כיצד קובעים כמה להפקיד לעובד?

כן, בהחלט. זכות הבחירה בקרן ההשתלמות שתנהל את כספכם נמצאת באופן מלא בידיכם, העובדים, וזו זכות חוקית שמעוגנת בסעיף 20 לחוק קופות הגמל. אפשר להפעיל אותה בכל עת, גם אחרי שכבר התחלתם לעבוד. גם אם המעסיק הגדיר קרן השתלמות ברירת מחדל בגוף מסוים, אתם רשאים להודיע לו באיזו קרן בחרתם, והוא מחויב להפקיד את הכספים לשם. המעסיק גם לא רשאי להתנות את ההפקדות בהצטרפות לקרן מסוימת, או לתת לכם לבחור רק מתוך רשימה סגורה של קרנות. קרן ברירת המחדל נכנסת לתמונה רק אם לא הודעתם על בחירה משלכם. שימו לב שהנחה בדמי הניהול שהמעסיק השיג בהסדר הקבוצתי לא תמיד חלה בקרן אחרת, ולכן כדאי לבדוק כמה תשלמו בקרן שבחרתם. כדי לקבל החלטה מושכלת, מומלץ להשתמש בכלי השוואת קרנות השתלמות.

כן, במובן מסוים. אם אתם גם שכירים וגם עצמאים, אתם זכאים ליהנות מהטבות מס על הפקדות לשתי קרנות השתלמות נפרדות – אחת כשכירים ואחת כעצמאים. לכל סטטוס יש תקרת הפקדה מוטבת משלו (לשכיר: הפקדות על משכורת של עד 15,712 ₪ בחודש; לעצמאי: ניכוי של 4.5% מהכנסה של עד 293,397 ₪ בשנה, ופטור ממס רווחי הון על הפקדות של עד 20,566 ₪ בשנה). כך, אתם יכולים למעשה "לכפול" את הטבות המס שלכם על ידי הפקדה לשתי הקרנות במקביל, בהתאם להכנסות שלכם בכל מעמד. כדאי לוודא שכל חשבון מסווג נכון בחברה המנהלת, כי ההפקדה כשכיר עוברת דרך המעסיק, וההפקדה כעצמאי נעשית ישירות על ידכם.

פתיחת קרן השתלמות לעובד חדש היא תהליך פשוט שמתבצע דיגיטלית, ולפעמים אין צורך לפתוח קרן חדשה בכלל: אם לעובד כבר יש קרן השתלמות ממקום עבודה קודם, אפשר להפקיד אליה, וכך נשמר הוותק שצבר בה. ראשית, העובד צריך לבחור את הגוף המנהל ואת מסלול ההשקעה הרצויים לו (ברוב המקרים זו זכותו, ולא החלטה של המעסיק).

לאחר מכן, העובד ממלא טופס הצטרפות (לרוב דיגיטלי) באתר החברה המנהלת, והמעסיק משלים את פרטיו בתהליך. בסיום, המעסיק מתחיל להעביר את ההפקדות החודשיות (עובד ומעסיק) באופן שוטף. ההפקדה הנפוצה היא 7.5% מהשכר מצד המעסיק ו-2.5% מצד העובד, והטבת המס חלה על שכר של עד 15,712 ₪ בחודש. החוק לא מחייב מעסיק להציע קרן השתלמות: החובה להפקיד קיימת כשהקרן כלולה בתנאי ההעסקה (בחוזה האישי, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה). אם העובד עוד לא יודע איפה ואיך לפתוח קרן השתלמות, מומלץ להפנות אותו לעמוד השוואת קרנות השתלמות כדי לסייע לו בבחירה.

הפקדה מעל תקרת השכר המוטבת (15,712 ש"ח בחודש, נכון ל-2026) היא אפשרית, אך חשוב להבין את משמעותה. תקרת ההפקדה לקרן השתלמות לשכיר נגזרת מהשכר הזה: עד 7.5% על חשבון המעסיק ועד 2.5% על חשבון העובד, כלומר עד כ-18,854 ש"ח בשנה בסך הכול. על הפקדות המעסיק מעל התקרה תשלמו מס הכנסה (ההטבה תיחשב כהכנסה חייבת בתלוש השכר), ובדרך כלל גם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

בנוסף, הרווחים שייצברו על כספים אלו יהיו חייבים במס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי בעת המשיכה. עם זאת, זו עדיין יכולה להיות אופציית חיסכון אטרקטיבית לטווח בינוני (6 שנים) בזכות דחיית המס עד המשיכה, נזילות ודמי ניהול נמוכים, במיוחד אם אתם בוחנים תשואות קרנות השתלמות אטרקטיביות. את כל היתרונות והחסרונות פירטנו במדריך הפקדה לקרן השתלמות מעל לתקרה.

קיצוץ שכר או ויתור על קרן השתלמות? זוהי החלטה מורכבת, אך ברוב המכריע של המקרים ויתור על קרן השתלמות הוא הצעד הפחות כדאי. קרן השתלמות היא הטבה בעלת ערך אדיר: אתם מקבלים מהמעסיק הפקדה של פי 3 מחלקכם (7.5% מול 2.5%) והחיסכון, עד תקרת ההפקדה המוטבת (משכורת של 15,712 ₪ בחודש), פטור ממס רווחי הון.

ויתור עליה הוא ויתור על "כסף על הרצפה" ועל אפיק החיסכון המשתלם ביותר. קיצוץ בשכר הברוטו, אף שהוא כואב, פוגע "רק" בנטו, בעוד ויתור על הקרן פוגע גם בהטבה וגם בחיסכון הפטור ממס. לפני שמחליטים, כדאי לחשב את שני התרחישים: כמה נטו תפסידו בכל חודש בגלל הקיצוץ, ומול זה כמה כסף ייעלם בוויתור על הקרן (7.5% מהשכר שהמעסיק מפקיד, ועוד התשואה הפטורה ממס).