חוזים עתידיים: המדריך המלא שיעשה לכם סדר בבלאגן

נכון, המילה "חוזים" יכולה להישמע קצת מאיימת, והשילוב עם "עתידיים" נשמע כמו משהו מסרט מדע בדיוני. אבל הרעיון הבסיסי הוא ממש פשוט.

הסיפור התחיל לפני המון שנים, כשחקלאים רצו למכור את החיטה שלהם עוד לפני הקציר. למה? כדי להבטיח לעצמם מחיר הוגן ולא להיות תלויים במזג האוויר או במצב השוק ביום המכירה. מהצד השני, קונים גדולים (כמו יצרני לחם) רצו לדעת מראש כמה תעלה להם החיטה כדי לתכנן את העלויות שלהם. הפתרון? הם חתמו על "חוזה עתידי" – החקלאי התחייב לספק כמות מסוימת של חיטה בתאריך עתידי, והקונה התחייב לשלם את המחיר שהם סגרו ביניהם היום. שני הצדדים קיבלו ודאות.

היום, כמובן, זה כבר לא רק על חיטה. אפשר לסחור בחוזים עתידיים על כמעט כל דבר: מדדי מניות (כמו S&P 500), נפט, זהב, מטבעות ואפילו על הריבית.

בואו נעזוב לרגע את שוק ההון ונדמיין תרחיש אחר. אתם רוצים לקנות את האייפון החדש שעומד לצאת בעוד שלושה חודשים. המחיר שלו היום, בהשקה, הוא 4,000 ש"ח. אתם חוששים שהביקוש יהיה כל כך גבוה שהמחיר יקפוץ ל-5,000 ש"ח עד שתספיקו לקנות.

מה אתם יכולים לעשות? אתם יכולים ללכת לחנות ולחתום איתה על "חוזה עתידי": אתם מתחייבים לקנות את האייפון בעוד שלושה חודשים, והחנות מתחייבת למכור לכם אותו במחיר של 4,000 ש"ח, לא משנה מה יהיה מחירו בשוק באותו רגע.

• אם המחיר אכן יקפוץ ל-5,000 ש"ח: עשיתם עסקה מעולה! "הרווחתם" 1,000 ש"ח.
• אם אפל תפתיע והמחיר ירד ל-3,500 ש"ח: אכלתם אותה. אתם עדיין מחויבים לשלם 4,000 ש"ח לפי החוזה.

זה בדיוק העיקרון של חוזים עתידיים בשוק ההון, רק שבמקום אייפון, מדובר במניות או סחורות.

יש שתי סיבות עיקריות שאנשים וגופים גדולים משתמשים בחוזים עתידיים, והן די הפוכות זו מזו.

גידור סיכונים: המטריה של החקלאי

"גידור" זו מילה מפונפנת ל"ביטוח" או "הגנה". בדיוק כמו החקלאי מהסיפור שלנו, חברות רבות משתמשות בחוזים עתידיים כדי להגן על עצמן מתנודות מחירים לא צפויות. חברת תעופה, למשל, יכולה לקנות חוזים עתידיים על דלק סילוני כדי לנעול מחיר דלק נמוך ולהימנע מהפסדים אם מחירי הנפט יזנקו. זה מאפשר להן יציבות ושקט נפשי.

ספקולציה: הניסיון "לנצח" את השוק

כאן נכנסים לתמונה המשקיעים שמאמינים שהם יודעים לאן השוק הולך. ספקולנט הוא אדם שקונה חוזה עתידי לא כי הוא צריך את הנכס (הוא לא באמת רוצה שיגיעו אליו הביתה חביות נפט), אלא כי הוא מאמין שמחיר הנכס יעלה. אם הוא צודק, הוא יוכל למכור את החוזה ברווח עוד לפני תאריך הפקיעה. כמובן, אם הוא טועה והמחיר יורד – הוא יפסיד כסף.

חשוב לנו ב-lirot.co.il להדגיש: מסחר בחוזים עתידיים הוא לא משחק ילדים. הוא מורכב ומסוכן, ובהחלט לא מתאים לכל אחד. הנה כמה נקודות קריטיות שחייבים להכיר:

• מינוף: החבר הכי טוב והאויב הכי גדול שלכם במסחר בחוזים, אתם לא צריכים לשלם את כל שווי החוזה מראש. אתם מפקידים רק סכום קטן כביטחון, שנקרא "בטחונות" (Margin). זה מאפשר לכם לשלוט על סכום כסף גדול מאוד באמצעות סכום קטן יחסית. אם השוק זז בכיוון שלכם, הרווח יכול להיות עצום. אבל אם הוא זז נגדכם, גם ההפסד יכול להיות עצום – ואפילו לעלות על סכום ההשקעה המקורי שלכם.
• דרישת בטחונות (Margin Call): שיחת הטלפון שאתם לא רוצים לקבל אם ההפסדים שלכם בחוזה מגיעים לרמה מסוימת, הברוקר יתקשר וידרוש מכם להפקיד עוד כסף לחשבון כדי לכסות את ההפסד הפוטנציאלי. אם לא תעשו זאת, הוא יסגור לכם את הפוזיציה בכוח, וינעל את ההפסד.
• עמלות ועלויות נלוות כמו בכל השקעה, גם כאן יש עמלות קנייה ומכירה שצריך לקחת בחשבון, והן יכולות להצטבר ולשחוק את הרווחים.

כדי להבין טוב יותר איפה חוזים עתידיים משתלבים בעולם ההשקעות, הכי קל להשוות אותם לשני מכשירים שרובנו מכירים: מניות ואגרות חוב (אג"ח).

כפי שאפשר לראות, חוזים עתידיים הם חיה שונה לגמרי. הם לא מעניקים לכם בעלות על שום דבר, הם מוגבלים בזמן והם ממונפים מאוד מטבעם, מה שהופך אותם למסוכנים הרבה יותר עבור המשקיע הממוצע.

בכנות? כנראה שלא. מסחר בחוזים עתידיים דורש הבנה מעמיקה של השווקים, יכולת לנהל סיכונים ברמה גבוהה מאוד, ובעיקר – אופי חזק שיודע להתמודד עם תנודתיות קיצונית. זהו כלי שמתאים בעיקר לסוחרים מנוסים ולגופים מוסדיים, ופחות למשקיע הממוצע שבונה את תיק ההשקעות שלו לטווח ארוך.

חוזים עתידיים הם כלי פיננסי רב עוצמה. הם נולדו מתוך צורך אמיתי לוודאות וביטחון, והתפתחו לכלי מתוחכם לספקולציות וגידור סיכונים. למרות הפוטנציאל לרווחים גבוהים, הסיכון הכרוך בהם גבוה לא פחות, בעיקר בגלל המינוף. אם אתם לא סוחרים מקצועיים, כנראה שעדיף להכיר אותם ברמה התיאורטית ולהתמקד באפיקי השקעה סולידיים יותר.