המושג השקעות אימפקט בהחלט הצליח לבלבל יזמים ומשקיעים רבים, הרי את המושג השקעות כולנו מכירים ואילו אימפקט אינו ביטוי מספיק ממוקד. האם מדובר באימפקט חיובי כתשואה, השפעה חברתית, כלכלית?
בין אם אתם תורמים פילנתרופים אשר מעוניינים לייצר תשואה חיובית על כספכם או משקיעים ותיקים בתחום שוק ההון ומעוניינים להעניק ערך חברתי ומוסרי לכספם, ייתכן שהשקעות אימפקט מתאימות לכם. אז מה הסיפור סביב השקעות אימפקט? הכל לפניכם.
מהן השקעות אימפקט (impact investing)?
השקעות אימפקט או בשמן הנפוץ יותר "Social Impact Investing" , מתייחסות להשקעות בארגונים, קרנות הון או חברות אשר מטרתן העיקרי הוא לייצר ערך חיובי חברתי וסביבתי, זהו ה"אימפקט".
נוסף על כך, מכיוון שזוהי עדיין השקעה פיננסית, המודל העסקי של החברות האלו משלבות תשואה חיובית עודפת לצד מטרתן החברתי.
אין ספק שזוהי בהחלט דרך מרעננת וחדשה לבחון כל אפיק השקעה כלשהו, אם בעבר היינו בוחנים תוכניות עסקיות מתוך מטרה להגדיל את הרווח לקהל המשקיעים ככל שניתן ולקצר את משך הזמן שייקח להחזיר למשקיעים את סכום ההשקעה, כעת נבחן את ההשקעה תוך התייחסות לפוטנציאל ההשפעה החברתית והסביבתית לצד המודל העסקי.
לא כל השקעה יכולה להיחשב כהשקעת אימפקט, הסטטוס החברתי הנחשק של "השקעת אימפקט" שמור לחברה או ארגון אשר פועל על מנת לפתור בעיה חברתית, מקומית או עולמית. חשוב לוודא שההשפעה החברתית הינה מטרתה העיקרית של החברה ואינה תוצאה משנית.
כמו כן, השקעת אימפקט צריכה לגלם את ההשפעה החברתית לצד המודל העסקי שלה, כלומר יצירת תשואה חיובית עודפת בעת שגרה ולא כצעד של תרומה מרכזית אחת לתקופה. על מנת לוודא שאכן החברה מתנהלת כך, האימפקט החיובי ילווה לאורך תקופה.
משקיעים בולטים בענף Impact Investing , הינם בעלי הון, מנהלי קרנות פרטיות, קרנות פילנתרופיות, בתי השקעות מוסדיים דרך תיקי השקעות וכו'. אלו אשר שואפים לייצר אימפקט חברתי חיובי או השפעה סביבתית חיובית וזאת מבלי לזנוח את המודל העסקי ועדיין לייצר תשואה פיננסית חיובית.
התפתחות השקעות אימפקט ברחבי העולם
השקעות אימפקט אינן מצליחות רק בשוק המקומי, נראה שבתחום ההשקעות החברתיות אשר בעלות ערך סביבתי וחברתי תופסות תאוצה ומעוררות שיח בקרב משקיעים רבים ברחבי העולם.
תחומים חברתיים רבים בעלי השפעה גלובלית כגון: רווחה, חינוך, תעסוקה, בריאות ואיכות הסביבה גרפו עד כה בהשקעה מצטברת כ-700 מיליארד דולר. זהו סכום יוצא דופן בכל קנה מידה ובהחלט מהווה נקודת ציון ומפנה בעולם ההשקעות והיזמות.
רוח היזמות הישראלית מייצרת באזז תקשורתי בתחום ההשקעות אימפקט, הן בצד המשקיעים והן בצד החברות, שחקנים ישראלים מרכזיים החלו לאמץ את גישת ההשפעה החברתית והחל להתפתח בארץ סקטור שלם שנועד למנף את החדשנות הישראלית לטובת ליצירת ערך סביבתי חיובי.
מודלים של השקעות אימפקט (Social Impact Investment)
ישנם שני מודלים עיקריים של השקעות אימפקט, אלו עיקרי המודלים:
- אג"ח חברתי – שימוש באגרת חוב חברתית מעניקה לחברות ויזמים אפשרות חדשה לגייס הון ממשקיעים שונים אותו הם מתכוונים לייעל לטובת יעדים חברתיים אשר הוגדרו מראש. הבסיס הכלכלי העומד מאחורי מודל אג"ח חברתי מתמקד ביכולת של הגוף הציבורי למדוד את אותה הצלחה של חברה או ארגון באימפקט חברתי מוצלח. אם כך, במידה והתוצאות אכן חיוביות ומוצלחות, ישלם הגוף הציבורי (לרוב המדינה) למשקיעים סכום אשר יעלה ביחס ישר לתוצאות החברתיות של אותה חברה או ארגון.
- קרנות השקעות אימפקט – בדומה לאג"ח חברתי, גם כאן מנהלי הקרנות מגייסים הון מציבור המשקיעים על מנת לנתב אותו לחברות וארגונים אשר מודל העסקי שלהם מציג פתרון חברתי מובהק אשר בעל ערך כלכלי משני. ניתן לומר שקרנות השקעות אימפקט מעט נוקשות יותר במדידת ההצלחה החברתית שכן זהו השוק הפרטי.
כנס השקעות אימפקט Social Impact
בשנת 2019 התקיים בישראל אירוע משותף של בנק לאומי, קק"ל, עיריית ירושלים, מפעל הפיס ואתר TheMarker, האירוע עורר עניין רב בתחום חדשנות חברתית והציג את ערכה המשמעותי של השקעת אימפקט על החברה לצד אפשרויות התשואה. בוועידה נכחו בתי השקעות, גופים מוסדיים וציבוריים, מנהלי קרנות ויזמים חברתיים.
תובנות מרכזיות מכנס השקעות אימפקט:
- קפיטליזם קשוב – אחד המושגים ה"טרנדים" שבלטו בכנס הוא קפיטליזם קשוב, ניתן לתאר אותו כגישה חדשה ורעננה להסתכל על בסיסו של הקפיטליזם אשר נועד לקדש את האמצעים בדרך למטרה הכלכלית. קפיטליזם קשוב מייצג עולם יזמות ועסקים הכולל אלמנטים חיוניים לחברה לצד חתירה למקסום הכנסות החברה, אלמנטים חברתיים הכוללים: יצירת ערך חברתי, חמלה, רגישות ושיתוף פעולה.
קפיטליזם קשוב נשען על ארבעה יסודות חיוניים המשותפים לכל חברה, ארגון או יזם אשר מעוניין לפעול בתחום השקעות אימפקט. ניתן לראות שהDNA של חברות חדשות בתחום כולל מטרה עיקרית וחשובה יותר מייצור תשואה בטווח הקצר.
היררכיה שטוחה בארגון על מנת לתרגל התנהלות של שותפות חברתית, התמקדות בפתרונות יותר מאשר ייעול כלכלי. ניהול בכיר בחברה פועל במטרה ליישם את ההשפעה החברתית ומתוך כך, מתרגל התנהגות ארגונית קשובה ו"דלת פתוחה" וכל זאת עקב המטרה החברתית המקודשת. השקפת החברה על תפקידו של העובד גם כן השתנת וכאן ישנו דגש על שקיפות, העצמה של העובד, יושרה ולמידה, אין ספק שזוהי תפיסה אשר הוכיחה את עצמה במספר חברות גדולות. - שיתופי פעולה רוחביים – שילוב השקעות אימפקט מקרב ומייצר שיתופי פעולה ושיח פתוח במגזרים שונים במשק מתוך מטרה לפתח פתרונות חדשים לבעיות חברתיות. בשונה מהשקעות ערך אחרות, אשר נמדדו בתשואה חיובית "נטו", המטרה הנעלה בהשקעות אימפקט מעודדת את המגזרים השונים לייצר ערך מוסף וכך להוות ענף חיוני ומרכזי בהשפעה החברתית.
זהו בהחלט האתגר הגדול ביותר שכן שילוב בין פעילויות חברתיות לבין מגזר עסקי ורווחי אינו טבעי ולא תמיד מצליח לייצר תשואה חיובית עודפת מבלי התכוונות ופיתוח כלים פיננסים חדשים בתחום. - קרנות פילנתרופיות משתלבות בהשקעות אימפקט – תחום השקעות אימפקט משלב שני אפיקי השקעה מרכזיים, השקעות ערך (תשואה עודפת) ותרומה פילנתרופית (השפעה חברתית). המעבר בין השקעת ערך להשקעת אימפקט טבעי יותר שכן המכנה המשותף (תשואה פיננסית) נשאר בעינו אלה שבנוסף לכך המשקיעים נהנים מהשקעה בחברה בעלת ערך חברתי וסביבתי.
מאידך, קרנות פילנתרופיות שעד כה ביצעו בעיקר תרומות ללא מטרות רווח, מחליטות לשנות כיוון לתחום השקעות אימפקט, זהו אינו מהלך טבעי שכן אפשרויות ההשקעה החברתיות מצומצם יותר מאפשרויות תרומה חברתית.
קרנות ותיקות בתחום בארץ ובחו"ל כגון IVN, UJIA וקרן אדמונד דה רוטשילד החלו להיכנס לזירה ולהגדיל מעורבות בהשקעות אימפקט חברותיות ובדגש על פיתוחים ויזמות ישראלית.
- הדור הצעיר מעדיף השקעות אימפקט – המגמה של השקעות חברתיות (Impact Investing) פופולארי ביותר בקרב צעירים בדורנו. אלו חדשות מעולות לתחום שכן צעירים בוחרים להיות אקטיבים ולייצר ערך חברתי לצד יזמות עסקית בשונה מקרנות פילנתרופיות אשר נחשבות "עולם הישן" ושייכות לבעלי הון.
מהן הסיבות להתפתחות התחום של השקעות אימפקט?
פער עסקי – בכל תוכנית עסקית נמצא מודל כלכלי מובהק אשר נועד לייצר תשואה עודפת ורווח למשקיעים ויזמים של החברה, במגזר הפרטי פעלו חברות אשר נהנו מאפשרויות מימון רבות, משקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון, משקיעים מוסדיים וכדומה. מאידך קרנות פילנתרופיות אשר פועלו במודל של איסוף תרומות ומענק חד צדדי לטובת מטרות חברתיות.
בפער בין פעילות חברתית פילנתרופית לבין פעילות עסקית "רגילה" נמצאות חברות בתחום השקעות אימפקט, החדשנות המרעננת אכן תטיב עם הסביבה אך יחד עם זאת נקלעת בקשים בעת גיוס הון הנובעים ממגבלות רגולטוריות.
הסדרת תחום השקעות אימפקט מאיץ משמעותית את הצלחתו של הענף. וזאת איפשרה חיבור בין מקורות הון שונים לבין מיזמים חברתיים שונים.
רשתות חברתיות ותרבות ה"שיתוף" – האינטרנט המהיר מציע מגוון רחב של יתרונות בכל תחום בחיינו, יחד עם זאת הוא מאפשר לנו לשתף באופן מיידי כל מחדל חברתי או סביבתי וכך ליצור מראה די מציאותית אשר משפיעה על חיינו כבני אדם. עד כה היה ניתן לטמון את הראש בחו"ל מחוסר ידיעה ואמונה שהקרנות הפילנתרופיות יעניקו את המימון הנדרש לטיפול במחדלים אך במאה ה-21 משקיעים ויזמים חשופים לכל תחום בחיינו כגון עוני, איכותי הסביבה, שוויון מגדרי, גזענות וכדומה. ומכאן גדלה משמעותית הרצון של יזמים ומשקיעים להיות מעורבים בהשקעת אימפקט הנוגעת במחדל שקרוב לליבם ואף לעקוב ולשתף את הצלחת המיזם.
שקיפות בחברות ענק – תאגידי ענק בעולם המערבי אשר היוו עד כה עוגן ומודל ליציבות כלכלית, כעת נחשפים בקלות ומשקפים התנהלות עסקית שגויה ומחדלים חברתיים רבים. הרשתות החברתיות מהוות גוף תקשורתי אשר מעניק חשיפה תקשורתית בכל הנוגע להתנהגות שגויה של אותו תאגיד.
ההשקעות החלו לחפש חברות צעירות אשר הטמיעו בערכי היסוד של החברה מושגים כגון: שקיפות, יושרה, הוגנות וכו'.
יתרונות השקעות אימפקט
על פניו בראייה שטחית, לא ניתן למצוא חסרון בהשקעה מסוג Social Impact, אחרי הכל מדובר בהשקעה במיזם עסקי אשר כולל השפעה חברתית וסביבתית לצד מודל עסקי מצליח. הממשלה והמשקיעים בהחלט נהנים מתשואה עודפת, בעוד שאוכלוסיית היעד נהנית משיפור במצבם. ננסה לפרט מעט על היתרונות השונים.
שימוש בקרנות אימפקט ואג"ח חברתיות, גיוס ההון למעשה מתבצע בעזרת משקיעים חיצוניים אשר נוטלים עליהם את כל הסיכון הכרוך בהשקעה, את ישנו גורם אחד אשר נהנה מהצלחתו של הפרוייקט ללא כל סיכון, הממשלה של הגוף היוזם. מצדה של הממשלה אין חיסרון שכן היא אמנם תאלץ לשלם "תשואה", אך זה בהחלט יחייב את הפרוייקט להצליח אשר יגרור הצלחה משמעותית לממשלה בכל מקרה.
המשקיעים השונים נהנים מערך המוסף שניתן להם בעת השקעת אימפקט, מלבד הרצון לייצר תשואה חיובית עודפת ישנו כעת הסיפוק שמתקבל מהידיעה שכספם הושקע במיזם אשר מטרתו לשפר את מצבו של אדם או אוכלוסייה אחרת. החיבור בין מטרה טובה לבין תשואה בהחלט משדרג את חווית ההשקעות של המשקיעים השונים.