1. היעדר רגולציה: החופש הגדול (והמסוכן)
הסיכון הראשון והבסיסי ביותר הוא שהקרנות הללו פועלות ב"מערב הפרוע" הפיננסי. היעדר הפיקוח אומר שאין גורם חיצוני שמוודא שהקרן פועלת לפי תשקיף ברור, שהנכסים שלה מדווחים בשקיפות, או שמנהל הקרן לא לוקח סיכונים מוגזמים. בעוד שבקופת גמל יש ועדות השקעה וכללים נוקשים, בקרן גידור אתם סומכים כמעט לחלוטין על האדם שמנהל אותה.
חשוב לדעת שבין קרנות הגידור בישראל קיימות היום גם קרנות גידור בנאמנות: מאז 2023 מותר למנהלי קרנות נאמנות להקים קרנות שפועלות באסטרטגיות של קרן גידור, בפיקוח רשות ניירות ערך ועם תשקיף, והן פתוחות לציבור הרחב. הפיקוח עליהן הדוק יותר, אבל גם בהן נגבים דמי הצלחה, ואפשר לקנות ולפדות יחידות רק במועדים קבועים שנקבעו בתשקיף ולא בכל יום מסחר. לכן גם קרן גידור בנאמנות היא מוצר מורכב, ושווה לקרוא את התשקיף שלה לפני שמשקיעים.
2. דמי ניהול גבוהים: מודל ה-"2 ו-20" שוחק את התשואה
קרנות גידור פועלות לפי מודל תגמול שנקרא "שניים ועשרים":
- 2% דמי ניהול קבועים: שני אחוזים מהכסף שלכם יורדים כל שנה, לא משנה אם הקרן הרוויחה או הפסידה.
- 20% דמי הצלחה: עשרים אחוז מהרווחים שהקרן הניבה הולכים למנהליה.
המספרים האלה אסטרונומיים בהשוואה לשוק, והם הסיבה שתשואות קרנות גידור נראות פחות מרשימות אחרי העמלות. אם קרן גידור הניבה תשואה של 10% בשנה, אחרי דמי הניהול וההצלחה יישאר לכם ביד רווח של כ-6% בלבד (לפני מס!). זה אומר שהקרן צריכה להכות את השוק בפער אדיר רק כדי שתרוויחו תשואה דומה למדד ייחוס פשוט וזול. לשם השוואה, בקופת גמל להשקעה דמי הניהול מהצבירה מוגבלים בחוק ל-1.05% בשנה, בפועל רוב החוסכים משלמים כ-0.5% עד 0.7%, ואין דמי הצלחה בכלל.
3. מורכבות וחוסר שקיפות: האם אתם באמת יודעים במה אתם משקיעים?
האסטרטגיות שקרנות גידור משתמשות בהן מורכבות להבנה גם לאנשי מקצוע. קשה מאוד למשקיע הממוצע להבין לעומק במה בדיוק הכסף שלו מושקע, מה רמת הסיכון האמיתית, ומה התרחישים שבהם הקרן עלולה לקרוס. השילוב של מורכבות עם חוסר שקיפות הוא מתכון מסוכן מאוד. זה שונה מהותית ממוצרים פשוטים יותר, שבהם קל יותר להבין את רמת הסיכון ולבדוק את ביצועי קופות הגמל השונות כדי לקבל תמונה ברורה.
4. סכומי מינימום גבוהים וחוסר נזילות ("נעילת כסף")
בניגוד לקופת גמל להשקעה שאפשר למשוך בכל רגע, קרנות גידור דורשות התחייבות. רבות מהקרנות דורשות "תקופת נעילה" של שנה או יותר, שבה אי אפשר למשוך את הכסף. גם לאחר מכן, המשיכה אפשרית רק ב"נקודות יציאה" מסוימות (למשל, פעם ברבעון). בנוסף, רף הכניסה המינימלי הוא בדרך כלל גבוה מאוד, ומתחיל במאות אלפי שקלים, מה שהופך את ההשקעה הזו ללא רלוונטית עבור רוב הציבור.
5. סיכון מנהל הקרן: הכל תלוי באדם אחד
ההצלחה או הכישלון של קרן גידור תלויים באופן כמעט מוחלט בגאונות, ביושרה ובקור הרוח של המנהל שלה. אם מנהל קרן גידור עושה טעות, עוזב, או חלילה קורה לו משהו – ההשקעה כולה נמצאת בסיכון. זהו "סיכון איש מפתח" (Key-Man Risk) מובהק, והוא גבוה משמעותית מאשר בגופים מוסדיים גדולים עם מערכות ניהול סיכונים מובנות.