איך בוחרים מסלול השקעה לפי גיל (ולמה הגיל הוא רק חצי מהתשובה)

מי שמצטרף לקרן פנסיה או לקופת גמל לתגמולים ולא בוחר מסלול, משויך למסלול השקעה תלוי גיל. יש שלוש קבוצות: לבני 50 ומטה, לבני 50 עד 60 ולבני 60 ומעלה. כשאתם מגיעים לגיל 50 ואחר כך לגיל 60, הגוף המנהל מעביר אתכם בעצמו למסלול הבא, עם פחות מניות. המעבר הזה אינו אירוע מס, והוא מופיע בדוח השנתי.

שני דברים שכדאי לדעת:

• החשיפה למניות בכל קבוצת גיל אינה אחידה. כל גוף קובע לבד את מדיניות ההשקעה של המסלולים שלו. לכן "מסלול לבני 50 ומטה" בקרן אחת יכול להיות מנייתי יותר מאשר בקרן אחרת. את ההרכב בפועל רואים בדוח החודשי של המסלול ובעמודי ההשוואה, למשל השוואת קופות גמל.
• רק מי שנמצא במסלול ברירת המחדל עובר אוטומטית. בחרתם בעצמכם מסלול מניות, מסלול S&P 500 או מסלול כספי שקלי? תישארו בו גם בגיל 60 וגם בגיל 66. אף אחד לא יקטין לכם את הסיכון לקראת הפרישה. למי שמתכנן את זה בעצמו זה יתרון. למי ששכח מה בחר, זה סיכון.

את ההיגיון המלא של המודל, ואת המקרים שבהם הוא לא מתאים, פירטנו במאמר על המודל הצ'יליאני בפנסיה.

המודל תלוי הגיל מניח שכולם פורשים בערך באותו גיל ומתחילים למשוך קצבה. בפועל, אותו גיל יכול להתאים לטווחי השקעה שונים מאוד:

• בת 58 שתמשיך לעבוד עד 67 ותקבל קצבה עד סוף חייה: חלק מהכסף שלה יישאר מושקע עוד 25 שנה ויותר.
• בן 35 שחוסך בקרן השתלמות לדירה בעוד שלוש שנים: הכסף שלו קצר טווח, גם אם הוא צעיר.

לכן השאלה הנכונה היא לא "בן כמה אני", אלא "מתי אצטרך את הכסף הזה, ומה יקרה אם הוא ירד ב-20% שנה לפני כן". ירידה של 20% מהשיא היא שוק דובי לפי ההגדרה המקובלת, והיא קרתה בשווקים כמה פעמים בכל עשור. מי שהכסף שלו ארוך טווח יכול לחכות להתאוששות. מי שצריך אותו מחר נאלץ לממש בהפסד.

דוגמה: מיכל ויואב, אותה ירידה, תוצאה אחרת

מיכל ויואב, שניהם בני 45, מחזיקים כל אחד 200,000 ₪ במסלול מניות. השוק יורד, והחיסכון של כל אחד מהם יורד ל-160,000 ₪. מיכל לא תיגע בכסף עוד 20 שנה, ויש לה זמן לחכות להתאוששות. יואב תכנן למשוך את הכסף מקרן ההשתלמות בשנה הבאה לטובת דירה. אצלו ההפסד עלול להפוך לאמיתי. אותו גיל, אותו מסלול, וטווח השקעה שונה לגמרי. (המספרים להמחשה בלבד.)

בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים נסגרו מאז 2016 המסלולים הכלליים למצטרפים חדשים. כלומר, מי שלא בחר נמצא כמעט תמיד במסלול תלוי גיל.

אלה כיווני מחשבה, לא המלצה אישית. ההחלטה תלויה גם בנכסים האחרים שלכם, בהכנסה ובאופי.

עד גיל 50 בערך. לרוב החוסכים נשארו 20 שנה ויותר עד הפרישה. בשלב הזה מסלולים עם חשיפה גבוהה למניות, כמו מסלול מניות או מסלולים עוקבי מדד, יכולים להתאים לחיסכון הפנסיוני, כי יש זמן לעבור ירידות. מה ההבדל בין סוגי המסלולים המנייתיים? הסברנו בההבדל בין מסלול מניות למסלול עוקב מדדים. ואם אתם יודעים שתמשכו את קרן ההשתלמות בקרוב, חשבו עליה בנפרד מהפנסיה.

בין 50 ל-60. כאן כבר מתחילים לחשב: מתי בדיוק תפרשו, האם תמשכו חלק מהכסף כסכום חד-פעמי, וכמה מהחיסכון יהפוך לקצבה. מי שנשאר במסלול ברירת המחדל יעבור בגיל 50 למסלול מתון יותר. מי שבחר מסלול בעצמו צריך להחליט אם להוריד סיכון, וכמה.

מגיל 60 עד הפרישה. זה העשור שבו ירידה חדה כואבת במיוחד, כי אין זמן לחכות להתאוששות לפני שהקצבה נקבעת. מצד שני, הקצבה משולמת שנים רבות, כך שחלק מהכסף עדיין ארוך טווח. גיל הפרישה עצמו שונה בין גברים לנשים ותלוי בשנת הלידה; הפירוט בגיל פרישה בישראל.

כשמתחילים לקבל קצבה. הכסף שממנו משולמת הקצבה עובר למסלול למקבלי קצבה. כספים שלא הפכו לקצבה, למשל בגמל להשקעה או בקרן השתלמות, ממשיכים במסלול שבחרתם. שם כדאי לבדוק שוב את התמהיל לפי מועד המשיכה הצפוי.

ברוב הקופות אפשר לחלק את הכסף בין שני מסלולים או יותר. למשל, את מה שתצטרכו בשנים הקרובות במסלול סולידי, ואת השאר במסלול מנייתי. כך בונים את רמת הסיכון בדיוק כמו שאתם רוצים, ובמיוחד בעשור שלפני הפרישה. איך זה עובד בקרן השתלמות: האם אפשר לחלק את הכסף בין מסלולים. ויש גם מסלול ש"מפצל" בעצמו בין מדדי מניות ואג"ח: מסלול עוקב מדדים גמיש.

• איפה: באזור האישי באתר הגוף המנהל או בטופס שינוי מסלול. לא צריך את המעסיק.
• כמה זמן: בדרך כלל עד 3 ימי עסקים.
• מס: מעבר בין מסלולים באותה קופה אינו אירוע מס, בכל המוצרים: שינוי מסלול השקעה בקרן השתלמות ללא מס.
• ותק: הוותק בקרן השתלמות לא מתאפס.
• הפקדות עתידיות: בטופסים רבים מסמנים בנפרד אם השינוי חל על הצבירה הקיימת, על ההפקדות העתידיות או על שתיהן. ודאו שסימנתם את מה שהתכוונתם.

וכאן אנשים נופלים. הטעות הנפוצה היא לא הבחירה הראשונית, אלא מעבר למסלול סולידי מיד אחרי ירידה חדה. מי שעושה את זה מממש את ההפסד, ולרוב מפספס את ההתאוששות. הירידה גרמה לכם להבין שהסיכון גבוה מדי בשבילכם? עדיף להוריד אותו בהדרגה, ולא ביום הכי גרוע. עוד על הפחד מתנודות בחשיפה למניות: המדריך המלא.

מה מסלול ההשקעה המומלץ לגיל 30? אין מסלול אחד. לחיסכון פנסיוני של בן 30 נשארו עשרות שנים עד הפרישה, ולכן רבים בוחרים בו מסלול עם חשיפה גבוהה למניות. כסף שתצטרכו בעוד כמה שנים, גם בגיל 30, לא שייך לאותה החלטה.

אני בת 61 ובמסלול מניות. אעבור אוטומטית למסלול סולידי? לא. מעבר אוטומטי קורה רק במסלולי ברירת המחדל תלויי הגיל. אם בחרתם מסלול בעצמכם, הוא יישאר כך עד שתשנו אותו.

האם מסלול תלוי גיל קיים גם בקרן השתלמות? לא כמנגנון ברירת מחדל. בקרן השתלמות ובגמל להשקעה אתם בוחרים מסלול לפי רמת סיכון, והוא לא משתנה עם הגיל.

כמה פעמים מותר לשנות מסלול? התקנונים מאפשרים לעבור בין מסלולים בכל עת. אבל מעברים תכופים לפי מצב השוק פוגעים בדרך כלל בתשואה.

השורה התחתונה: מסלול השקעה לפי גיל הוא נקודת פתיחה סבירה למי שלא רוצה לנהל את החיסכון בעצמו. אבל הגיל הוא רק תחליף לשאלה האמיתית: מתי תצטרכו את הכסף, ועד כמה אתם עומדים בירידות. בפנסיה ובקופת הגמל ברירת המחדל עושה את העבודה בשבילכם. בקרן השתלמות ובגמל להשקעה ההחלטה בידיים שלכם. ובכל מקרה, פעם בשנה פתחו את הדוח ובדקו באיזה מסלול אתם נמצאים, והאם הוא עדיין מתאים לכם.

מערכת לירות