תיקון 190: זה אמיתי, זה בחוק, וככה זה חוסך לכם כסף (המדריך לספקן)

בואו נודה על האמת. גדלנו במדינה שבה לימדו אותנו ש"אין מתנות חינם". ראינו מספיק תוכניות תחקירים ושמענו מספיק סיפורים כדי לפתח חשדנות בריאה כלפי כל מי שמבטיח לנו "הזדמנות פיננסית יוצאת דופן". לכן, כשאתם שומעים על הטבת מס שחוסכת אלפי שקלים, טבעי שהמחשבה הראשונה היא: "מה הקאטצ'? איפה האותיות הקטנות? מי מנסה לעשות עליי סיבוב?".

התחושה הזו מובנת לחלוטין. המטרה שלנו במאמר הזה היא לא לנפנף בסיסמאות, אלא לגשת ישר לעובדות. להראות לכם את המקור, את החוק עצמו, ולפרק אותו יחד אתכם, שלב אחר שלב. כי אנחנו ב-lirot.co.il מאמינים שהדרך הטובה ביותר לקבל החלטה פיננסית היא מתוך הבנה מלאה ושקט נפשי.

השם "תיקון 190" הוא לא מיתוג שיווקי. זהו שמו הרשמי של תיקון חקיקה שהתקבל בשנת 2012 לפקודת מס הכנסה – ספר החוקים של המיסוי בישראל. התיקון נועד במקור לעודד אנשים להפקיד כספים לקופות גמל ולהבטיח לעצמם קצבה חודשית לעת זקנה. עם זאת, החוק יצר גם אפשרות למשיכה הונית (סכום חד-פעמי) בתנאים מסוימים ובמיסוי מופחת.

ציטוט הסעיף הרלוונטי מפקודת מס הכנסה

הלב של הטבת המס נמצא בסעיף 9א(ב1) לפקודה. הסעיף ארוך ומנוסח בשפה משפטית, אך זה החלק החשוב ביותר לענייננו (בפישוט קל):

"על אף האמור בסעיף קטן (ב), יראו משיכה של כספי תגמולים מקופת גמל… כחלק מהקצבה המזכה, אם התקיימו כל אלה:… [כאן מפורטים התנאים]… והכל עד לתקרה… על משיכה כאמור יחול שיעור מס של 15% על מרכיב הרווחים, בלא זכאות לפטור, קיזוז או זיכוי כלשהם."

בואו נתרגם את ה"משפטית" לעברית פשוטה

נשמע מסובך? בואו נפשט את זה. תחשבו על קופת הגמל שלכם כמו על ארנק דיגיטלי. המדינה אומרת כך: "אם כבר הבטחת לעצמך הכנסה חודשית מינימלית בפנסיה (קצבה), אנחנו מרשים לך למשוך את הכסף הנוסף שהפקדת לקופת הגמל בתור סכום חד-פעמי, וכהוקרה על כך שחסכת, ניתן לך 'הנחה' משמעותית במס. במקום 25% מס על הרווחים המתואמים לאינפלציה, תשלם רק 15% מס על כלל הרווחים".

זו לא פרצה, זו לא המצאה. זה סעיף חוק מפורש שנועד לתגמל חוסכים מבוגרים.

כאן נמצא היתרון הגדול. רוב ההשקעות בשוק ההון (כמו תיק השקעות) ממוסות ב-25% על הרווח הריאלי. כלומר, קודם כל מקזזים מהרווח את עליית האינפלציה (מדד המחירים לצרכן), ורק על מה שנשאר משלמים מס.

בתיקון 190, המיסוי הוא 15% על הרווח הנומינלי. כלומר, משלמים מס על כל הרווח, בלי לקזז את האינפלציה.

"רגע," אתם בטח שואלים, "אז אני משלם מס גם על החלק שהאינפלציה 'אכלה'? זה לא פחות טוב?". בתקופות של אינפלציה נמוכה עד בינונית, התשובה היא חד משמעית לא. ההנחה בשיעור המס (מ-25% ל-15%) כמעט תמיד גדולה יותר מה"קנס" של תשלום מס על האינפלציה.

בואו נראה דוגמה מספרית פשוטה:

פרמטר	משקיע א' – תיק השקעות רגיל	משקיע ב' – קופת גמל (תיקון 190)
סכום השקעה ראשוני	500,000 ₪	500,000 ₪
סכום בסוף התקופה	550,000 ₪	550,000 ₪
סה"כ רווח (נומינלי)	50,000 ₪	50,000 ₪
אינפלציה בתקופה (נניח)	10,000 ₪ (2%)	10,000 ₪ (2%)
רווח ריאלי (לצורך מס)	40,000 ₪	לא רלוונטי
שיעור מס	25% (ריאלי)	15% (נומינלי)
חישוב המס	25% * 40,000 ₪	15% * 50,000 ₪
סכום המס לתשלום	10,000 ₪	7,500 ₪
חיסכון במס	–	2,500 ₪ (25% פחות!)

כמו שאתם רואים, למרות שמשקיע ב' שילם מס גם על רכיב האינפלציה, שיעור המס הנמוך יותר הוביל לחיסכון משמעותי.

נכון מאוד, יש תנאים. המדינה לא מחלקת את ההטבה הזו לכל אחד. היא מיועדת ספציפית לאוכלוסיית הגמלאים, כדי להבטיח שהיא לא פוגעת בביטחון הפנסיוני שלהם. אלו שני תנאים מצטברים (חייבים לעמוד בשניהם):

תנאי 1: גיל 60 – אין קיצורי דרך

האפשרות למשוך את הכסף במשיכה הונית (חד-פעמית) קיימת רק עבור מי שעבר את גיל 60. אפשר להפקיד כסף גם בגיל 55, אבל חשוב להבין שהוא יהיה נזיל רק בהתאם לתנאי החוק.

תנאי 2: קצבה מזערית – רשת הביטחון של המדינה

בנוסף לגיל, על החוסך להוכיח שהוא כבר מקבל קצבת פנסיה חודשית (מקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או פנסיה תקציבית) בסכום העולה על הקצבה המזערית שנקבעה בחוק. נכון לשנת 2024, סכום זה עומד על כ-4,903 ₪.

למה המדינה דורשת את זה? ההיגיון פשוט: המדינה רוצה לוודא שיש לכם הכנסה חודשית קבועה שתכסה את צורכי המחיה הבסיסיים שלכם, לפני שהיא מאפשרת לכם למשוך סכום כסף גדול וליהנות מהטבת מס. זוהי רשת ביטחון שנועדה להגן עליכם.

אחת החששות הגדולים הוא שהכסף יהיה "תקוע". חשוב להדגיש: כל עוד אתם עומדים בשני התנאים (מעל גיל 60 ומקבלים קצבה מזערית), הכסף נזיל לחלוטין וניתן למשיכה בכל עת, בדרך כלל תוך מספר ימי עסקים.

השאלה הופכת למורכבת יותר עבור מי שרוצה להפקיד לפני גיל 60. במקרה כזה, הכסף אכן לא יהיה נזיל עד לעמידה בתנאים, ולכן זו החלטה שדורשת תכנון וליווי מקצועי.

יתרון משמעותי נוסף, שגם הוא נשמע לפעמים "טוב מדי", הוא האופן שבו הכספים עוברים ליורשים. במקרה פטירה של בעל הקופה (חס וחלילה):

• אם הנפטר היה מתחת לגיל 75: היורשים יקבלו את כל הסכום שנצבר בקופה בפטור מלא ממס רווחי הון.
• אם הנפטר היה מעל גיל 75: היורשים ישלמו מס מופחת של 15% על הרווח הנומינלי, בדיוק כפי שהחוסך עצמו היה משלם.

זוהי הטבה אדירה שמאפשרת העברה בין-דורית יעילה מאוד של הון, והיא חלק בלתי נפרד מהחוק.

אנו מקווים שהצלחנו להפיג את החששות. תיקון 190 הוא לא תרגיל שיווקי או המצאה מפוקפקת. זהו כלי פיננסי אמיתי, המעוגן בחקיקה ראשית של מדינת ישראל, ומפוקח על ידי רשות שוק ההון. הוא מציע יתרון מס ברור ומוכח לגמלאים, לצד יתרונות נוספים של ניהול השקעות מתקדם.

כמובן, כמו כל החלטה פיננסית, חשוב לבחון האם זהו הפתרון הנכון עבורכם באופן אישי. אם אתם שוקלים את האפשרות, כדאי לבדוק איזו קופת גמל הכי מתאימה לכם ולוודא שאתם מבינים את כל ההיבטים. אבל החשש העיקרי – "האם זה אמיתי?" – צריך להיות כעת מאחוריכם.