האם יש הבדל בין פיקדון לפוליסת חיסכון?

"אנונה" היא למעשה קצבה חודשית. במקום למשוך את כל הכסף מפוליסת החיסכון כסכום חד-פעמי, ניתן לבקש מחברת הביטוח להמיר את החיסכון שצברתם לתשלום חודשי קבוע ("אנונה") שישולם לכם לכל החיים או לתקופה מוגדרת. זוהי אפשרות לייצר הכנסה פסיבית קבועה בגיל הפרישה, ויש לה יתרונות מיסוי משמעותיים, במיוחד עבור מי שנולד לפני 1949 (במסגרת סעיף 125 ד').

שני הסעיפים מעניקים הטבות מס, אך פועלים אחרת. תיקון 190 מאפשר הפקדה לקופת גמל ללא תקרת הפקדה, וליהנות ממס מופחת של 15% בלבד על הרווחים (במקום 25%) בעת משיכה, או מפטור מלא בקבלת קצבה. לעומתו, סעיף 125ד'מעניק פטור מלא (100%) ממס, אך הוא מוגבל לתקרת רווח שנתית נמוכה ורלוונטי רק למוצרים כמו פוליסת חיסכון. כמו כן, תנאי הזכאות לכל הטבה שונים.

כן, ישנן שתי הטבות מס מרכזיות. ההטבה הראשונה היא "דחיית מס": אתם לא משלמים מס רווחי הון על הרווחים שנצברים כל עוד הכסף בפנים (גם אם אתם עוברים בין מסלולי השקעה), אלא רק במועד המשיכה. ההטבה השנייה והמשמעותית ביותר מיועדת לגיל השלישי (ילידי 1948 ומטה) ונקראת סעיף 125ד', המעניקה פטור שנתי מתשלום מס על הרווחים, עד תקרה מסוימת.

כן, היתרון המובהק ביותר הוא בתנאי הזכאות. תיקון 190 מחייב שלמשקיע תהיה קצבה חודשית מינימלית (כ-4,500 ש"ח, סכום שמשתנה), בעוד שסעיף 125ד' פתוח לכל אזרח שנולד לפני 1948 (כולל), ללא כל קשר לגובה הקצבה שלו. עובדה זו הופכת את סעיף 125ד' לנגיש הרבה יותר עבור פלח רחב יותר באוכלוסייה.

ניתן לעקוב אחר פוליסת החיסכון בשתי דרכים עיקריות. הדרך הקלה והמעודכנת ביותר היא דרך האזור האישי המקוון באתר חברת הביטוח, שם ניתן לראות את היתרה והביצועים בכל רגע נתון. בנוסף, החברה מחויבת לשלוח לכם דוחות תקופתיים (רבעוניים ושנתיים) המפרטים את ההפקדות, המשיכות, דמי הניהול ששילמתם וכמובן את התשואות שהושגו במסלול ההשקעה שבחרתם.