שאלות נוספות
לכל השאלות ←כן, התשובה היא חד משמעית. צו ההרחבה לפנסיה חובה בישראל חל על כל יחסי עובד-מעסיק, גם אם מדובר בהעסקה של שעות בודדות בשבוע. לכן, אם אתם מעסיקים עובד/ת משק בית (כמו עוזר/ת בית או מטפל/ת), אתם נחשבים למעסיקים לכל דבר וחייבים להפריש עבורו כספים לחיסכון פנסיוני (לקרן פנסיה או קופת גמל), כולל רכיב פיצויים. כך גם בהפקדה לפנסיה לעוזרת בית: החובה מתחילה אחרי תקופת המתנה של עד 6 חודשי עבודה, וקצרה יותר לעובדת שכבר יש לה קרן פנסיה פעילה.
החובה חלה גם על העסקת עובדים זרים חוקיים בתחומים מסוימים (כמו סיעוד), בהתאם לצווי הרחבה ספציפיים לאותו ענף. אי-הפקדה חושפת אתכם לתביעות מצד העובד ולעבירה על החוק.
בחירת קרן פנסיה היא החלטה חשובה שתשפיע על העתיד שלכם, ולכן כדאי לדעת איך לבחור קרן פנסיה לפי נתונים ולא לפי המלצה מזדמנת. שלושת הפרמטרים המרכזיים שחובה לבדוק הם: דמי ניהול (כמה גובים מכם על הפקדה ועל צבירה. בקרן פנסיה מקיפה התקרה בחוק היא 6% מההפקדה ו-0.5% בשנה מהצבירה, ובפועל אפשר לקבל דמי ניהול נמוכים בהרבה), ביצועים ותשואות (איך הקרן מנהלת את הכסף לאורך זמן. כדאי להשוות תשואות של 3 ו-5 שנים ולא רק של השנה האחרונה), ומסלולי השקעה וביטוח (האם הם מותאמים לגילכם ולמצבכם המשפחתי). הדרך הקלה ביותר לבחון את הנתונים האלו ולבחור קרן פנסיה שמתאימה לכם היא להשתמש בכלי השוואת קרנות פנסיה המרכז את כל המידע.
ואם אתם כבר חוסכים ושואלים מה כדאי לבדוק לפני שמחליפים קרן פנסיה, הבדיקה דומה: השוו את דמי הניהול והתשואות של הקרן הנוכחית מול הקרן החדשה, ובדקו שהכיסוי הביטוחי לנכות ולשארים נשמר ברצף. ניוד בין קרנות פנסיה הוא ללא עלות ושומר על הוותק הביטוחי שצברתם, אבל הגדלת הכיסוי בקרן החדשה עשויה לדרוש הצהרת בריאות.
תהליך העברת קרן פנסיה, המכונה "ניוד", הוא פשוט מאוד ולא כרוך בעמלות. אתם לא צריכים לפנות לגוף הקיים שאתם רוצים לעזוב. כל שעליכם לעשות הוא לפנות לגוף החדש שאליו אתם רוצים להעביר את הכסף (באמצעות אתר האינטרנט שלו או בטופס דיגיטלי), והוא כבר דואג לכל התהליך מול הקרן הישנה.
כל הזכויות שצברתם, כולל הוותק הביטוחי, עוברות אתכם לקרן החדשה. לפני המעבר, מומלץ לבצע השוואת קרנות פנסיה כדי לבחור נכון את היעד. אפשר גם לבצע ניוד של קרן פנסיה לקופת גמל לקצבה, כולל קופה בניהול אישי (IRA), אבל הכסף שעובר יוצא מהכיסוי הביטוחי של קרן הפנסיה. פירטנו את השיקולים במדריך העברת קרן פנסיה לקופת גמל.
כן, וזו כנראה ההחלטה הכלכלית החשובה ביותר שתקבלו. ככל שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, אפילו בסכומים קטנים, כך נהנים יותר מכוחה של ה"ריבית דריבית". המשמעות היא שהרווחים שהחיסכון שלכם צובר, צוברים בעצמם רווחים נוספים לאורך השנים.
התחלה מוקדמת מאפשרת לכסף שלכם "לעבוד" עבורכם במשך 30-40 שנה, מה שיכול להגדיל את הקצבה העתידית שלכם במאות אחוזים בהשוואה למי שמתחיל לחסוך בגיל מאוחר. למידע נוסף על איך החיסכון עובד, מומלץ לקרוא את המדריך המלא על קרן פנסיה.
גם מי שמתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 40 או 50 לא מאחר. עשר או עשרים שנות הפקדה, יחד עם הטבות המס, עדיין מגדילות את הקצבה באופן ניכר, וכדאי לבדוק אם אפשר להגדיל את ההפקדות כדי לצמצם את הפער.
"השכר הקובע" (נקרא גם "שכר פנסיוני" או "שכר מבוטח") הוא רכיב השכר שעליו מוסכם ביניכם לבין המעסיק, וממנו נגזרות ההפקדות החודשיות לקרן הפנסיה. שכר זה אינו כולל בהכרח את כל רכיבי השכר ברוטו (למשל, שעות נוספות, בונוסים או החזרי הוצאות לרוב אינם חלק ממנו). השכר הקובע לפנסיה הוא בדרך כלל שכר היסוד, ולעיתים גם תוספות קבועות, וממנו מופרשים לפחות 18.5%: 6% מהעובד, 6.5% תגמולי מעסיק ו-6% פיצויים.
חשוב מאוד לבדוק בתלוש השכר שהשכר הקובע שלכם מעודכן ומשקף נכונה את הסכמותיכם, מכיוון שהוא משפיע ישירות גם על גובה החיסכון וגם על גובה הכיסוי הביטוחי שלכם (נכות ושארים).
