מהו תיקון 190 לפקודת מס הכנסה?

אף ששניהם אפיקי חיסכון טהורים (ללא ביטוח), ההבדל העיקרי הוא בנזילות ובמטרה. קופת גמל היא מוצר פנסיוני שהכספים בו "נעולים" לטובת קצבה בגיל פרישה. לעומת זאת, פוליסת חיסכון היא מוצר נזיל לחלוטין, המאפשר הפקדה ומשיכה של כספים בכל עת.

מטרת תיקון 190 היא לתת חופש פעולה לחוסכים שכבר יש להם קצבה חודשית גבוהה מספיק למחיה (מעל הקצבה המזערית, כ-4,500 ₪). המדינה למעשה אומרת לאותם חוסכים: "הבטחתם את הפנסיה שלכם, ולכן אתם רשאים להתייחס ליתרת הכספים בקופת הגמל כאפיק השקעה גמיש", ולמשוך אותם בתנאי מס מועדפים.

הטבות המס של תיקון 190 עוברות גם למוטבים (היורשים) במקרה פטירה, אך המיסוי תלוי בגיל הנפטר. אם העמית נפטר לפני גיל 75, המוטבים יקבלו את הכסף בפטור מלא ממס רווחי הון. אם העמית נפטר אחרי גיל 75, המוטבים ייהנו מהטבת המס המקורית וישלמו מס מופחת של 15% נומינלי על הרווחים.

למרות כל היתרונות המוכרים של תיקון 190, לפקודת מס הכנסה זאת יש גם חסרונות לא מעטים שחשוב להכיר.

נזילות הכספים: כל סכום שמופקד לקופת גמל במעמד תיקון 190, לא נזיל כלל עד אשר יגיע החוסך לגיל 60 ויציג תלושי פנסיה משולמים בגובה הקצבה הנדרשת

היוון קצבה חלקי: בכל שנת מס קלנדרית נדרש כל אדם אשר מפקיד לתיקון 190 להוון לקצבה סכום של כ-34,000 ₪. סכום זה יישאר כקצבה בכל מצב.

דרישה לקצבה מזערית: במידה ואתם מקבלים קצבה שאינה מגיעה לרף קצבה מזערית, ייתכן ותדרשו "לקנות קצבה". זהו חיסרון לתיקון 190 אשר אינו מקנא זכאות אוטומטית לכל אדם אשר הגיע לגיל 60.

לא. מדובר למעשה בקופת גמל "רגילה" לחלוטין, תיקון 190 מתייחס רק לרגע המשיכה של הכספים, בין אם באופן הוני או קצבתי.