השקעות אימפקט: להרוויח כסף ולהפוך את העולם למקום טוב יותר (כן, זה אפשרי)

נשמע קצת מבלבל, נכון? המילה "אימפקט" יכולה להיות מעורפלת. האם מדובר בהשפעה על התשואה? על החברה? על הסביבה?

בואו נפשט את זה. תחשבו על שתי דרכים קלאסיות שבהן כסף פועל בעולם:

1. השקעה רגילה: המטרה היחידה היא למקסם את הרווח הפיננסי. משקיעים בוחנים דוחות, תחזיות וביצועים כדי להשיג את התשואה הגבוהה ביותר.
2. תרומה (פילנתרופיה): המטרה היחידה היא לעשות טוב. הכסף ניתן לעמותה או מטרה חברתית, ללא ציפייה לקבל אותו בחזרה, בטח שלא עם רווח.

השקעות אימפקט יושבות בדיוק באמצע, ולוקחות את הטוב משני העולמות. הן דורשות שההשפעה החיובית תהיה בליבת המודל העסקי של החברה, ולא תוצר לוואי מקרי. חברה שמייצרת פאנלים סולאריים במחיר נגיש היא חברת אימפקט: האימפקט הסביבתי שלה הוא המוצר עצמו. חברת נפט שתורמת כסף לשתילת עצים פעם בשנה? פחות.

כאן נמצא הקסם. הרעיון הוא שהפתרון לבעיה החברתית או הסביבתית הוא-הוא המנוע העסקי של החברה. ככל שהחברה מצליחה יותר במשימה החברתית שלה, כך היא גם רווחית יותר.

ההיגיון פשוט:

• ביקוש גובר: צרכנים, ממשלות ומשקיעים ברחבי העולם נותנים עדיפות לחברות שפועלות באופן אחראי.
• חדשנות: חברות אימפקט נאלצות למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות, מה שמוביל לעיתים קרובות לטכנולוגיות פורצות דרך.
• ניהול סיכונים: חברות שמתחשבות בסביבה ובחברה חשופות פחות לסיכונים רגולטוריים, תביעות ופגיעה במוניטין.

דוגמאות מהעולם האמיתי

כדי שזה לא יישאר תיאורטי, הנה כמה דוגמאות:

• חקלאות בת-קיימא: חברה שמפתחת טכנולוגיה להשקיה חכמה שחוסכת 50% מצריכת המים בחקלאות. ככל שיותר חקלאים יקנו את המוצר שלה (אימפקט סביבתי), כך היא תרוויח יותר כסף (תשואה פיננסית).
• דיור בר-השגה: קרן שמשקיעה בפרויקטים לבניית דיור איכותי ובר-השגה באזורי פריפריה. המשקיעים מקבלים תשואה משכר הדירה, והקהילה נהנית מפתרון דיור.
• בריאות דיגיטלית: סטארט-אפ שמפתח אפליקציה לאבחון מוקדם של מחלות במדינות מתפתחות. ככל שהאפליקציה תהיה בשימוש רחב יותר, כך ינצלו יותר חיים והחברה תגדיל את הכנסותיה.

אז איך בפועל משקיעים במיזמים כאלה? ישנם כמה מודלים עיקריים:

אג"ח חברתי (Social Impact Bonds)

זהו מודל מרתק שבו משקיעים פרטיים מממנים פרויקט חברתי (למשל, תוכנית למניעת נשירת נוער מלימודים). הממשלה או גוף ציבורי מגדירים מראש יעדים מדידים להצלחה. אם הפרויקט עומד ביעדים, הממשלה מחזירה למשקיעים את כספם בתוספת תשואה, מתוך החיסכון שהושג לקופה הציבורית. אם הפרויקט לא עומד ביעדים, המשקיעים עלולים להפסיד את כספם, ולכן הסיכון נשאר אצלם ולא אצל הציבור. כולם מרוויחים: המשקיעים, הממשלה והחברה. גם בישראל כבר הופעלו אג"ח חברתיות, למשל לצמצום הנשירה של סטודנטים מלימודים אקדמיים.

קרנות השקעות אימפקט ייעודיות

בדומה לקרנות הון סיכון או קרנות נאמנות, אלו קרנות שמגייסות כסף ממשקיעים ומשקיעות אותו בפורטפוליו של חברות אימפקט. מנהלי הקרן הם מומחים בזיהוי חברות עם פוטנציאל כפול – להשפעה ולרווח. זו הדרך הנגישה ביותר להיחשף לתחום בלי לבחור חברות בעצמכם, אבל חלק גדול מקרנות האימפקט הפרטיות פתוחות רק למשקיעים כשירים ודורשות סכום מינימלי גבוה.

השקעה ישירה בחברות עם אג'נדה

משקיעים מתוחכמים יותר או קרנות גדולות יכולים להשקיע ישירות בחברות סטארט-אפ או בחברות פרטיות שהמודל העסקי שלהן מבוסס על אימפקט חברתי.

השקעות אימפקט בישראל: מאיפה מתחילים?

בישראל יש כבר קרנות אימפקט ייעודיות, אג"ח חברתיות וסטארט-אפים רבים בתחומי מים, אקלים, חקלאות ובריאות. למשקיע פרטי יש בעיקר שלוש דרכים להתחיל:

• קרנות נאמנות וקרנות סל עם מדיניות השקעה אחראית (ESG): הדרך הפשוטה והנזילה ביותר. חשוב לדעת ש-ESG ואימפקט הם לא אותו דבר: קרן ESG מסננת חברות לפי ההתנהלות הסביבתית, החברתית והתאגידית שלהן, ואילו השקעת אימפקט מחפשת חברות שההשפעה החיובית היא העסק שלהן, ומודדת אותה.
• מימון המונים: פלטפורמות מימון המונים להשקעה במניות פועלות ברישיון רשות ניירות ערך, ופלטפורמות הלוואות P2P – ברישיון רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. דרכן אפשר להשקיע סכומים קטנים יחסית במיזמים חברתיים וסביבתיים. אלו השקעות בסיכון גבוה, שקשה לצאת מהן לפני הזמן.
• החיסכון הפנסיוני: אפשר לשאול את הגוף שמנהל את קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות או קופת הגמל שלכם מהי מדיניות ההשקעה האחראית שלו, ואם יש לו מסלול שמתאים לערכים שלכם.

התשובה הקצרה היא: כנראה שכן. השקעות אימפקט הן כבר לא נחלתם של פילנתרופים עשירים בלבד, והן יכולות להוות רכיב מעניין ובעל ערך בכל תיק השקעות מגוון.

למי זה מתאים במיוחד?

• משקיעים צעירים (דור ה-Y וה-Z): שרוצים שהערכים שלהם יבואו לידי ביטוי גם בהחלטות הפיננסיות.
• משקיעים לטווח ארוך: שמבינים שמגמות של קיימות ואחריות חברתית הן מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים.
• כל מי שרוצה להרגיש סיפוק: ולדעת שהכסף שלו לא רק "יושב בבנק", אלא פועל באופן אקטיבי כדי לפתור בעיות.

כמה כסף להקצות להשקעות אימפקט?

אין סכום שמתאים לכולם. קרנות נאמנות וקרנות סל עם מדיניות אחראית יכולות להיות חלק רגיל מתיק מפוזר, בהתאם לרמת הסיכון שלכם. השקעה ישירה במיזמים פרטיים או דרך מימון המונים מסוכנת יותר ולא נזילה, ולכן כדאי להגביל אותה לחלק קטן מהתיק, בסכום שתוכלו לעמוד בהפסד שלו ושלא תזדקקו לו בשנים הקרובות.

ומה לגבי תרומות? תרומה היא החלטה נפרדת מהשקעה, ואת התקציב לתרומות קובעים לפי מה שנשאר אחרי שהחיסכון וההשקעות מסודרים. בישראל, תרומה למוסד ציבורי שקיבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מזכה בזיכוי מס של 35% מסכום התרומה, עד תקרה שנתית.

מה חשוב לבדוק לפני שמשקיעים?

כמו בכל השקעה, חשוב לעשות שיעורי בית. בתחום האימפקט, יש שני רבדים לבדיקה:

1. הרובד הפיננסי: מה המודל העסקי? מה פוטנציאל התשואה? מהם הסיכונים? כמה זמן הכסף יהיה נעול? כל מה שהייתם שואלים בכל השקעה אחרת.
2. רובד האימפקט: מהי ההשפעה החברתית/סביבתית? איך החברה מודדת אותה ומדווחת עליה? האם האימפקט אמיתי ומהותי, או רק "גרינווש" (Greenwashing), מצג שווא סביבתי?

עולם ההשקעות משתנה. התפיסה הישנה, שראתה רק את שורת הרווח, מפנה את מקומה לגישה הוליסטית יותר. השקעות אימפקט הן החזית של השינוי הזה, בעולם וגם בישראל. הן מוכיחות שקפיטליזם יכול להיות כוח חיובי, שחדשנות עסקית יכולה לפתור בעיות חברתיות, ושכל אחד מאיתנו יכול להשתמש בכסף שלו לא רק כדי לבנות את עתידו הפיננסי, אלא גם כדי לעצב עתיד טוב יותר לכולנו.