שאלות נוספות
לכל השאלות ←כן, התשובה היא חד משמעית. צו ההרחבה לפנסיה חובה בישראל חל על כל יחסי עובד-מעסיק, גם אם מדובר בהעסקה של שעות בודדות בשבוע. לכן, אם אתם מעסיקים עובד/ת משק בית (כמו עוזר/ת בית או מטפל/ת), אתם נחשבים למעסיקים לכל דבר וחייבים להפריש עבורו כספים לחיסכון פנסיוני (לקרן פנסיה או קופת גמל), כולל רכיב פיצויים. כך גם בהפקדה לפנסיה לעוזרת בית: החובה מתחילה אחרי תקופת המתנה של עד 6 חודשי עבודה, וקצרה יותר לעובדת שכבר יש לה קרן פנסיה פעילה.
החובה חלה גם על העסקת עובדים זרים חוקיים בתחומים מסוימים (כמו סיעוד), בהתאם לצווי הרחבה ספציפיים לאותו ענף. אי-הפקדה חושפת אתכם לתביעות מצד העובד ולעבירה על החוק.
בחירת קרן פנסיה היא החלטה חשובה שתשפיע על העתיד שלכם, ולכן כדאי לדעת איך לבחור קרן פנסיה לפי נתונים ולא לפי המלצה מזדמנת. שלושת הפרמטרים המרכזיים שחובה לבדוק הם: דמי ניהול (כמה גובים מכם על הפקדה ועל צבירה. בקרן פנסיה מקיפה התקרה בחוק היא 6% מההפקדה ו-0.5% בשנה מהצבירה, ובפועל אפשר לקבל דמי ניהול נמוכים בהרבה), ביצועים ותשואות (איך הקרן מנהלת את הכסף לאורך זמן. כדאי להשוות תשואות של 3 ו-5 שנים ולא רק של השנה האחרונה), ומסלולי השקעה וביטוח (האם הם מותאמים לגילכם ולמצבכם המשפחתי). הדרך הקלה ביותר לבחון את הנתונים האלו ולבחור קרן פנסיה שמתאימה לכם היא להשתמש בכלי השוואת קרנות פנסיה המרכז את כל המידע.
ואם אתם כבר חוסכים ושואלים מה כדאי לבדוק לפני שמחליפים קרן פנסיה, הבדיקה דומה: השוו את דמי הניהול והתשואות של הקרן הנוכחית מול הקרן החדשה, ובדקו שהכיסוי הביטוחי לנכות ולשארים נשמר ברצף. ניוד בין קרנות פנסיה הוא ללא עלות ושומר על הוותק הביטוחי שצברתם, אבל הגדלת הכיסוי בקרן החדשה עשויה לדרוש הצהרת בריאות.
כן. מאז 1 בינואר 2017 חוק פנסיה חובה חל גם על עצמאים (מעל גיל 21 ועד גיל 60, שעובדים כעצמאים לפחות חצי שנה). לפי חוק החיסכון הפנסיוני לעצמאים, עצמאים מחויבים להפקיד מדי שנה אחוז מסוים מההכנסה החייבת שלהם לקופת גמל לקצבה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל לקצבה). הפקדה לקופת גמל להשקעה או לקרן השתלמות לא נחשבת לצורך החובה.
שיעורי ההפקדה מדורגים לפי גובה ההכנסה: 4.45% על החלק מההכנסה שעד מחצית השכר הממוצע במשק, ו-12.55% על החלק שבין מחצית השכר הממוצע לשכר הממוצע. חובת החיסכון הפנסיוני לעצמאים חלה רק על ההכנסה שעד השכר הממוצע. על הכנסה גבוהה יותר אין חובת הפקדה לפנסיה, אבל אפשר להפקיד גם עליה. המדינה מעודדת הפקדות אלו באמצעות הטבות מס משמעותיות (ניכוי וזיכוי ממס הכנסה).
את החישוב המלא, עם דוגמה מספרית, תמצאו במדריך על פנסיה חובה לעצמאים.
כן, וזו כנראה ההחלטה הכלכלית החשובה ביותר שתקבלו. ככל שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, אפילו בסכומים קטנים, כך נהנים יותר מכוחה של ה"ריבית דריבית". המשמעות היא שהרווחים שהחיסכון שלכם צובר, צוברים בעצמם רווחים נוספים לאורך השנים.
התחלה מוקדמת מאפשרת לכסף שלכם "לעבוד" עבורכם במשך 30-40 שנה, מה שיכול להגדיל את הקצבה העתידית שלכם במאות אחוזים בהשוואה למי שמתחיל לחסוך בגיל מאוחר. למידע נוסף על איך החיסכון עובד, מומלץ לקרוא את המדריך המלא על קרן פנסיה.
גם מי שמתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 40 או 50 לא מאחר. עשר או עשרים שנות הפקדה, יחד עם הטבות המס, עדיין מגדילות את הקצבה באופן ניכר, וכדאי לבדוק אם אפשר להגדיל את ההפקדות כדי לצמצם את הפער.
"השכר הקובע" (נקרא גם "שכר פנסיוני" או "שכר מבוטח") הוא רכיב השכר שעליו מוסכם ביניכם לבין המעסיק, וממנו נגזרות ההפקדות החודשיות לקרן הפנסיה. שכר זה אינו כולל בהכרח את כל רכיבי השכר ברוטו (למשל, שעות נוספות, בונוסים או החזרי הוצאות לרוב אינם חלק ממנו). השכר הקובע לפנסיה הוא בדרך כלל שכר היסוד, ולעיתים גם תוספות קבועות, וממנו מופרשים לפחות 18.5%: 6% מהעובד, 6.5% תגמולי מעסיק ו-6% פיצויים.
חשוב מאוד לבדוק בתלוש השכר שהשכר הקובע שלכם מעודכן ומשקף נכונה את הסכמותיכם, מכיוון שהוא משפיע ישירות גם על גובה החיסכון וגם על גובה הכיסוי הביטוחי שלכם (נכות ושארים).
