דלג לתוכן
3.0Lirot
דלג לתוכן

הטיית הביתיות בחיסכון: האם מה שמוכר לכם באמת פחות מסוכן?

הטיית הביתיות: למה השקעה במה שמוכר לכם לא הופכת אותה לפחות מסוכנת, איך בודקים את החלוקה בין ישראל לחו״ל בחסכונות, ואיך מתקנים בלי קיצוניות.

מערכת לירות3 דק׳ קריאה
תמונת אווירה למאמר: הטיית הביתיות בחיסכון

אתם מכירים את החברות, קוראים עליהן בעיתון ופוגשים את המוצרים שלהן כל יום. מרגיש בטוח יותר להשקיע בהן, נכון? זו הטיית הביתיות: הנטייה להעדיף את השוק המקומי רק כי הוא מוכר. ההיכרות נותנת תחושת שליטה, אבל היא לא מקטינה את הסיכון. מה שקובע את הסיכון הוא כמה מהחיסכון תלוי באותו שוק, ולא כמה טוב אתם מכירים אותו.

למה הטיית הביתיות היא בעיה

רשות ניירות הערך האמריקאית מסבירה בפרסום על דפוסי התנהגות של משקיעים שהעדפה של השקעות מוכרות מובילה לפיזור חסר. בישראל זה בולט במיוחד, כי השוק המקומי קטן ביחס לשוק העולמי, ומרוכז בכמה ענפים כמו בנקים, נדל״ן וטכנולוגיה. מי שכל החיסכון שלו בבורסה בתל אביב תלוי במידה רבה בכלכלה אחת ובכמה ענפים.

זה לא אומר שהשקעה בישראל היא טעות. זה אומר שכדאי שהיא תהיה החלטה, ולא ברירת מחדל של נוחות.

איך מזהים הטיית ביתיות אצלכם

נסו להסביר למה בחרתם במסלול בלי להשתמש במילים "מוכר", "שלנו" או "אני מבין את החברות האלה". נשארה לכם סיבה שקשורה למטרת הכסף, לטווח הזמן ולסיכון שאתם מוכנים לשאת? מצוין. לא נשארה? כנראה ההיכרות היא שבחרה.

אחר כך בדקו מה יש בפועל בחיסכון. שם הגוף המנהל לא מספר איפה הכסף מושקע. בית השקעות ישראלי יכול להשקיע את רוב הכסף בחו״ל, ומסלול "כללי" יכול להיות מרוכז בישראל. את הרכב הנכסים, כולל החלוקה בין ישראל לחו״ל, מוצאים בדוח של כל מסלול.

הטיית הביתיות והעבודה שלכם

יש עוד שכבה שאנשים שוכחים: ההכנסה שלכם. אם אתם עובדים בענף מסוים, והחיסכון שלכם מרוכז באותו ענף, שני מקורות הכסף של המשפחה עלולים להיפגע באותו זמן. דוח ספריית הקונגרס שפורסם באתר רשות ניירות הערך האמריקאית מתאר בדיוק את הבעיה הזו אצל עובדים שמחזיקים חלק גדול מהחיסכון במניית המעסיק.

השאלה שכדאי לשאול: אם הענף שלי ייפגע, מה עוד ייפגע יחד איתו? ומה יממן את ההוצאות שלנו בתקופה כזו?

דוגמה: אורן ושני המנהלים

לאורן יש 100,000 ₪ בקרן השתלמות אחת ו־50,000 ₪ בקופת גמל להשקעה בבית השקעות אחר. הוא בטוח שהוא מפוזר, כי יש לו שני מנהלים. אבל כששניהם במסלול מניות ישראל, כל 150,000 השקלים תלויים באותו שוק. שני מנהלים זה לא שתי חשיפות. (המספרים להמחשה בלבד.)

איך מתקנים בלי לקפוץ לקיצון השני

הפתרון הוא לא להעביר הכול לשוק זר אחד. גם שוק אמריקאי יכול להיות ריכוז, וגם חברות טכנולוגיה עולמיות שאתם מכירים מהטלפון יכולות לייצר את אותה תחושת ביטחון מזויפת. המטרה היא להבין כמה מהחיסכון תלוי בגורם אחד, ולהחליט אם זה מתאים לכם.

דרך פשוטה להתחיל: רכזו את כל החסכונות, לכל אחד רשמו את המסלול ואת החלוקה בין ישראל לחו״ל, וחשבו את התמונה הכוללת. איך מחשבים פיזור בין מוצרים, הסברנו בפיזור סיכון.

שאלות נפוצות

השקעה בישראל היא בהכרח טעות? לא. השאלה היא כמה, ולמה. חלק מקומי בחיסכון יכול להיות הגיוני, במיוחד כשההוצאות שלכם בשקלים.

כמה אחוזים צריך להשקיע בחו״ל? אין מספר אחד שמתאים לכולם. ההחלטה תלויה במטרות, בטווח הזמן ובשאר מקורות ההכנסה שלכם.

כמה קרנות שונות מבטיחות פיזור? לא. לפי אתר החינוך למשקיעים של הרשות האמריקאית, כמה קרנות יכולות להחזיק נכסים דומים מאוד. מה שקובע הוא ההרכב, לא מספר הקרנות.

לסיכום

מוכר זה לא בטוח. מי שרוצה לדעת אם הוא מפוזר מסתכל על מה שיש בחיסכון בפועל, ולא על השמות של המנהלים או החברות. רוצים לבדוק את החשיפה של כל החסכונות שלכם יחד? הביאו את הדוחות למומחה של לירות.

מערכת לירות