מה גובה דמי הניהול בקרן פנסיה ברירת מחדל?

"קרנות הפנסיה הנבחרות" הן השם הרשמי של קרנות פנסיה ברירת המחדל – קרנות שזכו במכרז המדינה. הן מגדילות את החיסכון הפנסיוני שלכם דרך מנגנון פשוט: צמצום משמעותי בדמי הניהול.

כאשר אתם משלמים פחות דמי ניהול (הן מההפקדה והן מהצבירה), סכום כסף גדול יותר נשאר בחיסכון שלכם וממשיך לצבור תשואה. לאורך עשרות שנים, הפער בדמי הניהול יכול להצטבר למאות אלפי שקלים נוספים בקצבה שלכם. לשם השוואה, התקרה הקבועה בחוק לדמי ניהול בקרן פנסיה היא 6% מההפקדה ו-0.5% בשנה מהצבירה, ובקרנות הנבחרות דמי הניהול נמוכים ממנה בהרבה. תוכלו להשוות את דמי הניהול בקרנות הפנסיה ואת הביצועים שלהן בעמוד השוואת קרנות הפנסיה.

עם סיום עבודה, ההפקדות השוטפות לקרן הפנסיה נפסקות, והכיסוי הביטוחי (נכות ושארים) נשמר באופן אוטומטי רק 5 חודשים מההפקדה האחרונה, ואז פג. כדי למנוע זאת, יש לפנות לקרן הפנסיה לפני שחמשת החודשים מסתיימים ולבקש "שמירת זכויות" או "הסדר ריסק זמני".

מה זה ריסק זמני? זהו הסדר שבו קרן הפנסיה ממשיכה לבטח אתכם בביטוח נכות ושארים גם בתקופה שאין בה הפקדות. ריסק זמני בפנסיה לא מוסיף לחיסכון לקצבה, אלא שומר רק על הכיסוי הביטוחי.

במסגרת הסדר זה, אתם משלמים באופן עצמאי רק את עלות הביטוח (סכום נמוך יחסית), או שהקרן גובה זאת מהחיסכון הקיים, ובכך שומרים על הכיסוי הביטוחי ועל רציפותו לתקופה מוגבלת (עד 24 חודשים ברציפות, כולל חמשת החודשים הראשונים, ולא יותר מתקופת ההפקדות הרצופה האחרונה), עד שתמצאו עבודה חדשה. כשההפקדות מתחדשות בתוך תקופת הכיסוי, הביטוח ממשיך בלי תקופת אכשרה חדשה.

חד משמעית כן. ההשפעה של דמי הניהול בפנסיה על גובה הקצבה שתקבלו היא דרמטית, הרבה מעבר למה שנדמה במבט ראשון. בחיסכון ארוך טווח של 30 או 40 שנה, כל שבריר אחוז מצטבר לסכומי עתק בגלל אפקט "הריבית דריבית" שעובד כאן לרעתכם.

בקרן פנסיה משלמים שני סוגים של דמי ניהול: דמי ניהול מהפקדה, שנגבים מכל הפקדה חודשית, ודמי ניהול מצבירה, שנגבים מדי שנה מכל הכסף שכבר נחסך. דמי הניהול המקסימליים בפנסיה הם 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה בשנה. בחיסכון ארוך, דמי הניהול מהצבירה מכבידים יותר, כי הם נגבים שוב ושוב מסכום שהולך וגדל.

חישובים מראים שדמי ניהול מקסימליים יכולים "לאכול" כ-15% מסך החיסכון המצטבר שלכם בפרישה, אחרי 35 עד 40 שנות חיסכון. גם בהשוואה לדמי הניהול של קרן ברירת מחדל (עד 1% מההפקדה ו-0.22% מהצבירה), החיסכון קטן בכ-10% עד 12%. בקצבה של 8,000 ₪, זה פער של כ-800 ₪ בחודש לכל החיים. לכן, אסור לקבל את דמי הניהול כנתון קבוע. התחרות בשוק מאפשרת להוזיל עלויות משמעותית. מומלץ לבצע השוואת קרנות פנסיה, לבדוק אילו גופים מציעים דמי ניהול נמוכים לצד תשואות טובות, ולהתמקח או לנייד את הקרן בהתאם. פירוט של דמי הניהול בכל קרן ודרכים להוזיל אותם תמצאו במדריך על דמי ניהול פנסיה.

התשובה הקצרה היא: כן, ברוב המקרים. רוב חברות הפנסיה מציעות לעמיתי קרנות הפנסיה שלהן הלוואה כנגד החיסכון הפנסיוני הצבור, בדומה להלוואה מקרן השתלמות או מקופת גמל. הכסף נשאר בקרן וממשיך לצבור תשואה, וההלוואה מוחזרת בתשלומים חודשיים בריבית שקובע הגוף המנהל. אחרי הפרישה השיקולים משתנים, ראו הלוואה לפנסיונרים.

סכום ההלוואה מוגבל לחלק מהחיסכון, ותנאי הזכאות, הריבית ותקופת ההחזר משתנים מחברה לחברה. לכן, לפני שלוקחים הלוואה מקרן פנסיה, כדאי להשוות את התנאים להלוואה בנקאית ולהלוואה מקרן ההשתלמות שלכם.

כן, בהחלט. כל אדם בישראל, בין אם הוא שכיר, עצמאי או שאינו עובד, רשאי לפתוח קרן פנסיה על שמו ולהפקיד אליה כספים באופן עצמאי. שכיר יכול לעשות זאת במקביל להפקדות המעסיק כדי להגדיל את החיסכון, ועצמאי חייב לעשות זאת על פי חוק, וההפקדות מזכות אותו בהטבות מס.

איך פותחים קרן פנסיה? הצטרפות לקרן פנסיה נעשית ישירות מול הגוף המנהל (חברת ביטוח או בית השקעות) שבחרתם, וברוב הגופים אפשר להשלים אותה גם באתר החברה: ממלאים טופס הצטרפות, בוחרים מסלול השקעה ומסלול ביטוח, ומגדירים הוראת קבע להפקדות החודשיות. פתיחת קרן פנסיה לעצמאי נעשית באותה דרך, בלי מעורבות של מעסיק. לפני ההצטרפות מומלץ לבחור את הקרן המתאימה לכם ביותר באמצעות השוואת קרנות פנסיה.