מהי קרן פנסיה?

התהליך תלוי במעמד התעסוקתי שלכם. אם אתם שכירים, אין לכם צורך לבצע דבר בפועל: המעסיק מחויב לנכות את חלקכם מהשכר, להוסיף את חלקו, ולהעביר את הסכום הכולל ישירות לקרן הפנסיה שבחרתם.

אם אתם עצמאים, או אם אתם רוצים להפקיד באופן פרטי (בנוסף להפקדת המעסיק), עליכם לבצע את ההפקדה באופן יזום. ניתן לעשות זאת ישירות מול הגוף המנהל (בית ההשקעות) באמצעות הוראת קבע בנקאית, הפקדה חד פעמית בהעברה בנקאית לחשבון הקופה, או דרך כרטיס אשראי (בסכומים מוגבלים). הפקדה חד פעמית גדולה לקרן פנסיה מקיפה עלולה לעבור את תקרת ההפקדה, ואז החלק העודף מופנה לקרן פנסיה כללית. מומלץ לבחור את הקרן המועדפת עליכם באמצעות השוואת קרנות פנסיה.

כן, אפשר לעבור לקרן פנסיה ברירת מחדל בכל שלב. זכות הניוד מאפשרת לכל חוסך להעביר את הכספים שצבר בקרן הפנסיה שלו לכל קרן פנסיה אחרת שיבחר, ובכלל זה לקרנות ברירת המחדל. המטרה העיקרית במעבר כזה היא בדרך כלל ליהנות מדמי הניהול הנמוכים שמציעות קרנות ברירת המחדל: עד 1% מההפקדות ו-0.22% מהצבירה, מובטחים ל-10 שנים מיום ההצטרפות. קרנות ברירת המחדל כיום (נבחרו לתקופה 1.11.2024 עד 31.10.2028) הן של אלטשולר שחם, אינפיניטי, מור ומיטב. התהליך פשוט, מתבצע על ידי פנייה לקרן החדשה שאליה רוצים לעבור, והיא דואגת לכל תהליך העברת הכספים, שאמור להסתיים תוך 10 ימי עסקים מהגשת בקשה מלאה. תוכלו לבחון את התנאים בהשוואת קרנות הפנסיה שלנו.

קרנות פנסיה "ברירת מחדל" (או "קרנות נבחרות") הן קרנות שזכו במכרז של משרד האוצר, בעיקר בזכות התחייבות לדמי ניהול נמוכים מאוד לכל מי שמצטרף אליהן. המטרה הייתה לתת כוח מיקוח גם לעובדים חלשים או לא מאוגדים. מכאן גם השם: עובד חדש שלא בחר קרן בעצמו מבוטח בקרן ברירת מחדל, כלומר באחת מהקרנות הנבחרות, אלא אם המעסיק בחר קרן ברירת מחדל אחרת בהליך תחרותי. ההסדר הזה קיים רק בקרנות פנסיה, ואין קופת גמל ברירת מחדל שנבחרה במכרז דומה. מי שמחפש את ברירת המחדל בחיסכון לכל ילד ימצא שם הסבר נפרד.

האם זה כדאי? עבור חוסכים רבים התשובה היא כן. היתרון הגדול הוא דמי ניהול כמעט אפסיים, המובטחים לתקופה של 10 שנים מיום ההצטרפות למי שמצטרף בתקופת הזכייה, ללא צורך במיקוח או בטובות מהמעסיק. יתרון נוסף הוא הצטרפות ללא שאלון רפואי וללא חיתום, כך שגם מי שנדחה בקרן אחרת בגלל מצבו הבריאותי יכול להצטרף. עם זאת, דמי ניהול הם לא הכל. חשוב לבדוק גם את מדדי השירות והתשואות של אותן קרנות לאורך זמן. לפני שמצטרפים אוטומטית, כדאי להיכנס אל השוואת קרנות פנסיה ולראות איך הקרנות הנבחרות עומדות מול המתחרים בביצועים ובשירות.

תקופת אכשרה בקרן פנסיה היא תקופת המתנה, שבמהלכה הכיסוי הביטוחי (לנכות ולשארים) אינו מלא עבור מחלות או מצבים רפואיים שהיו קיימים לפני ההצטרפות לקרן. מטרת האכשרה היא למנוע הצטרפות לקרן רק לאחר גילוי בעיה רפואית.

אורכה של תקופת האכשרה המלאה בקרנות הפנסיה החדשות הוא 60 חודשים (חמש שנים). אם חלילה יקרה מקרה ביטוח במהלך תקופה זו כתוצאה ממחלה קיימת, הקרן עשויה לשלם פיצוי חלקי או לא לשלם כלל, בהתאם לתקנון שלה. מי שעובר לקרן מקרן פנסיה אחרת או מחיסכון פנסיוני אחר עם כיסוי ביטוחי, בלי הפסקה ברצף הביטוחי, לא מתחיל את תקופת האכשרה מחדש: הוותק שצבר נשמר.

בישראל קיימים היום שני סוגים עיקריים של קרנות פנסיה: קרן פנסיה מקיפה וקרן פנסיה כללית (משלימה). הקרן המקיפה היא הסוג הנפוץ והעיקרי, והיא כוללת שלושה מרכיבים: חיסכון לקצבה, ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שארים. לצד שתיהן יש גם קרנות פנסיה ותיקות, שנסגרו למצטרפים חדשים בשנת 1995 וממשיכות לפעול רק עבור העמיתים הקיימים.

לעומתה, קרן פנסיה כללית היא מוצר חיסכון בלבד, והיא אינה כוללת כיסויים ביטוחיים. היא משמשת בעיקר כחיסכון נוסף למי שכבר הפקיד את התקרה המותרת בקרן המקיפה. רוב הציבור חוסך דרך קרן פנסיה מקיפה. לכן כשמתלבטים בין קרן פנסיה מקיפה או כללית, לרוב לא צריך לבחור: ההפקדות מהשכר נכנסות לקרן המקיפה עד התקרה, ורק הסכום שמעליה עובר לקרן הכללית. כך נשמר הכיסוי הביטוחי, וגם החלק שמעל התקרה ממשיך להיחסך לפנסיה. הסבר מורחב על ההבדלים תמצאו במדריך סוגי קרנות פנסיה.