נכסים לא סחירים: השקעה ישירה או דרך מוצר מנוהל? המדריך שיעשה לכם סדר

בטח שמעתם לא פעם את המשפט "לא שמים את כל הביצים בסל אחד". בעולם ההשקעות, זה אומר לא להשקיע רק במניות של חברות טכנולוגיה או רק באג"ח ממשלתי. נכסים לא סחירים הם כל אותן השקעות שלא נסחרות בבורסה, ולכן אין להן מחיר שמתעדכן מדי יום. תחשבו על זה רגע: פרויקטי נדל"ן, קרנות המשקיעות בתשתיות, הלוואות חברתיות ועוד.

היופי בהם הוא שהם נוטים להיות פחות תנודתיים מהשוק הסחיר, בין היתר כי השווי שלהם מוערך מחדש רק מדי כמה זמן ולא בכל יום מסחר. כשהבורסה יורדת בחדות, ההשקעות האלה יכולות לשמש כעוגן שמייצב את תיק ההשקעות הכולל שלכם. הן פותחות דלת לעולמות תוכן חדשים ומאפשרות פיזור סיכונים אמיתי, כזה שלא תלוי רק במצב הרוח של וול סטריט.

אז איך נכנסים לעולם הזה? כאן המשקיעים מתחלקים לשני מחנות עיקריים, ולכל אחד יש את ה"אני מאמין" שלו. בואו נפשט את זה.

השקעה ישירה בנכסים לא סחירים: להיות הבוס של עצמכם

בהשקעה ישירה, אתם הופכים להיות שותפים אקטיביים. אתם בוחרים את היזם, בודקים את הפרויקט הספציפי (נניח, בניין משרדים בברלין), ומעבירים את הכסף ישירות לשם. אתם בשליטה מלאה על ההחלטה.

היתרון ברור: פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר (כי אין גוף מנהל באמצע שגוזר עמלה שמנה) ושקיפות מלאה לגבי מהות ההשקעה. החיסרון? זה דורש מכם "שיעורי בית" מעמיקים, הבנה בתחום, והכסף שלכם לרוב "נעול" לתקופה של מספר שנים עד לסיום הפרויקט.

השקעה עקיפה: לתת למקצוענים לנהל את הכסף

כאן אתם לא משקיעים בפרויקט אחד, אלא מצטרפים למוצר פיננסי מנוהל (כמו פוליסת חיסכון או קופת גמל להשקעה) שמשקיע את הכסף שלכם יחד עם כספי אלפי חוסכים אחרים. חלק מהתיק מופנה להשקעות לא סחירות, ומתפזר על פני מאות פרויקטים, הלוואות ונכסים שונים.

היתרון המרכזי הוא פיזור סיכונים אדיר. גם אם פרויקט אחד נכשל, ההשפעה על התיק שלכם מינורית. בנוסף, הכסף נזיל הרבה יותר (בדרך כלל תוך ימים ספורים) ודמי הניהול נמוכים משמעותית. החיסרון הוא שאין לכם שליטה על בחירת ההשקעות הספציפיות; אתם סומכים על שיקול הדעת של מנהלי ההשקעות בגוף הפיננסי.

כדאי לדעת שרוב החוסכים כבר מחזיקים השקעות לא סחירות בלי לשים לב: המסלולים הכלליים בקרן הפנסיה, בקופת הגמל ובקרן ההשתלמות מפנים חלק מהכסף לנכסים כאלה. מי שמעדיף להימנע מהם יכול לבחור מסלול "סחיר" (כמו מניות סחיר או משולב סחיר), שמשקיע רק בנכסים הנסחרים בבורסה. איך זה עובד בפוליסה, מה יש בתוכה ואיך זה משפיע על התשואה, הסברנו במדריך על פוליסת חיסכון עם נכסים לא סחירים.

כדי לעשות סדר, ריכזנו עבורכם את הנקודות המרכזיות בטבלה:

אין פה תשובה אחת נכונה. זה תלוי בכם: באופי, בסכום הכסף הפנוי, ובזמן שאתם מוכנים להשקיע במחקר ובקרה.

מתי כדאי לשקול השקעה ישירה?

• כשאתם מומחים בתחום ספציפי: אם אתם מגיעים מעולם הנדל"ן או התשתיות ויודעים לנתח עסקאות בעצמכם.
• כשיש לכם סכום כסף גדול מאוד: כזה שמאפשר לכם לפזר אותו על פני מספר השקעות ישירות שונות כדי לא לשים הכל על פרויקט אחד.
• כשאתם מחפשים שליטה מלאה: חשוב לכם לדעת בדיוק באיזה נכס הכסף שלכם נמצא ומי היזם שעומד מאחוריו.

מתי השקעה עקיפה היא הפתרון החכם?

• עבור רוב המשקיעים: שרוצים ליהנות מהיתרונות של נכסים לא סחירים בלי כאב הראש והסיכון של בחירת פרויקט בודד.
• כשחשובה לכם נזילות: אתם רוצים את האפשרות למשוך את הכסף בהתראה קצרה יחסית.
• כשאתם רוצים פיזור מקסימלי: המטרה שלכם היא לגדר סיכונים ולהשקיע בסל רחב של נכסים בבת אחת. אם זה המצב, כדאי לבדוק את האפשרויות השונות ולערוך השוואת פוליסות חיסכון כדי למצוא את הגוף המתאים לכם.

החוכמה היא לא לבחור צד, אלא לשלב. תיק השקעות בריא ומאוזן יכול להכיל גם רכיב סחיר (מניות, אג"ח) וגם רכיב של השקעות לא סחירות. גם בתוך העולם הלא סחיר, יש משקיעים שמחליטים להקצות חלק מהכסף להשקעות ישירות שהם מאמינים בהן במיוחד, ואת הרוב להשקעה עקיפה ומפוזרת דרך מוצרים מנוהלים.

השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא לא "האם להשקיע בזה או בזה?", אלא "איזה אחוז מהתיק שלי נכון להקצות לכל אפיק?".

השקעה בנכסים לא סחירים היא כבר לא נחלתם של עשירים בלבד. בזכות מוצרים פיננסיים נגישים, כל אחד יכול להוסיף את רכיב הפיזור החשוב הזה לתיק ההשקעות שלו. בין אם תבחרו בדרך הישירה, הדורשת מעורבות ומומחיות, ובין אם תעדיפו את הדרך העקיפה, המפוזרת והנוחה יותר, מה שחשוב הוא לקבל החלטה מושכלת. הבנת ההבדלים בין שתי הגישות היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בבניית תיק נכסים חזק שיעמוד במבחן הזמן.