פנסיה מחו״ל: מה לברר לפני שמחברים אותה לפרישה בישראל

התחילו בתקופות שבהן גרתם ועבדתם בכל מדינה: מתי עברתם, איפה עבדתם, תקופות שבהן המשפחה גרה במקום אחר, ובאיזו מדינה החזקתם בית. מתכננים עוד מעבר סביב הפרישה? הוסיפו אותו כתוכנית. הכתובת של היום לבדה לא מספיקה לבדיקה.

למה זה כל כך חשוב? לפי פקודת מס הכנסה, תושבות ישראלית של אדם נקבעת לפי מרכז החיים שלו: הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. יש גם חזקות שמבוססות על מספר ימי השהייה בישראל, ואפשר לסתור אותן. כלומר, ספירת ימים או כתובת אחת לא מחליפות בירור של התושבות לפי הנסיבות שלכם.

לצד ציר הזמן אספו מסמכים על תושבות לצורכי מס, דוחות שהגשתם, אישורים שקיבלתם והצהרות שמסרתם לגופים פיננסיים. יש לכם אזרחות נוספת? ציינו אותה, ותנו ליועץ לקבוע מה חובת הדיווח שלכם. ואם תאריכים או כתובות לא תואמים בין המסמכים, סמנו את זה לבדיקה. עדיף לגלות את הפער עכשיו מאשר בפגישה.

עליתם לישראל, או חזרתם אחרי שנים רבות בחו״ל? ייתכן שמגיעה לכם הטבת מס. לפי סעיף 14 לפקודה, עולה חדש ותושב חוזר ותיק פטורים ממס בישראל על הכנסות ממקורות בחו״ל במשך עשר שנים מהיום שבו הפכו לתושבי ישראל. פנסיה מחו״ל נחשבת לרוב הכנסה כזו.

אבל כאן אנשים נופלים: הכלל לגבי דיווח השתנה. מי שעלו או חזרו עד סוף 2025 פטורים בדרך כלל גם מדיווח על ההכנסות האלה. למי שעולים או חוזרים מ־1 בינואר 2026 הפטור מדיווח בוטל, והפטור ממס נשאר. לכן ציינו בתיק את התאריך המדויק שבו הפכתם לתושבים ואת המעמד שקיבלתם. תשובה שקיבל חבר שהגיע בשנה אחרת, או תיאור כללי של "הטבות לתושבים חוזרים", לא בהכרח נכונה לגביכם.

ועוד נקודה שקל לשכוח: כשעשר השנים מסתיימות, הפנסיה מחו״ל יכולה להפוך לחייבת במס בישראל. אם זה קורה בשנים הראשונות של הפרישה, הכניסו את זה לתקציב כבר עכשיו.

מיכל חזרה לישראל כתושבת חוזרת ותיקה, ויש לה קצבה ממעסיק בחו״ל. היא מתכננת לפרוש בעוד שלוש שנים, ובאותה תקופה בערך מסתיימות גם עשר שנות הפטור שלה. על הנייר הקצבה שלה נראית יציבה: 6,000 ₪ בחודש אחרי ההמרה.

אבל מהשנה שבה הפטור נגמר, ייתכן שחלק מהסכום ילך למס בישראל, ואולי יש לה זכות לזיכוי על מס ששולם בחו״ל. מה שהיא צריכה לדעת עכשיו הוא לא סכום המס המדויק, אלא שהתקציב שלה לא יכול להישען על 6,000 ₪ נטו בלי בדיקה. השאלה הזאת נכנסת לרשימה לפגישה עם יועץ המס. (המספרים להמחשה בלבד.)

פתחו שורה לכל מוצר או זכות. העתיקו את השם בדיוק כפי שהוא מופיע במסמך המקורי, והוסיפו לידו הסבר קצר בעברית. ציינו את הגוף המנהל, המדינה, המטבע, בעל החשבון ומספר מזהה. המילה "פנסיה" לבדה לא אומרת לכם מה תנאי התשלום או איך הכסף ממוסה.

הבחינו בין שלושה סוגים:

• חיסכון שנצבר בחשבון, שאפשר בדרך כלל למשוך או להמיר לקצבה לפי התנאים, בדומה לקופת גמל או לקרן פנסיה בישראל.
• זכות לקצבה ממעסיק או ממערכת ביטוח סוציאלי, שנקבעת לפי שנות העבודה או הביטוח.
• קצבה שכבר משולמת.

שימו לב לטעות נפוצה: יתרה ותחזית קצבה יכולות להתייחס לאותו מוצר, ואז קל לספור אותן פעמיים. ליד כל מספר רשמו אם הוא יתרה, תחזית, הצעה או תשלום בפועל. ואם הזכות קשורה גם לאדם אחר, למשל זכות שעברה בירושה או חלק שנקבע בהסכם גירושין, צרפו את המסמך שמסביר אותה.

אפשר לעבוד עם מפת החסכונות והזכויות ולהוסיף לכל שורה מדינה, מטבע ושפת המסמך. שמרו את המסמך המקורי לצד כל תרגום או הסבר שלכם. למה? כי במקור יש פרטים שנעלמים בתרגום: התקופה, סוג התשלום וההבדל בין סכום ברוטו לסכום שהגיע לחשבון.

פנו לכל גוף משלם ושאלו מה צריך כדי לבקש את הכסף: אילו טפסים, באילו מועדים צריך לבחור, ואילו מסמכים נדרשים ממי שגר בישראל. שאלו גם איך מעדכנים כתובת או חשבון בנק, ואיך עוקבים אחרי בקשה. תהליך שמוכר לכם מקרן פנסיה ישראלית לא בהכרח עובד אותו דבר במדינה אחרת.

מציעים לכם כמה דרכים לקבל את הכסף, כמו קצבה חודשית, סכום חד־פעמי או שילוב? שמרו את ההצעות המלאות. בררו לאיזו תקופה כל הצעה תקפה, מה הסכום לפני ניכויים ואילו נתונים שימשו לחישוב. הסכום הראשון שמופיע על המסך הוא לא בסיס להחלטה. את האפשרויות מעבירים לבדיקה שמשלבת את תנאי המוצר, את הצרכים שלכם ואת המס בשתי המדינות.

ומה קורה אחרי שהתשלום מתחיל? בדרך כלל הגוף המשלם מבקש אישורים תקופתיים (למשל אישור חיים פעם בשנה), וכדאי לדעת מראש איך פונים כשתשלום לא הגיע. שמרו את דרכי הקשר הרשמיות במקום שקל למצוא.

נתחיל מהכלל: תושב ישראל חייב בדרך כלל במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם, אלא אם חל עליו פטור או הוראה אחרת. זה לא אומר שכל סכום מחו״ל ממוסה באותו אופן. צריך לבדוק את סוג ההכנסה, את הפטורים ואת האמנה עם המדינה. ודרך אגב, המדינה שבה נמצא חשבון הבנק שאליו הכסף מגיע לא עונה על שאלת המס.

לפגישה הביאו פירוט של הסכום ברוטו, המס שנוכה בחו״ל, ניכויים אחרים והסכום נטו. צרפו אישורי מס מהמדינה הזרה ודוחות שהגשתם שם. שילמתם מס בחו״ל? שאלו איך מתחשבים בו בישראל ואיזה תיעוד נדרש לזיכוי. טופס 1324 של רשות המסים, שמצורף לדוח השנתי, מפריד בין סוגי ההכנסה, המדינה והמס ששולם בחו״ל. המבנה שלו ממחיש היטב למה חשוב לשמור את הפרטים בנפרד.

מקבלים גם פנסיה בישראל? אז יש שאלה שחייבים לשאול: האם הקצבה מחו״ל נחשבת "קצבה מזכה" לעניין הפטור על קצבאות, ואיך היא משפיעה על תיאום המס עם השכר והקצבה בישראל. שאלו את יועץ המס לפני שאתם מגישים טופס 161ד לקיבוע זכויות, כי ההחלטה שם משפיעה על המס על כל הקצבאות שלכם.

ואם אתם שוקלים פעולה חד־פעמית, כמו משיכת סכום הוני מחשבון פנסיוני בחו״ל, הציגו אותה ליועץ לפני הביצוע ולא אחריו. בקשו ממנו להבחין בין המס שינוכה במקור לבין המס הסופי, ובין חובת דיווח לבין חובת תשלום.

אמרו לכם שיש אמנת מס עם המדינה? מצוין, אבל זו רק נקודת הפתיחה. בקשו מהיועץ לזהות את הסעיף שחל על הפנסיה שלכם, ואילו נתונים קובעים את תחולתו. בדרך כלל אמנה קובעת לאיזו מדינה יש זכות למסות פנסיה מסוג מסוים, ולפעמים צריך להגיש אישור תושבות לגוף המשלם כדי שלא ינכה מס מלא. שם של אמנה הוא לא חישוב מס אישי.

אמנה לביטוח סוציאלי עוסקת בנושא אחר לגמרי. לפי הביטוח הלאומי, אמנות כאלה מסדירות זכויות לקצבאות, מניעת כפל דמי ביטוח וצירוף תקופות ביטוח בין המדינות, לפי מה שנקבע בכל אמנה. מי שעבר בין ישראל למדינת אמנה יכול לפנות לאגף קשרי חוץ בביטוח הלאומי. הכינו תיעוד של תקופות העבודה והביטוח בחו״ל ושל החלטות שקיבלתם מהגוף הזר. וחשוב: קצבה שאושרה במדינה אחרת לא קובעת מה תקבלו מהביטוח הלאומי, וגם לא להפך.

כדי לתכנן את המחיה בישראל, צריך לדעת כמה שקלים יגיעו ומתי. קודם כול שמרו את הסכום במטבע המקור. לצידו רשמו את הסכום שהתקבל בפועל אחרי ההמרה ואת העמלות. ותמיד הפרידו בין תשלום שכבר הגיע לבין הערכה של תשלום עתידי.

בנק ישראל מסביר שהשער היציג הוא מדד לשער החליפין, ולא בהכרח השער שבו תבוצע העסקה שלכם. כלומר, המרה לפי השער היציג היא לא הבטחה לסכום שתקבלו. בררו מראש איך הכסף יועבר, באיזה מטבע הוא יזוכה, מה העמלות ומתי הוא יגיע.

ובתקציב, שאלו את עצמכם: מה יקרה אם הסכום בשקלים יהיה נמוך מההערכה או יגיע באיחור? אין כאן תחזית למטבע. זו בדיקה של כמה אתם תלויים בהכנסה הזו. אם חלק גדול מההוצאות נשען עליה, שקלו לשמור סכום ביטחון בשקלים, למשל בקרן השתלמות או בקופת גמל נזילה.

פנסיה מחו״ל משנה גם את ההחלטות על החסכונות בישראל. אם היא מכסה חלק מההוצאות הקבועות, אולי תוכלו לדחות את תחילת הקצבה מקרן הפנסיה בישראל, למשוך פחות מקופת הגמל או לבחור מסלול השקעה אחר לכסף שלא תצטרכו בקרוב. ואם היא תתחיל רק בגיל מאוחר יותר, החסכונות בישראל יצטרכו לגשר על התקופה עד אז.

השורה התחתונה: הכניסו את הפנסיה מחו״ל לאותה תמונה שנתית עם השכר והקצבאות בישראל, כולל השנה שבה כל אחת מהן מתחילה. רק כך רואים את ההכנסה האמיתית בכל שנה.

לפני הפגישה, הכינו דף שמרכז את השאלות לפי נושא:

נושא	מסמכים להביא	התשובה שצריך לקבל
תושבות ומועד העלייה או החזרה	ציר זמן, אישורים ודוחות קודמים	מה המעמד ומה הפטור או חובת הדיווח
פנסיה או זכות לקצבה בחו״ל	תנאים, דוח אישי והצעות תשלום	מה אפשר לקבל, באיזה הליך ומתי
מס בחו״ל ובישראל	ברוטו, ניכויים, אישורי מס ודיווחים	מה צריך לדווח ולשלם בכל מדינה
תקופות ביטוח סוציאלי	אישורי עבודה וביטוח והחלטות	האם צריך בירור מול הביטוח הלאומי
תקציב והעברה לישראל	תנועות בחשבון, עמלות ומועדים	מה ידוע בפועל ומה עדיין הערכה

ובסוף הפגישה, אל תצאו בלי לסכם מי בודק את הדין בישראל, מי מטפל בשאלות במדינה האחרת ומי מרכז את התשובות לפני החלטה. על חלוקת התפקידים בין יועץ מס, רואה חשבון ועורך דין אפשר לקרוא במדריך מתי צריך לשלב רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין.

האם פנסיה מחו״ל חייבת במס בישראל?

תלוי. תושב ישראל חייב בדרך כלל במס על הכנסות מחו״ל, אבל עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים פטורים ממס על הכנסות מחו״ל בעשר השנים הראשונות. גם אמנת מס עם המדינה המשלמת יכולה לקבוע איפה הפנסיה ממוסה. ואם שילמתם מס בחו״ל, ייתכן שתקבלו עליו זיכוי בישראל.

צריך לדווח על פנסיה מחו״ל?

בדרך כלל כן, בדוח השנתי לרשות המסים, עם טופס 1324 להכנסות מחו״ל. עולים ותושבים חוזרים ותיקים שהגיעו עד סוף 2025 פטורים בדרך כלל מהדיווח בעשר השנים הראשונות. למי שהגיעו מ־2026 הפטור מדיווח בוטל.

האם אפשר להעביר פנסיה מחו״ל לקרן פנסיה בישראל?

זה תלוי במדינה ובמוצר, וברוב המקרים אין העברה פשוטה כמו ניוד בין קרנות בישראל. לפני כל העברה או משיכה בדקו עם הגוף הזר ועם יועץ מס מה תהיה ההשפעה על המס בשתי המדינות.

המידע כללי ואינו ייעוץ מס בינלאומי, משפטי או פנסיוני. התחולה נבדקת לפי המדינות, המוצר, המועדים והנסיבות האישיות.