלום קצבה חודשית שתתחיל בגיל פרישה.
מאז 2008 כספי התגמולים החדשים שמופקדים לקופות גמל הולכים לקופת גמל לקצבה, ובשפה המקצועית היא נקראת "קופת גמל לא משלמת לקצבה". בגיל הפרישה מעבירים את הכסף לקופת גמל משלמת קצבה, והיא זו שמשלמת לכם את הקצבה החודשית.
החריג העיקרי: מי שכבר מובטחת לו קצבה מזערית (סכום מינימלי שנקבע בחוק) יכול למשוך את היתרה שמעבר לה כסכום חד-פעמי. גם קופת גמל להשקעה יכולה לשלם קצבה חודשית: מגיל 60 אפשר להמיר את הכסף בה לקצבה, והקצבה פטורה ממס. מי שבוחר במשיכה חד-פעמית משלם 25% מס על הרווח הריאלי.
כמעט את הכל, עם חריג אחד. חוסך הזכאי לתיקון 190 רשאי למשוך את כל כספו במשיכה הונית (חד-פעמית) בתשלום מס מופחת, למעט סכום מסוים (38,412 ₪, סכום מוקפא לשנים 2025 עד 2027) עבור כל שנת מס שבה הפקיד. סכום זה חייב להישאר בקופה ומיועד לקצבה. עם זאת, ניתן לפנות לפקיד שומה בבקשה מיוחדת לאשר את משיכת כל הסכום.
מדרג דמי הניהול בקופות הגמל הן במעמד תיקון 190 והן במעמד "רגיל" הוא זהה ונקבע לפי גובה ההפקדה הראשונית וסך הכספים הצבורים בקופה.
על פניו, ממוצע דמי הניהול בכל קופות הגמל בתיקון 190 עומד על כ-0.5% שנתי.
לפני כל הפקדה יש לבדוק את מדרג דמי הניהול העדכני ביותר וכמובן להשוות את העלות מול תועלת של ביצועי בתי ההשקעות שבחרתם.
כן ולא. אין חובה מוגדרת בחוק להתייעץ עם איש מקצוע אך נראה שלתיקון 190 יש תת סעיפים ופרטים מורכבים ולכן על מנת לבצע התאמה חכמה של תיקון 190 לתיק הנכסים הקיים שלכם, לא יזיק להתייעץ עם איש מקצוע.
