איך מבצעים בפועל הפקדה לקרן פנסיה?

כן, התשובה היא חד משמעית. צו ההרחבה לפנסיה חובה בישראל חל על כל יחסי עובד-מעסיק, גם אם מדובר בהעסקה של שעות בודדות בשבוע. לכן, אם אתם מעסיקים עובד/ת משק בית (כמו עוזר/ת בית או מטפל/ת), אתם נחשבים למעסיקים לכל דבר וחייבים להפריש עבורו כספים לחיסכון פנסיוני (לקרן פנסיה או קופת גמל), כולל רכיב פיצויים. כך גם בהפקדה לפנסיה לעוזרת בית: החובה מתחילה אחרי תקופת המתנה של עד 6 חודשי עבודה, וקצרה יותר לעובדת שכבר יש לה קרן פנסיה פעילה.

החובה חלה גם על העסקת עובדים זרים חוקיים בתחומים מסוימים (כמו סיעוד), בהתאם לצווי הרחבה ספציפיים לאותו ענף. אי-הפקדה חושפת אתכם לתביעות מצד העובד ולעבירה על החוק.

"השכר הקובע" (נקרא גם "שכר פנסיוני" או "שכר מבוטח") הוא רכיב השכר שעליו מוסכם ביניכם לבין המעסיק, וממנו נגזרות ההפקדות החודשיות לקרן הפנסיה. שכר זה אינו כולל בהכרח את כל רכיבי השכר ברוטו (למשל, שעות נוספות, בונוסים או החזרי הוצאות לרוב אינם חלק ממנו). השכר הקובע לפנסיה הוא בדרך כלל שכר היסוד, ולעיתים גם תוספות קבועות, וממנו מופרשים לפחות 18.5%: 6% מהעובד, 6.5% תגמולי מעסיק ו-6% פיצויים.

חשוב מאוד לבדוק בתלוש השכר שהשכר הקובע שלכם מעודכן ומשקף נכונה את הסכמותיכם, מכיוון שהוא משפיע ישירות גם על גובה החיסכון וגם על גובה הכיסוי הביטוחי שלכם (נכות ושארים).

כן. מאז 1 בינואר 2017 חוק פנסיה חובה חל גם על עצמאים (מעל גיל 21 ועד גיל 60, שעובדים כעצמאים לפחות חצי שנה). לפי חוק החיסכון הפנסיוני לעצמאים, עצמאים מחויבים להפקיד מדי שנה אחוז מסוים מההכנסה החייבת שלהם לקופת גמל לקצבה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל לקצבה). הפקדה לקופת גמל להשקעה או לקרן השתלמות לא נחשבת לצורך החובה.

שיעורי ההפקדה מדורגים לפי גובה ההכנסה: 4.45% על החלק מההכנסה שעד מחצית השכר הממוצע במשק, ו-12.55% על החלק שבין מחצית השכר הממוצע לשכר הממוצע. חובת החיסכון הפנסיוני לעצמאים חלה רק על ההכנסה שעד השכר הממוצע. על הכנסה גבוהה יותר אין חובת הפקדה לפנסיה, אבל אפשר להפקיד גם עליה. המדינה מעודדת הפקדות אלו באמצעות הטבות מס משמעותיות (ניכוי וזיכוי ממס הכנסה).

את החישוב המלא, עם דוגמה מספרית, תמצאו במדריך על פנסיה חובה לעצמאים.

כן, וזו כנראה ההחלטה הכלכלית החשובה ביותר שתקבלו. ככל שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, אפילו בסכומים קטנים, כך נהנים יותר מכוחה של ה"ריבית דריבית". המשמעות היא שהרווחים שהחיסכון שלכם צובר, צוברים בעצמם רווחים נוספים לאורך השנים.

התחלה מוקדמת מאפשרת לכסף שלכם "לעבוד" עבורכם במשך 30-40 שנה, מה שיכול להגדיל את הקצבה העתידית שלכם במאות אחוזים בהשוואה למי שמתחיל לחסוך בגיל מאוחר. למידע נוסף על איך החיסכון עובד, מומלץ לקרוא את המדריך המלא על קרן פנסיה.

גם מי שמתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 40 או 50 לא מאחר. עשר או עשרים שנות הפקדה, יחד עם הטבות המס, עדיין מגדילות את הקצבה באופן ניכר, וכדאי לבדוק אם אפשר להגדיל את ההפקדות כדי לצמצם את הפער.

הכספים שאתם מפקידים לקרן פנסיה לא "שוכבים" בקופה, אלא מנוהלים ומושקעים בשוק ההון על ידי הגוף המנהל (חברת ביטוח או בית השקעות). הכספים מושקעים במגוון אפיקים כמו מניות, איגרות חוב (ממשלתיות וקונצרניות), נדל"ן ועוד, במטרה לייצר עבורכם תשואה (רווח) לאורך השנים. המדינה מבטיחה תשואה על כ-30% מנכסי קרן הפנסיה המקיפה: עד אוקטובר 2022 באמצעות אג"ח מיועדות, ומאז באמצעות מנגנון הבטחת תשואה.

אתם יכולים לבחור את תמהיל ההשקעה על ידי בחירת מסלול השקעה (כמו מסלול מנייתי, מסלול סולידי או מסלול תלוי גיל) שמתאים לרמת הסיכון שלכם. אם לא בחרתם מסלול בעצמכם, הכסף מושקע בדרך כלל במסלול תלוי גיל, שהוא ברירת המחדל לעמיתים חדשים מאז 2016. מומלץ לבדוק את תשואות קרנות הפנסיה במסלולים השונים כדי לקבל החלטה מושכלת.

איפה הפנסיה שלי, ואיך בודקים במה היא מושקעת? את שם קרן הפנסיה שלכם ואת המסלול שבו הכסף מושקע תמצאו בדוח השנתי שהקרן שולחת אליכם, או באזור האישי באתר שלה. אם יש לכם כמה קופות ואתם לא בטוחים איפה הן, בדיקת קופות גמל ופנסיה מרוכזת אפשרית בחינם באתר "הר הכסף" של משרד האוצר, או בדוח מהמסלקה הפנסיונית. ומי שרוצה לדעת במה בדיוק מושקע הכסף יכול לעיין ברשימת הנכסים שכל גוף מנהל מפרסם באתר שלו מדי רבעון.