פנסיה חובה לשכירים: מה צו ההרחבה מחייב, ממתי ועד איזה גיל

כאן נמצא ההבדל הגדול ביותר בין עובדים, והוא תלוי בשאלה אחת: האם כבר יש לכם ביטוח פנסיוני.

1. יש לכם קרן פנסיה או קופה פעילה: אתם זכאים להפקדות מהיום הראשון בעבודה. המעסיק רשאי לבצע את ההפקדה בפועל בתום 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, אבל אז הוא מפקיד גם על החודשים שכבר עברו.
2. אין לכם ביטוח פנסיוני: יש תקופת המתנה של 6 חודשים. ההפקדות מתחילות אחריה, בלי תשלום רטרואקטיבי על חצי השנה הראשונה.
3. בוחרים לאן הכסף הולך. הבחירה בקופה היא שלכם. מי שלא הודיע למעסיק, יבוטח בקרן פנסיה ברירת מחדל שהמעסיק בחר.
4. בודקים את השכר המבוטח. הצו מחייב הפקדה על השכר בפועל, עד גובה השכר הממוצע במשק. מעסיק יכול להפקיד על שכר גבוה יותר, וזה קורה הרבה, אבל הצו לא מחייב אותו. מה נכנס לשכר הזה מוסבר במונח שכר מבוטח.
5. מבינים מה קורה לפיצויים. ההפקדה של 6% לפיצויים באה במקום חלק מפיצויי הפיטורים: היא מכסה 72% מהם. מעסיק שמפקיד 8.33% מכסה את הפיצויים במלואם, והכסף נשאר שלכם גם כשאתם מתפטרים.

נשמע מוזר שמעסיק צריך להפקיד לפנסיה עבור מי שכבר עבר את גיל הפרישה? זה בדיוק מה שהצו קובע. אין בו גיל שבו החובה נעצרת מעצמה.

יש חריג אחד: הצו לא חל על עובד שפרש מעבודתו בגיל פרישת החובה (67) או אחריו, וכבר מקבל קצבה. כשעובד כזה מתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש, המעסיק לא חייב להפקיד עבורו לפי הצו. שני פרטים קובעים כאן:

• קצבת זקנה מהביטוח הלאומי לא נחשבת. החריג מתייחס לקצבה מחיסכון פנסיוני. מי שמקבל רק קצבת אזרח ותיק עדיין זכאי להפקדות.
• מי שפרש לפני 67 עם קצבה ועבר למעסיק חדש, זכאי בדרך כלל להפקדות.

ומה עם מי שפשוט ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק אחרי 67, בלי לפרוש? הוא לא פרש ולא מקבל קצבה, ולכן ההפקדות נמשכות. פירוט נוסף בתשובה האם צריך להפקיד לפנסיה אחרי גיל פרישה.

דליה בת 64 ומתחילה לעבוד אצל מעסיק חדש ב־2026, בשכר של 15,000 ₪ ברוטו בחודש. יש לה קרן פנסיה פעילה מהעבודה הקודמת, והיא מוסרת את פרטיה למחלקת השכר כבר ביום הראשון.

• מתי מתחילות ההפקדות: מהיום הראשון. המעסיק מבצע את ההפקדה הראשונה בסוף החודש השלישי, ומשלים בה גם את החודשיים הראשונים.
• כמה, לפי הצו: השכר שלה גבוה מהשכר הממוצע במשק, ולכן החובה המינימלית מחושבת על 13,769 ₪: 826 ₪ ממנה, 895 ₪ מהמעסיק לתגמולים ו־826 ₪ לפיצויים. בסך הכול 2,547 ₪ בחודש. אם בחוזה שלה כתוב שההפקדה היא על כל השכר, הסכום יהיה גבוה יותר.
• בגיל 67: דליה מחליטה להמשיך לעבוד ולא מושכת קצבה מהקרן. היא מקבלת קצבת זקנה מהביטוח הלאומי, אבל זה לא משנה דבר, וההפקדות ממשיכות.
• השוואה: חבר שלה פרש בגיל 67, התחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה, ובגיל 68 התחיל עבודה חדשה. אצלו המעסיק החדש לא חייב להפקיד לפי הצו, אלא אם הסכם אחר קובע אחרת.

(המספרים להמחשה בלבד.)

• לחשוב שבגיל 67 ההפקדות נעצרות. זו טעות שעולה כסף. החריג חל רק על מי שפרש בגיל הזה וכבר מקבל קצבה מחיסכון פנסיוני.
• לא להודיע למעסיק החדש שיש לכם קרן. בלי ההודעה, המעסיק עלול להחיל עליכם תקופת המתנה של חצי שנה או לפתוח לכם קרן ברירת מחדל נוספת.
• להתבלבל בין המינימום לבין מה שמגיע לכם. הצו קובע רצפה. אם בחוזה או בהסכם הקיבוצי כתוב יותר, זה מה שמגיע לכם. את ההפקדות בפועל כדאי לבדוק בתלוש ובדוח הקרן, כפי שמוסבר בבדיקת הפרשות לפנסיה.
• להניח שהצו חל גם על עצמאים. עצמאים מפקידים לפי חוק אחר, מגיל 21 עד 60, בשיעורים אחרים. הפרטים בתשובה חוק פנסיה חובה לעצמאים.

• כשחוזרים לעבוד אחרי הפרישה: עבודה אחרי פרישה.
• כששוקלים להישאר בעבודה עוד שנה: לדחות את הפרישה.
• כשעוזבים את המעסיק ובודקים מה הופקד לאורך השנים: גמר חשבון לפני פרישה.
• לעצמאים לקראת פרישה: תכנון פרישה לעצמאים.

מידע כללי, לא ייעוץ. כדאי לבדוק את המקרה האישי שלכם מול המעסיק, הקרן או בעל רישיון.