תיקון 190: זה אמיתי, זה בחוק, וככה זה חוסך לכם כסף (המדריך לספקן)

בואו נודה על האמת. גדלנו במדינה שבה לימדו אותנו ש"אין מתנות חינם". ראינו מספיק תוכניות תחקירים ושמענו מספיק סיפורים כדי לפתח חשדנות בריאה כלפי כל מי שמבטיח לנו "הזדמנות פיננסית יוצאת דופן". לכן, כשאתם שומעים על הטבת מס שחוסכת אלפי שקלים, טבעי שהמחשבה הראשונה היא: "מה הקאטצ'? איפה האותיות הקטנות? מי מנסה לעשות עליי סיבוב?".

התחושה הזו מובנת לחלוטין. המטרה שלנו במאמר הזה היא לא לנפנף בסיסמאות, אלא לגשת ישר לעובדות. להראות לכם את המקור, את החוק עצמו, ולפרק אותו יחד אתכם, שלב אחר שלב. כי אנחנו ב-lirot.co.il מאמינים שהדרך הטובה ביותר לקבל החלטה פיננסית היא מתוך הבנה מלאה ושקט נפשי.

השם "תיקון 190" הוא לא מיתוג שיווקי. זהו שמו הרשמי של תיקון חקיקה משנת 2012: תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, ספר החוקים של המיסוי בישראל. התיקון נועד במקור לעודד אנשים להפקיד כספים לקופות גמל ולהבטיח לעצמם קצבה חודשית לעת זקנה. עם זאת, החוק יצר גם אפשרות להיוון של הקצבה המוכרת, כלומר למשיכה הונית (סכום חד-פעמי) בתנאים מסוימים ובמיסוי מופחת.

תיקון 190 וסעיף 9א: מה כתוב בפקודת מס הכנסה

הלב של הטבת המס של תיקון 190 נמצא בסעיף 9א לפקודה. סעיף קטן (ב1) פוטר ממס את הקצבה המוכרת מגיל 60, וסעיף קטן (ה) קובע מס של 15% על היוון שלה, כלומר על משיכה חד-פעמית. הסעיפים ארוכים ומנוסחים בשפה משפטית, אז הנה עיקר הדברים בפישוט (זה לא ציטוט מילולי):

משיכה חד-פעמית של כספים מקופת גמל בידי מי שעומד בתנאי הגיל והקצבה המזערית נחשבת להיוון של קצבה מוכרת. על משיכה כזו יחול מס בשיעור 15% על מרכיב הרווחים, בלי זכאות לפטור, לקיזוז או לזיכוי.

בואו נתרגם את ה"משפטית" לעברית פשוטה

נשמע מסובך? בואו נפשט את זה. תחשבו על קופת הגמל שלכם כמו על ארנק דיגיטלי. המדינה אומרת כך: "אם כבר הבטחת לעצמך הכנסה חודשית מינימלית בפנסיה (קצבה מזערית), אנחנו מרשים לך למשוך את הכסף הנוסף שהפקדת לקופת הגמל בתור סכום חד-פעמי, וכהוקרה על כך שחסכת, ניתן לך 'הנחה' משמעותית במס. במקום 25% מס על הרווחים המתואמים לאינפלציה, תשלם רק 15% מס על כלל הרווחים".

זו לא פרצה, זו לא המצאה. הטבת המס של תיקון 190 היא סעיף חוק מפורש שנועד לתגמל חוסכים מבוגרים.

כאן נמצא היתרון הגדול. רוב ההשקעות בשוק ההון (כמו תיק השקעות) ממוסות ב-25% על הרווח הריאלי. כלומר, קודם כל מקזזים מהרווח את עליית האינפלציה (מדד המחירים לצרכן), ורק על מה שנשאר משלמים מס.

בתיקון 190, המיסוי הוא 15% על הרווח הנומינלי. כלומר, משלמים מס על כל הרווח, בלי לקזז את האינפלציה.

"רגע," אתם בטח שואלים, "אז אני משלם מס גם על החלק שהאינפלציה 'אכלה'? זה לא פחות טוב?". בתקופות של אינפלציה נמוכה עד בינונית, התשובה היא חד-משמעית לא. ההנחה בשיעור המס (מ-25% ל-15%) כמעט תמיד גדולה יותר מה"קנס" של תשלום מס על האינפלציה.

בואו נראה דוגמה מספרית פשוטה:

פרמטר	משקיע א' – תיק השקעות רגיל	משקיע ב' – קופת גמל (תיקון 190)
סכום השקעה ראשוני	500,000 ₪	500,000 ₪
סכום בסוף התקופה	550,000 ₪	550,000 ₪
סה"כ רווח (נומינלי)	50,000 ₪	50,000 ₪
אינפלציה בתקופה (נניח)	10,000 ₪ (2%)	10,000 ₪ (2%)
רווח ריאלי (לצורך מס)	40,000 ₪	לא רלוונטי
שיעור מס	25% (ריאלי)	15% (נומינלי)
חישוב המס	25% * 40,000 ₪	15% * 50,000 ₪
סכום המס לתשלום	10,000 ₪	7,500 ₪
חיסכון במס	–	2,500 ₪ (25% פחות!)

כמו שאתם רואים, למרות שמשקיע ב' שילם מס גם על רכיב האינפלציה, שיעור המס הנמוך יותר הוביל לחיסכון משמעותי.

נכון מאוד, יש תנאים. המדינה לא מחלקת את ההטבה הזו לכל אחד. היא מיועדת ספציפית לאוכלוסיית הגמלאים, כדי להבטיח שהיא לא פוגעת בביטחון הפנסיוני שלהם. אלו שני תנאים מצטברים (חייבים לעמוד בשניהם):

תנאי 1: גיל 60 – אין קיצורי דרך

מאיזה גיל אפשר ליהנות מתיקון 190? מגיל 60, לגברים ולנשים כאחד, ולא מגיל הפרישה. האפשרות למשוך את הכסף במשיכה הונית (חד-פעמית) בהטבת המס קיימת רק למי שמלאו לו 60, וגם ההפקדה לקופת הגמל במסגרת תיקון 190 נעשית רק אחרי גיל 60, כשכבר יש לכם קצבה מזערית. מתי נכון להכניס את התיקון לתוכנית, מוסבר במדריך פרישה עם תיקון 190.

תנאי 2: קצבה מזערית – רשת הביטחון של המדינה

בנוסף לגיל, על החוסך להוכיח שהוא כבר מקבל קצבת פנסיה חודשית (מקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או פנסיה תקציבית) בסכום העולה על הקצבה המזערית שנקבעה בחוק. נכון לשנת 2026, הקצבה המזערית עומדת על 5,306 ₪ בחודש, והיא מתעדכנת מדי שנה.

למה המדינה דורשת את זה? ההיגיון פשוט: המדינה רוצה לוודא שיש לכם הכנסה חודשית קבועה שתכסה את צורכי המחיה הבסיסיים שלכם, לפני שהיא מאפשרת לכם למשוך סכום כסף גדול וליהנות מהטבת מס. זוהי רשת ביטחון שנועדה להגן עליכם.

אחד החששות הגדולים הוא שהכסף יהיה "תקוע". חשוב להדגיש: כל עוד אתם עומדים בשני התנאים (מעל גיל 60 ומקבלים קצבה מזערית), הכסף נזיל לחלוטין וניתן למשיכה בכל עת, בדרך כלל תוך מספר ימי עסקים.

ומה לגבי מי שעוד לא בן 60? מסלול תיקון 190 עדיין לא פתוח בפניו, וכסף שהוא חוסך עד אז כפוף לכללי המשיכה של המוצר שבו הוא מופקד. לכן ההחלטה איך לחסוך לקראת גיל 60 דורשת תכנון וליווי מקצועי.

יתרון משמעותי נוסף, שגם הוא נשמע לפעמים "טוב מדי", הוא מה שקורה לכספי הנפטר בתיקון 190, כלומר האופן שבו הכספים עוברים ליורשים. במקרה של פטירה של בעל הקופה (חס וחלילה):

• אם הנפטר היה מתחת לגיל 75: היורשים יקבלו את כל הסכום שנצבר בקופה בפטור מלא ממס רווחי הון.
• אם הנפטר היה מעל גיל 75: היורשים ישלמו מס מופחת של 15% על הרווח הנומינלי, בדיוק כפי שהחוסך עצמו היה משלם. לחלופין, המוטב יכול להעביר את הכספים לקופת קצבה על שמו ולקבל אותם כקצבה פטורה ממס.

זוהי הטבה אדירה שמאפשרת העברה בין-דורית יעילה מאוד של הון, והיא חלק בלתי נפרד מהחוק.

אנו מקווים שהצלחנו להפיג את החששות. תיקון 190 הוא לא תרגיל שיווקי או המצאה מפוקפקת. זהו כלי פיננסי אמיתי, המעוגן בחקיקה ראשית של מדינת ישראל, והכסף עצמו מנוהל בקופות גמל שמפוקחות על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הוא מציע יתרון מס ברור ומוכח לגמלאים, לצד יתרונות נוספים של ניהול השקעות מתקדם.

כמובן, כמו כל החלטה פיננסית, חשוב לבחון האם זהו הפתרון הנכון עבורכם באופן אישי. אם אתם שוקלים את האפשרות, כדאי לבדוק איזו קופת גמל הכי מתאימה לכם ולוודא שאתם מבינים את כל ההיבטים. אבל החשש העיקרי – "האם זה אמיתי?" – צריך להיות כעת מאחוריכם.