סדר משיכות בפרישה: מאיזה חיסכון למשוך קודם?

קודם כול, מה הכסף אמור לממן? תשלום שכבר התחייבתם אליו, השלמת הכנסה חודשית וסכום שסתם רוצים "להעביר לבנק" בלי מטרה מוגדרת הם שלוש החלטות שונות. ככל שהמטרה ברורה יותר, התשובה שתקבלו מתאימה יותר לפעולה שאתם באמת שוקלים.

ועוד דבר קטן שעושה הבדל גדול: נטו או ברוטו? כשיש ניכוי מס, הסכום שיוצא מהחיסכון והסכום שנוחת בחשבון הם שני מספרים שונים. בקשו מהגוף המנהל חישוב לפי הנטו שאתם צריכים ולפי תאריך התשלום, לא רק את היתרה הכללית.

אם מדובר בהשלמת הכנסה חודשית, שאלו גם לכמה זמן. מקור אחר אמור להתחיל לשלם בהמשך? בדקו מה כבר אושר וממתי אפשר לסמוך עליו. פער בלי מועד סיום הוא לא הוצאה חד פעמית, ואי אפשר לתכנן אותו ככזה. וחשוב לדעת גם מה יישאר בחיסכון אחרי השנים הראשונות של המשיכות.

מיכל צריכה 60,000 ₪ לשיפוץ בעוד שלושה חודשים. הכסף הכי "בטוח" שלה יושב בפיקדון בבנק, אז זה נראה כמו הבחירה הטבעית. אבל תחנת היציאה הקרובה של הפיקדון היא רק בעוד שמונה חודשים, ויציאה מוקדמת תעלה לה קנס.

במקרה כזה, הפיקדון הוא בדיוק לא המקור הנכון לתשלום הקרוב. עדיף לה לבדוק קודם מקורות אחרים, ולמשוך מהפיקדון בתחנת היציאה. (המספרים להמחשה בלבד.)

שתי קופות עם אותו שם יכולות להחזיק כסף בתנאים שונים לגמרי. לכל חשבון רכזו את סוג המוצר, על שם מי הוא, היתרה ותאריך העדכון, מסלול ההשקעה, דמי הניהול והמידע שקיבלתם על משיכה. ואם בתוך החשבון יש רכיבים שונים, כמו פיצויים, תגמולים או כספים שהופקדו לפני 2008, אל תסתפקו ביתרה הכוללת. בקשו פירוט.

זה חשוב במיוחד אם חסכתם אצל כמה מעסיקים או העברתם כספים בין קופות. "אני זוכר שפתחתי אותה מזמן" זה לא מסמך שמראה את סיווג הכספים. וגם אישור ישן צריך להיבדק מול הפעולה, הסכום והמצב שלכם היום.

לכל חשבון רושמים	למה זה נדרש
יתרה עדכנית ותאריך הדוח	כדי להשוות נתונים מאותה תקופה
אפשרות המשיכה והמגבלות	כדי לדעת אם המשיכה אפשרית בכלל
סכום נטו צפוי ואישורים חסרים	כדי לדעת כמה כסף יגיע בפועל
מסלול השקעה ודמי ניהול	כדי לראות מה נשאר מושקע ובאילו תנאים
מטרות שהכסף כבר יועד להן	כדי לא לממן פעמיים מאותה יתרה
השפעה על הקצבה ועל זכויות המשפחה	כדי שההשוואה תכלול גם את השנים הבאות

הטבלה היא דף הכנה. תשובה חסרה לא פוסלת חשבון, אבל גם לא מאפשרת להציג אותו כחלופה מוכנה. הפרידו בין מידע שקיבלתם מהגוף המנהל לבין הנחה שעוד צריך לבדוק.

אפשר למשוך? זה לא אומר שהמשיכה פטורה ממס. הכסף בקופה? זה לא אומר שיגיע לחשבון בדיוק ביום שצריך. שלוש שאלות, שלוש בדיקות: הזכות למשוך, הניכויים ולוח הזמנים של הבקשה.

הפיקדון של מיכל הוא דוגמה טובה. בנק ישראל מבחין בין פיקדונות קצרים לפיקדונות עם תחנות יציאה, ומציין שמשיכה מוקדמת שלא בתחנת יציאה כרוכה ברוב המקרים בקנס. כלומר, פיקדון בבנק הוא לא בהכרח המקור הזמין ביותר לתשלום קרוב. בנק ישראל: פיקדון בנקאי.

שאלו מתי הכסף צפוי להגיע אחרי שהגשתם בקשה מלאה. חסרים מסמכים או אישורים? אז המועד הוא הערכה, לא התחייבות. מצד שני, אין סיבה למשוך סכום גדול חודשים מראש רק כדי "לסגור את זה". בודקים את לוח הזמנים ומחליטים לפיו.

וכששתי חלופות נראות דומות, הבדל קטן במועד הקבלה יכול להיות חשוב יותר מהבדל קטן בעלות. תשלום שכבר התחייבתם אליו לא יחכה לתחנת היציאה הבאה. אם אפשר לדחות את ההוצאה בהסכמה, הכניסו גם את זה להשוואה, אבל רק אחרי שווידאתם שזה באמת אפשרי.

כאן אנשים נופלים הכי הרבה. הסכום שנכנס לחשבון הוא רק חלק מהתמונה, ובחלק מהפעולות צריך לבדוק גם איך המשיכה משפיעה על הטבות מס בהמשך. לפי מדריך רשות המסים לקיבוע זכויות (טופס 161ד), היוון קצבה בפטור משתמש בחלק מסל הפטור ומקטין את הפטור החודשי שנשאר לקצבה. חשוב לדייק: זה נכון להיוון פטור במסגרת קיבוע הזכויות, לא לכל משיכה מכל חיסכון. רשות המסים: מדריך קיבוע זכויות.

אז אם אחת החלופות היא היוון, בקשו לראות גם את הקצבה נטו אחרי הפעולה. השוו בנפרד את השינוי בקצבה עצמה ואת השינוי במס. משיכה שמוצגת כ"פטורה" היא לא בהכרח הזולה ביותר לאורך כל התקופה.

ואל תכריעו לפי השוואת שיעורי מס בלבד. בסיס המס, סוג הכספים והאישורים צריכים להתאים לפעולה המסוימת. בקשו חישוב לכל חלופה לפי אותו סכום נטו, עם ההנחות שעליהן הוא בנוי, ואם החישוב תלוי באישור שעוד לא התקבל, שזה ייכתב ליד הסכום.

על ההחלטה אם להחליף קצבה בסכום חד פעמי הרחבנו במדריך להיוון קצבה. כאן העיקר לזהות מתי משהו שנראה כמו "עוד משיכה" הוא בעצם שינוי בדרך שבה תקבלו את הפנסיה.

השאלה מאיזה חשבון מושכים היא גם השאלה אילו חשבונות ימשיכו לסחוב את התוכנית. אחרי המשיכה הסתכלו על כל הכסף שנשאר: מה רמת הסיכון שלו, מתי תצטרכו אותו ואילו דמי ניהול ממשיכים לרדת ממנו. לא מספיק שהחשבון שממנו משכתם נראה פחות טוב כשבחנתם אותו לבד.

מושכים בעיקר מהכסף שנועד לשימוש קרוב? אז החיסכון המושקע הופך לחלק גדול יותר ממה שנשאר. ואם הוא מושקע במסלול תנודתי יותר, גם החשיפה של הבית לשוק גדלה. לכן בודקים את התמונה אחרי הפעולה, ולא רק מחפשים חשבון שקל לרוקן.

גם תשואות עבר לא קובעות את סדר המשיכות. קופה שהלך לה טוב היא לא בהכרח זו ששומרים בכל מחיר, וקופה שירדה היא לא בהכרח הראשונה למכירה. השאלה היא מה התפקיד של הכסף מכאן והלאה, ומה יקרה אם ערכו ירד בדיוק כשתצטרכו למשוך ממנו.

ובעלויות, הבחינו בין עלות שנוצרת בגלל המשיכה לבין עלות שהייתה נגבית גם בלעדיה. בקשו פירוט של עמלות, דמי ניהול וניכויים לכל חשבון, כי הם לא זהים בכל המוצרים. דמי ניהול גבוהים? סיבה טובה לבדוק, לא הוכחה שצריך למשוך.

הרבה פעמים הרצון למשוך מתחיל מחוסר שביעות רצון מהמסלול, מהשירות או מדמי הניהול. אז יש פה בעצם שתי שאלות: אתם צריכים את הכסף למחיה, או שאתם רוצים לשנות את הדרך שבה הוא מנוהל? תפרידו ביניהן, כדי לא למשוך רק כי זו הפעולה הראשונה שעלתה בשיחה.

בקשו מהגוף המנהל או מהיועץ להסביר אילו שינויים אפשריים במוצר שלכם ומה המשמעות של כל אחד. לא כל העברה אפשרית, פטורה ממס ושומרת על כל התנאים. ההשוואה צריכה להתייחס לפעולה המדויקת, ולא למילה הכללית "ניוד".

קופת גמל להשקעה ממחישה את זה יפה. משיכה כסכום חד פעמי אחרי גיל 60 חייבת במס רווח הון על הרווח הריאלי. כדי לקבל את הכסף כקצבה פטורה ממס, צריך להעביר אותו לקופה משלמת קצבה. שתי פעולות שונות, ולכל אחת השלכות אחרות. את התנאים ממפה המדריך לקופת גמל להשקעה לקראת קצבה.

לפני משיכה או המרה לקצבה, שאלו מה יישאר לבני המשפחה בכל חלופה. לא מספיק לדעת מי רשום היום כמוטב. צריך לדעת אם נשארת יתרה, אם נוצרת זכות לקצבת שארים ומה התנאים של כל סכום.

בקרנות פנסיה, למשל, הבחירות שעושים ביציאה לקצבה, כמו מסלול הקצבה וההגנה לשארים, קשות או בלתי אפשריות לשינוי אחרי התשלום הראשון. שינוי מוטבים לתשלומים שנותרו בתקופת הבטחה כפוף לכללים אחרים. אז בודקים את התקנון של הקופה שלכם ואת המהדורה שחלה עליכם לפני ההחלטה, לא אחריה.

ובהשוואה, כתבו אילו אפשרויות נשארות פתוחות אחרי כל פעולה ואילו נסגרות. גם אם שתי חלופות נותנות היום אותו סכום נטו, הן עשויות להשאיר גמישות שונה מאוד אם משהו ישתנה במשפחה. ההבדל בין קצבה פנסיונית למשיכות מיתרה מוסבר במדריך לקצבה, אנונה ומשיכה מחיסכון.

אחרי שאספתם את הנתונים, בקשו השוואה שבה כל חלופה מממנת את אותו סכום נטו באותו מועד. בכל אחת צריך לראות כמה נמשך, מה נוכה, מה נשאר זמין ואיך משתנה ההכנסה בהמשך. חלופה שמשאירה הוצאה בלי מימון לא שווה לחלופה שפותרת את כל הצורך.

אפשר לבדוק גם שילוב של כמה מקורות במקום משיכה מלאה מחשבון אחד. אבל פיצול הוא לא יתרון כשלעצמו: הוא מוסיף פעולות ומעקב, ולכל חלק יש תנאים משלו. שאלו מה הפיצול משפר בתוכנית שלכם ומה הוא מסבך.

ואל תסתפקו בתרחיש אחד. מה קורה אם המשיכות החודשיות נמשכות יותר מהמתוכנן, אם הוצאה גדולה מקדימה, אם הכנסה צפויה מתעכבת? המטרה היא לא חלופה שמנצחת בכל מצב, אלא לדעת מראש מתי תצטרכו לשנות כיוון ומה תוכלו לעשות אז.

לפגישה הביאו את המסמכים שעליהם ההשוואה נשענת: דוחות שנתיים, תנאי משיכה שקיבלתם, אישורי מס ופירוט ההוצאות שהכסף אמור לממן. ספרו גם על פעולה שכבר ביצעתם, כדי שההמלצה לא תתבסס על יתרה שכבר לא קיימת. ובסוף, בקשו הסבר לבחירה ולא רק שם של חשבון: איזה שיקול הכריע, ואיזה מידע חדש עשוי לשנות את המסקנה.

לא צריך רשימה קבועה לכל שנות הפרישה. מספיקה החלטה ברורה לתקופה הקרובה: כמה מושכים, מאיזה חשבון, לאיזו מטרה ומתי בודקים שוב. ליד ההחלטה כתבו אילו נתונים עשויים לשנות אותה.

לפני הביצוע, ודאו שהבקשה תואמת את ההשוואה: משיכה חלקית או מלאה, חשבון היעד, האישורים והסכום. אחרי הביצוע בדקו את הסכום שהתקבל ואת היתרה שנשארה, ועדכנו את תוכנית ההכנסות. יש פער מול ההערכה? בררו למה לפני שבונים עליו את המשיכה הבאה.

כך סדר המשיכות נשאר מחובר לחיים שלכם: צורך שנבדק, תנאים שמופיעים במסמכים וההשלכות של כל שימוש בכסף. זה בסיס הרבה יותר טוב מכלל שמעדיף תמיד מוצר אחד על פני כל השאר. ואם חשוב לכם שחלק מהכסף יהיה זמין בכל רגע, המדריך לנזילות בפרישה עוזר להגדיר כמה.

המידע במדריך כללי ואינו סדר משיכות אישי או תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס. תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד.