קרנות סמארט בטא: האם זו הדרך החכמה לנצח את המדד?

דמיינו שאתם מרכיבים נבחרת כדורסל. הדרך ה"רגילה" (כמו מדד קלאסי) תהיה לבחור את השחקנים הכי גבוהים, כי גובה הוא מדד פשוט וברור. זה קל, זה שקוף, וזה עובד לא רע. מדד כמו ת"א 35 עובד בדיוק כך: החברות עם שווי השוק הגדול ביותר מקבלות את המשקל הכי גדול במדד. פשוט ויעיל.

אבל מה אם נגיד לכם שאפשר להרכיב נבחרת חכמה יותר? אולי במקום הגובה, נבחר שחקנים לפי קליעה, מהירות או יכולת הגנתית? זו בדיוק הפילוסופיה של סמארט בטא.

היא לוקחת את אותה קבוצת מניות מהמדד המקורי, אבל במקום לסדר אותן לפי גודל, היא "מסננת" ומשקללת אותן מחדש לפי גורמים (פקטורים) שאמורים, בתיאוריה, לנבא הצלחה. המטרה? לבנות מדד "משופר" שיכה את המדד המקורי לאורך זמן.

ומה בעצם אומרת המילה "בטא"? בטא של מניה (או מדד הבטא שלה) מודדת עד כמה היא נעה ביחד עם השוק כולו: מניה עם בטא 1 זזה בערך כמו המדד, מניה עם בטא גבוהה מ-1 מגיבה בחדות רבה יותר, ומניה עם בטא נמוכה מ-1 תנודתית פחות. בעולם ההשקעות "בטא" היא גם הכינוי לתשואה שמקבלים מעצם החשיפה לשוק, וזה בדיוק מה שקרן מחקה רגילה נותנת. מכאן השם Smart Beta: לקבל את אותה חשיפה לשוק, אבל לבנות אותה בצורה "חכמה" יותר.

ה"קסם" של הסמארט בטא נמצא באותם כללים או "פקטורים" שקובעים את הרכב המדד, ולכן הגישה נקראת גם השקעה לפי פקטורים (Factor Investing). ישנם עשרות פקטורים, אבל הנה הפופולריים שבהם:

• מומנטום (Momentum): הרעיון פשוט – מניות שהראו ביצועים חזקים בתקופה האחרונה צפויות להמשיך במגמה החיובית. קרן מבוססת מומנטום תיתן משקל גבוה יותר למניות מומנטום, כלומר למניות ה"חמות" של השוק.
• תנודתיות נמוכה (Low Volatility): מתאימה למשקיעים שמעדיפים שינה רגועה בלילה. פקטור זה נותן עדיפות למניות יציבות יותר, כאלו שקופצות פחות בחדות למעלה ולמטה. המטרה היא להשיג תשואה סבירה עם פחות "רכבת הרים" בדרך.
• איכות (Quality): כאן מחפשים חברות "בריאות" ויציבות – כאלו עם חוב נמוך, רווחים עקביים ותזרים מזומנים חזק. המחשבה היא שחברות איכותיות ישרדו משברים טוב יותר ויצמחו באופן עקבי.
• שווי (Value): גישת ההשקעות הקלאסית של וורן באפט. הרעיון הוא לחפש "מציאות" – מניות של חברות טובות שנסחרות מתחת לשווי האמיתי שלהן (למשל, עם מכפיל רווח נמוך).

ישנם גם מדדים המשלבים כמה פקטורים יחד (Multi-Factor) בניסיון לקבל את הטוב מכל העולמות.

זו שאלת מיליון הדולר, והתשובה היא… באמצע.

• זה פסיבי כי: ברגע שנקבעו חוקי המשחק (הפקטורים), הקרן עוקבת אחריהם באופן אוטומטי ושקוף, בלי שמנהל השקעות אנושי מתערב ומקבל החלטות יומיומיות. העלויות, בהתאם, נמוכות יותר מניהול אקטיבי.
• זה אקטיבי כי: עצם הבחירה הראשונית של הפקטורים היא החלטה אקטיבית לחלוטין. מישהו החליט שדווקא "איכות" או "מומנטום" הן הדרכים הנכונות לנצח את השוק. זו לא השקעה "עיוורת" במדד הכללי.

אצלנו ב-Lirot.co.il אנחנו אוהבים לקרוא לזה "ניהול פסיבי-חכם". זו הכלאה שמנסה לקחת את העלויות הנמוכות והשקיפות של העולם הפסיבי, יחד עם התחכום והניסיון לנצח את השוק מהעולם האקטיבי.

כמו בכל השקעה, אין פתרונות קסם. חשוב להבין את שני צידי המטבע לפני שמקבלים החלטה.

יתרונות 👍	חסרונות 👎
פוטנציאל לתשואה עודפת: המטרה המוצהרת היא להכות את המדד, ומחקרים מראים שפקטורים מסוימים הצליחו לעשות זאת לאורך זמן.	אין הבטחה להצלחה: ביצועי העבר לא מבטיחים את ביצועי העתיד. פקטור שהיה חזק אתמול יכול להיות חלש מחר.
עלויות נמוכות יחסית: דמי הניהול לרוב זולים משמעותית מקרנות מנוהלות אקטיבית.	מורכבות: זה דורש הבנה מעמיקה יותר מאשר קניית קרן מחקה פשוטה. צריך להבין מה כל פקטור עושה.
שקיפות ושיטתיות: ההשקעה מבוססת על כללים ברורים ומוגדרים מראש, מה שמפחית את אלמנט ההפתעה.	סיכון תזמון: בתקופות מסוימות, המדד הרגיל יכה את קרן הסמארט בטא. למשל, בשוק שורי חזק, מניות צמיחה גדולות (שדומיננטיות במדד הרגיל) עשויות לעלות יותר ממניות "ערך" או "איכות".
פיזור סיכונים חכם: מאפשר חשיפה לשוק תוך הטיה לסוג מסוים של חברות (למשל, יציבות או זולות).	ידיים כבולות במשבר: בניגוד למנהל אקטיבי, הקרן לא יכולה "לברוח" מהשוק או לשנות אסטרטגיה במהירות בזמן משבר. היא צמודה לחוקים שלה.

קרנות סמארט בטא יכולות להתאים למשקיעים שמבינים את הבסיס של השקעות פסיביות אבל מחפשים רובד נוסף של תחכום. זה מתאים למי ש:

• מאמין שיש דרכים שיטתיות לנצח את השוק הממוצע.
• מוכן "להמר" על פקטור מסוים (כמו איכות או מומנטום) לאורך זמן.
• רוצה לשמור על עלויות נמוכות יחסית לניהול אקטיבי.

האם זה אומר שצריך לשים את כל הכסף בסמארט בטא? לא בהכרח. עבור משקיעים רבים, שילוב של קרן מחקה רגילה ורחבה יחד עם קרן סמארט בטא יכול להיות פתרון מאוזן. לפני שמקבלים החלטה, תמיד כדאי לבדוק השוואת תשואות בקופות הגמל או במוצרים אחרים כדי לראות איך האסטרטגיות השונות מתפקדות בפועל.

ואם אתם חוסכים בקופת גמל, בקרן השתלמות או בפוליסת חיסכון? שם החשיפה הפסיבית מגיעה בדרך כלל דרך מסלול מחקה מדד. רוב המסלולים האלה עוקבים אחרי מדדים רגילים שמשוקללים לפי שווי שוק, כמו S&P 500 או ת"א 125, ולא אחרי מדדי סמארט בטא. ההבנה של ההבדל בין שתי הגישות עוזרת גם כשאתם בוחרים מסלול בחיסכון שכבר יש לכם.

קרנות סמארט בטא הן בהחלט התפתחות מרתקת בעולם ההשקעות. הן מציעות אלטרנטיבה מעניינת בין הפשטות של השקעה פסיבית לבין השאיפה של השקעה אקטיבית להשיג תשואה עודפת. הן לא כדור בדולח ולא מבטיחות ניצחון בטוח על השוק, אבל הן כן מספקות כלים מבוססי נתונים וכללים ברורים כדי לנסות לעשות זאת. כמו תמיד, המפתח הוא להבין במה אתם משקיעים, להתאים את הבחירה למטרות שלכם, ולזכור שהשקעה מוצלחת היא מרתון, לא ספרינט.