במידה ומשכתם את הכסף מקרן השתלמות, מה קורה לקרן?

משיכת כספים מקרן השתלמות לפני תום 6 שנות ותק (אם היא אינה נזילה) נקראת "משיכה שלא כדין" והיא אינה מומלצת כלל. משיכה כזו כרוכה ב"קנס" חמור: תשלום מס הכנסה בשיעור המס השולי שלכם (שיכול להגיע ל-47% ומעלה) על כל הסכום שנמשך (גם על ההפקדות וגם על הרווחים), ובנוסף אובדן הפטור העתידי ממס רווחי הון. במקום למשוך את הכסף, אפשרות עדיפה בהרבה היא לבדוק זכאות להלוואה מקרן ההשתלמות.

המעסיק ימשיך להפקיד את הכספים כרגיל לאותה קרן השתלמות שמסרת לו, אלא אם תנחה אותו אחרת. חשוב מאוד להבין: ברגע שמשכתם את הכסף, ותק הקרן מתאפס. המשמעות היא שההפקדות החדשות שיופקדו (הן שלך והן של המעסיק) "יינעלו" לתקופת חיסכון חדשה של 6 שנים. הקופה עצמה לא נסגרת, היא פשוט מתחילה ספירה מחדש.

יש להבדיל בין חיילי חובה לאנשי קבע. חיילים בשירות חובה אינם נחשבים שכירים או עצמאים ולכן לרוב אינם זכאים לפתוח או להפקיד לקרן השתלמותבמעמד זה. לעומת זאת, אנשי קבע נחשבים לשכירים לכל דבר (המעסיק הוא צה"ל), ורבים מהם זכאים להפרשות לקרן השתלמות כחלק מתנאי השירות הקבועים שלהם.

לא. בניגוד לחובת ההפקדה לקרן פנסיה, ההפקדה לקרן השתלמות עבור עצמאים היא רשות בלבד ואינה חובה חוקית. זוהי הטבת מס משמעותית שהמדינה מעניקה, אך היא נתונה לבחירתכם. אתם יכולים לבחור להפקיד בשנה מסוימת כדי ליהנות מהטבות המס, ובשנה אחרת לא להפקיד כלל, מבלי שתיפגע זכאותכם.

חשוב להבין שבניגוד לקרן פנסיה, הפרשה לקרן השתלמות אינה חובה חוקית על המעסיק במגזר הפרטי, אלא נחשבת להטבה. לכן, המעסיק אינו מחויב לתת לכם קרן השתלמות, אלא אם זהו חלק מההסכם הקיבוצי בענף שלכם או חלק מחוזה ההעסקה האישי שלכם. אם ההטבה חשובה לכם, היא מהווה נושא למשא ומתן מול המעסיק, בדומה לשאר רכיבי השכר, וניתן להעלות אותה בשיחות שכר או בראיון העבודה.