מדד שארפ: המדריך שיגרום לכם להפסיק להסתכל רק על התשואה

תחשבו על זה רגע. אתם רואים שקופת גמל מסוימת השיגה תשואה של 12% בשנה, בעוד קופה אחרת השיגה 10%. הבחירה נראית ברורה, נכון? לא כל כך מהר.

כאן נכנס לתמונה מדד שארפ, שפותח ב-1966 על ידי הכלכלן ויליאם פ. שארפ, לימים חתן פרס נובל לכלכלה. המדד הזה לא מסתכל רק על שורת התשואה הסופית. הוא בודק את הדרך שההשקעה עברה כדי להגיע לשם. האם הדרך הייתה רגועה ויציבה, או רכבת הרים מסחררת ומסוכנת? מדד שארפ מכמת את זה למספר אחד פשוט: ככל שהמספר גבוה יותר, כך מנהל ההשקעות השיג תשואה טובה יותר ביחס לרמת הסיכון שלקח.

מדד שארפ חשוב בהשקעות כי הוא מראה אם התשואה הושגה בזכות ניהול טוב או בזכות סיכון גבוה. לפעמים תשואה גבוהה היא תוצאה של הימורים מסוכנים של מנהל ההשקעות, כאלה שלא תמיד מצליחים. מדד שארפ עוזר לנו להבחין בין מנהל השקעות מיומן שמשיג תוצאות דרך החלטות שקולות, לבין מנהל השקעות שלקח סיכונים עצומים ו"הצליח לו" באותה שנה. בשנה הבאה, אותם סיכונים בדיוק עלולים להוביל להפסדים צורבים.

זה לא רק כמה הרווחתם, אלא איך הרווחתם

המדד הזה חושף את "איכות" התשואה. הוא נותן לנו ביטחון שהתשואות שהושגו לא הגיעו מתוך לקיחת סיכונים מוגזמת שעלולה להתפוצץ לנו בפנים בעתיד. בחיסכון ארוך טווח כמו פנסיה, יציבות וניהול סיכונים חכם הם קריטיים לא פחות מהתשואה עצמה.

דוגמה פשוטה: שני נהגים, יעד אחד

דמיינו שני נהגים שצריכים להגיע מתל אביב לחיפה.

• נהג א' נוסע במהירות מופרזת, מזגזג בין נתיבים ועוקף בפראות. הוא מגיע תוך שעה ועשר דקות.
• נהג ב' נוסע במהירות החוקית, שומר על יציבות ושומר מרחק. הוא מגיע תוך שעה ועשרים דקות.

שניהם הגיעו ליעד, וההבדל בזמן קטן. אבל עם איזה נהג הייתם מרגישים בטוחים יותר להפקיד את הילדים שלכם? רובנו נעדיף את נהג ב'. מדד שארפ הוא הדרך שלנו לבדוק מי "הנהג" של הכסף שלנו. קופת גמל עם מדד שארפ גבוה היא כמו נהג ב' – משיגה את היעד (תשואה) בצורה בטוחה ויעילה יותר.

הנוסחה אולי נראית מעט טכנית, אבל הרעיון מאחוריה פשוט מאוד. זהו החישוב הבסיסי:

מדד שארפ = (תשואת הנכס – ריבית חסרת סיכון) / סטיית התקן של הנכס

בואו נפרק את זה:

• תשואת הנכס: התשואה שהשיגה קופת הגמל או קרן ההשתלמות שלכם.
• ריבית חסרת סיכון: התשואה שיכולתם לקבל מהשקעה בטוחה לחלוטין (כמו אג"ח ממשלתית קצרה או מק"מ). זהו הרף הבסיסי. אנחנו רוצים לדעת כמה הרווחנו מעל הרף הזה.
• סטיית התקן של הנכס: זה המדד המרכזי לסיכון. היא מודדת עד כמה התשואות של הקופה היו תנודתיות. סטיית תקן גבוהה = רכבת הרים. סטיית תקן נמוכה = נסיעה חלקה יותר.

התוצאה הסופית אומרת לנו כמה "תשואה עודפת" (מעל הריבית הבטוחה) קיבלנו על כל "יחידת תנודתיות" (סיכון) שלקחנו.

דוגמה מספרית: חישוב מדד שארפ לשתי קופות

נחזור לשתי הקופות מתחילת המדריך, ונניח שהריבית חסרת הסיכון היא 4% בשנה. קופה א' השיגה תשואה של 12% עם סטיית תקן של 16%, ולכן מדד השארפ שלה הוא (12% – 4%) / 16% = 0.5. קופה ב' השיגה 10% עם סטיית תקן של 8%, ולכן המדד שלה הוא (10% – 4%) / 8% = 0.75. למרות שהתשואה של קופה ב' נמוכה יותר, היא סיפקה יותר תשואה על כל יחידת סיכון.

מה נחשב מדד שארפ טוב?

כלל אצבע מקובל: מדד שארפ מעל 1 נחשב טוב, מעל 2 נחשב טוב מאוד, וערך בין 0 ל-1 מעיד שהתשואה העודפת קטנה ביחס לתנודתיות. מדד שלילי אומר שההשקעה הניבה פחות מהריבית חסרת הסיכון. חשוב להשוות רק בין קופות באותו מסלול ועל פני אותה תקופה, כי המדד משתנה מאוד בין שנים טובות לשנים חלשות בשוק.

כאשר אתם באים לבחור מכשיר חיסכון פנסיוני, אתם מוצפים בנתונים. מדד שארפ חותך דרך הרעש. אם אתם מתלבטים בין שתי קופות גמל באותו מסלול (למשל, מסלול מניות), והן הציגו תשואות דומות, מדד שארפ יכול להיות שובר השוויון.

הקופה עם מדד השארפ הגבוה יותר היא זו שסיפקה את התשואה הזו בצורה "בריאה" יותר, עם פחות קפיצות וטלטלות בדרך. זו אינדיקציה חזקה לאיכות ניהול גבוהה יותר. כשאתם בוחנים את השוואת ביצועי קופות הגמל באתר, שימו לב לא רק למספר הסופי של התשואה, אלא נסו למצוא גם את יחס השארפ.

הנתון הזה זמין לציבור, אם כי לפעמים צריך לחפש אותו קצת. המקומות העיקריים למצוא אותו הם:

1. אתר גמל נט של משרד האוצר: המערכת מאפשרת להשוות בין קופות ומציגה נתונים רבים, כולל מדד שארפ.
2. דוחות חודשיים או רבעוניים של בתי ההשקעות: חברות רבות מפרסמות את הנתון הזה בדוחות שהן מציגות ללקוחות.
3. אתר לירות: תוכלו למצוא באתר שלנו פירוט מלא של כל הנתונים הפיננסיים לכל קופה, בנוסף למדד השארפ.

למרות חשיבותו, מדד שארפ אינו מושלם. חשוב להכיר במגבלותיו:

• מבוסס על העבר: המדד, כמו התשואות, מחושב על סמך ביצועי העבר ואינו מבטיח את העתיד.
• פחות יעיל בתשואות שליליות: החישוב יכול להיות מעוות ולא אינטואיטיבי בתקופות של תשואות שליליות בשוק.
• לא מספר את כל הסיפור: הוא מודד תנודתיות, אבל לא מודד סיכונים אחרים כמו סיכון נזילות או סיכון אשראי.

לכן, חשוב להשתמש במדד שארפ ככלי חשוב ומרכזי, אך לא ככלי היחיד בקבלת ההחלטות שלכם.

השורה התחתונה פשוטה: להסתכל רק על תשואות זה כמו לבחור מכונית רק לפי המהירות המרבית שלה, בלי לבדוק את הבלמים או כריות האוויר. מדד שארפ הוא בדיקת הבטיחות של ההשקעה שלכם.

בפעם הבאה שאתם בוחנים את התשואות של קרן ההשתלמות שלכם או שוקלים לאן להעביר את הכסף, אל תתפתו רק למספר הגדול ביותר. חפשו את מדד השארפ. מספר גבוה יותר ייתן לכם שקט נפשי שהכסף שלכם מנוהל בצורה לא רק רווחית, אלא גם חכמה ושקולה.