הטבות מס על רווחי הון: המדריך המלא (והחוקי) שיחסוך לכם אלפי שקלים

לפני שנלמד איך לעקוף את המוקשים, עלינו להכיר את המפה. רוב האנשים זורקים לאוויר את המספר "25%", אבל האמת היא שמערכת המיסוי הישראלית בשוק ההון היא יצור דו-ראשי, והבנה של הניואנסים הקטנים היא בדיוק ההבדל בין תשואה בינונית לתשואה מנצחת.

כדי לתכנן מס, צריך קודם כל להבין על מה אנחנו משלמים. בשוק ההון, מס הכנסה מבדיל בין שני סוגים עיקריים של רווחים, והטיפול בכל אחד מהם שונה לחלוטין:

1. רווח הון (Capital Gain): זהו הרווח שנוצר מעליית הערך של הנכס עצמו. קניתם מניה ב-100, מכרתם ב-120? ה-20 ש"ח האלו הם רווח ההון שלכם. המס על הרווח הזה משולם רק במועד המכירה בפועל.
2. פירות (Yield/Interest): זהו הכסף שהנכס "מייצר" באופן שוטף, גם אם לא מכרתם אותו. זה יכול להיות דיבידנד ממניה או ריבית ("קופון") מאגרת חוב. בניגוד לרווח הון, המס על "פירות" מנוכה בדרך כלל באופן מיידי ברגע הקבלתם לחשבון (ניכוי במקור).

אז הבנו שיש שני סוגי רווחים, אבל איך קובעים כמה מס משלמים על כל שקל? כאן בדיוק נכנסת לתמונה ההבחנה הקריטית ביותר בתיק ההשקעות שלכם, הבחנה שיכולה לחסוך (או לעלות) לכם אלפי שקלים בתקופות של אינפלציה: ההבדל בין "הכסף שספרתם" לבין "הכוח של הכסף".

מס ריאלי מול מס נומינלי: ההבדל ששווה הון

זוכרים את "הכוח של הכסף" שהזכרנו קודם? כאן זה הופך למתמטיקה פשוטה שקובעת כמה תשלמו. כדי להבין את מערכת המס בישראל, צריך להבין שיש לה שני שעונים שונים למדידת זמן וכסף: השעון הנומינלי והשעון הריאלי.

ההבדל ביניהם הוא גורם אחד קטן-גדול: האינפלציה (מדד המחירים לצרכן).

המס הנומינלי (הפשטני)

זהו המס "הטיפש". הוא מסתכל רק על המספרים היבשים. השקעתם 100 ש"ח? משכתם 110 ש"ח? יופי, הרווחתם 10 ש"ח. מס הכנסה ירצה את הנתח שלו מתוך ה-10 ש"ח האלו, ולא מעניין אותו אם בינתיים מחיר הלחם והחלב בסופר התייקר ב-20%.

• היתרון: שיעור המס כאן לרוב נמוך יותר (15% בדרך כלל*).
• החיסרון: אתם משלמים מס גם על "רווחים" שהם רק פיצוי על עליית מחירים.

המס הריאלי (החכם)

זהו המס "ההוגן". המחוקק הישראלי (ברוב נדיבותו) החליט שאין היגיון למסות אתכם על שמירת ערך הכסף. במסלול הזה, מס הכנסה אומר: "קודם כל, ננכה את עליית המדד (האינפלציה). רק אם נשאר רווח מעבר לזה – נמסה אותו".

• היתרון: ההגנה האינפלציונית. אם המדד עלה ב-10% והתיק שלכם עלה ב-10%, לא תשלמו אגורה מס, כי ריאלית לא הרווחתם כלום.
• החיסרון: שיעור המס על היתרה גבוה יותר (25%).

המחשה ויזואלית: מגן האינפלציה דמיינו סולם עולה.

• השלבים התחתונים הם האינפלציה. הכסף שלכם מטפס אותם רק כדי לשמור על ערכו. על החלק הזה – אין מס (במסלול הריאלי).
• רק כשאתם עוברים את השלב האחרון של האינפלציה, מתחיל הרווח הריאלי. ורק עליו משלמים 25%.

ההבנה הזו היא קריטית לתקופות של אינפלציה גבוהה. משקיע במסלול נומינלי יראה את כספו נשחק למרות ה"רווח", בעוד משקיע במסלול ריאלי נהנה מ"מגן מס" טבעי שהולך וגדל ככל שהמחירים במשק עולים.

מהו "רווח ריאלי" ואיך האינפלציה משפיעה עליו? (דוגמה מספרית)

תיאוריות זה נחמד, אבל בואו נראה איך זה משפיע על הכיס שלכם. כדי להבין את כוחו של ה"מגן האינפלציוני", ננתח השקעה של 100,000 ש"ח בקרן נאמנות מנייתית (שממוסה לפי מס ריאלי של 25%).

נניח שבשנה מסוימת הקרן עשתה תשואה יפה של 10%, אבל באותה שנה האינפלציה השתוללה ועמדה על 6%.

הנה החישוב של מס הכנסה, שלב אחר שלב:

שלב בחישוב	הסבר	הסכום בשקלים
1. סכום ההשקעה המקורי	הכסף שיצא מהכיס	100,000 ₪
2. הרווח הנומינלי ("על הנייר")	תשואה של 10%	10,000 ₪
3. חישוב "הגנת המדד"	הצמדת הקרן לאינפלציה (6%)	6,000 ₪
4. הרווח הריאלי למיסוי	רווח נומינלי (10K) פחות ההגנה (6K)	4,000 ₪ בלבד
5. המס לתשלום (25%)	מחושב רק מתוך ה-4,000 ₪	1,000 ₪

שימו לב לקסם: אמנם הרווחתם 10,000 ש"ח, אבל שילמתם מס של 1,000 ש"ח בלבד. בפועל, שילמתם רק 10% מס מתוך הרווח הכולל, ולא 25%. למה? כי המדינה הכירה בכך ש-6,000 השקלים הראשונים הם לא באמת "רווח", אלא רק שמירה על ערך הכסף מול יוקר המחיה.

מתי משלמים מס נומינלי? (אג"ח לא צמוד, מק"מ)

אז אם המס הריאלי כל כך חכם והוגן, למה קיים בכלל המס הנומינלי (15%)? המסלול הזה שמור בדרך כלל למכשירים פיננסיים סולידיים יותר, שאינם צמודים למדד. ההנחה היא שהתשואה בהם נמוכה יותר וודאית יותר, ולכן המדינה גובה אחוז נמוך יותר (15%) אך מכל השקל הראשון.

המכשירים הנפוצים במסלול זה:

• מק"מ (מלווה קצר מועד): מעין "פיקדון" של בנק ישראל לשנה.
• אג"ח שקליות (ממשלתיות או קונצרניות): אגרות חוב שלא צמודות למדד ("שקחר", "גילון").
• פיקדונות בנקאיים שקליים: הפק"מ הרגיל בבנק.

⚠️ אזהרת Lirot: מלכודת המס הנומינלי בתקופות של אינפלציה גבוהה, המסלול הנומינלי יכול להיות אכזרי. נניח שקניתם מק"מ שנתן 4% ריבית, אבל האינפלציה הייתה 5%. ריאלית – הפסדתם כסף (כוח הקנייה נשחק). למרות זאת – תשלמו מס! המדינה תיקח 15% מה-4% שהרווחתם, ותעמיק את ההפסד הריאלי שלכם. הלקח: בסביבת אינפלציה, מס של 15% (נומינלי) יכול להיות יקר יותר ממס של 25% (ריאלי).

שיעורי המס העדכניים לשנת 2025

עכשיו, כשיש לכם את ההבנה התיאורטית לגבי אינפלציה ומס, בואו נעשה סדר בתיק. שוק ההון מלא במכשירים פיננסיים שונים, ולכל אחד מהם הוצמד תג מחיר מיסויי שונה.

כדי שלא תצטרכו לנחש, ריכזנו עבורכם את מפת המיסוי המלאה והמעודכנת. זהו ה"צ'יט-שיט" (Cheat Sheet) שלכם. ההמלצה שלנו: צלמו את הטבלה הזו ושמרו בתיקייה פיננסית.

טבלת המיסוי למשקיע היחיד (עודכן: ספטמבר 2025)

סוג הנכס / המכשיר הפיננסי	שיעור המס	הערות קריטיות למשקיע
מניות (בארץ ובחו"ל)	25% ריאלי	המכשיר הנפוץ ביותר. המס משולם רק על הרווח בניכוי האינפלציה.
קרנות נאמנות (פטורות)	25% ריאלי	הסטנדרט בקרנות הנאמנות. הקרן עצמה פטורה ממס, אתם משלמים במכירה.
קרנות סל (ETFs)	25% ריאלי	דין קרן סל כדין מניה לכל דבר ועניין.
אג"ח שקלי (לא צמוד)	15% נומינלי	כולל מק"מ, אג"ח ממשלתי "שקחר" ואג"ח קונצרני שקלי.
אג"ח צמוד מדד	25% ריאלי	הפרשי ההצמדה למדד פטורים ממס! המס משולם רק על הריבית (הקופון).
דיבידנד (חברה ישראלית)	25%	יורד אוטומטית במקור ("נטו לבנק"). אין הגנת אינפלציה על דיבידנד.
דיבידנד (חברה זרה/ארה"ב)	25%	מוקש: לעיתים ינוכה מס במדינה הזרה (Withholding Tax). נדרש תיאום למניעת כפל מס.
קרנות כספיות	25% ריאלי	הלהיט של התקופה. היתרון: בתקופת ריבית גבוהה ואינפלציה גבוהה, המס האפקטיבי נמוך מאוד.
פיקדון בנקאי	15% נומינלי	המס יורד אוטומטית ע"י הבנק בסוף התקופה או בתחנות יציאה.

💡 טיפ למתקדמים: קרן כספית מול פיקדון שימו לב לפרדוקס המיסויי בטבלה: בפיקדון תשלמו 15% מהשקל הראשון. בקרן כספית תשלמו 25%, אבל רק על הרווח הריאלי. המסקנה: כשהאינפלציה משתוללת (כמו בשנים האחרונות), קרן כספית כמעט תמיד תנצח את הפיקדון בנטו, כי חלק גדול מהרווח ייחשב "הגנה אינפלציונית" ויהיה פטור ממס לחלוטין.

אז עכשיו אנחנו יודעים כמה צריך לשלם. אבל השאלה החשובה באמת, זו שמבדילה בין העשירים לבין כל השאר, היא מתי משלמים את זה. כאן נכנס לתמונה העקרון החזק ביותר בעולם ההשקעות: דחיית המס.

עקרון המימוש: למה "דחיית מס" היא ההטבה הכי חזקה?

אם הייתי מציע לכם הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה, שתצטרכו להחזיר רק בעוד 20 או 30 שנה, הייתם לוקחים? בוודאי שכן. ובכן, זה בדיוק מה שקורה כשאתם מבינים את עיקרון דחיית המס.

בעולם ההשקעות, יש נטייה להתמקד ב"כמה מס משלמים" (האחוז), אבל הנתון החשוב יותר הוא "מתי משלמים". החוק בישראל קובע שאירוע מס מתרחש רק בעת "מימוש" (מכירה). כל עוד לא מכרתם את נייר הערך, רשות המסים לא רואה שקל.

למה זה כל כך קריטי? בגלל הפלא השמיני של העולם: ריבית דריבית.

הקרב הגדול: ריבית דריבית ברוטו vs נטו

כשאתם דוחים את תשלום המס, הכסף שהייתם אמורים לשלם למס הכנסה נשאר אצלכם בחשבון וממשיך לייצר תשואה בשנה הבאה. אתם בעצם משקיעים את הכסף של המדינה ומרוויחים עליו!

לעומת זאת, אם תמכרו ותקנו מניות כל שנה (או תקבלו דיבידנדים שחייבים במס מיידי), אתם קוטעים את אפקט הריבית דריבית והופכים אותה ל"ריבית דריבית נטו". ההבדל בטווח הארוך הוא לא פחות מטהומי.

דוגמה מספרית שתשנה לכם את התפיסה: דמיינו שני אחים תאומים, דני ויוני. שניהם משקיעים 100,000 ש"ח באותו מדד בדיוק, שעושה תשואה שנתית ממוצעת של 8%. שניהם משקיעים לטווח של 20 שנה.

• דני (הסוחר הלחוץ): מוכר את התיק בסוף כל שנה, משלם מס רווחי הון (25%), ומשקיע מחדש את היתרה (ריבית דריבית נטו).
• יוני (המשקיע הסבלני): קונה את המדד ביום הראשון, ולא נוגע בו במשך 20 שנה. הוא ישלם את המס רק בסוף התקופה, במכה אחת (ריבית דריבית ברוטו).

בואו נראה את המספרים:

פרמטר	דני (מוכר ומשלם מס כל שנה)	יוני (דוחה מס לסוף התקופה)
השיטה	הריבית דריבית עובדת על 6% (8% פחות מס)	הריבית דריבית עובדת על 8% מלאים!
שווי התיק לפני מס בסוף התקופה	320,713 ₪ (כבר אחרי מיסוי שוטף)	466,095 ₪
תשלום מס בסיום	0 ₪ (שילם כל שנה)	91,523 ₪
שווי התיק נטו בכיס	320,713 ₪	374,572 ₪
ההפרש לטובת דחיית המס		53,859 ₪ (+17%)

🤯 שימו לב לנתון המדהים: יוני הרוויח כמעט 54,000 ש"ח יותר, רק מעצם העובדה שהוא לא נגע בכסף. הוא לא בחר מניות טובות יותר. הוא לא תזמן את השוק. הוא פשוט נתן לכסף של מס הכנסה לעבוד בשבילו במשך 20 שנה לפני שהוא החזיר אותו. זהו כוחה של דחיית המס.

איך מיישמים את זה בפרקטיקה? (3 כללי זהב)

כדי ליהנות מההטבה הזו, עליכם לאמץ הרגלים של משקיעים מוסדיים:

1. העדיפו "קרנות צוברות" (Accumulating): בקרנות סל (ETF) איריות או בקרנות נאמנות ישראליות, הדיבידנדים לא מחולקים לחשבון (מה שיוצר אירוע מס מיידי), אלא מושקעים אוטומטית חזרה בתוך הקרן. זה שומר על הכסף בתוך מעגל הריבית דריבית ברוטו.
2. הימנעו מפעילות יתר (Over-Trading): כל לחיצה על Sell היא אירוע מס שחותך את כדור השלג שלכם. שאלו את עצמכם: "האם הסיבה למכירה מצדיקה תשלום קנס מיידי של 25% מהרווח?"
3. נצלו מכשירי IRA וקופות גמל: בקופת גמל להשקעה או בקרן השתלמות, אתם יכולים למכור ולקנות ניירות ערך בתוך הקופה ללא אירוע מס. המס (אם ישנו) נדחה ליום המשיכה הסופי מהקופה. זהו "גן עדן לדחיית מס".

עכשיו, כשהבנו איך לא לשלם מס לאורך הדרך, בואו נדבר על הדרכים לא לשלם מס גם בסוף הדרך. נתחיל מההטבה הגדולה ביותר שהמדינה מעניקה לדור המייסדים.

עד עכשיו עסקנו ב"משחק ההגנה" – איך למזער נזקים ואיך לדחות את הקץ. הטקטיקות האלו רלוונטיות לכולם, מתינוק שנולד היום ועד למשקיע בן 90. אבל עכשיו, אנחנו עולים ליגה.

אנחנו נכנסים לטריטוריה של "משחק ההתקפה". כאן, המדינה לא רק מאפשרת לכם לדחות את התשלום, אלא מוותרת עליו לחלוטין. אם תרצו, זוהי הדרך של משרד האוצר להגיד "תודה" לדור המייסדים שבנה את המדינה. והתודה הזו, תאמינו או לא, שווה הרבה מאוד כסף מזומן בכל שנה מחדש.

לצערנו, רוב הזכאים להטבה הזו אפילו לא יודעים שהיא קיימת, והכסף פשוט נשאר בקופת המדינה. בואו נתקן את זה.

אם תפתחו את פקודת מס הכנסה (ספר עבה ומשעמם למדי) ותדפדפו לסעיף 125ד, תמצאו שם את אחת ההטבות הפיננסיות החזקות ביותר במשק הישראלי. בשפה המקצועית זה נקרא "ניכוי ריבית", אבל בשפת העם זה פשוט מאוד: פטור מלא ממס רווחי הון עד תקרה שנתית מסוימת.

בניגוד להטבות חד-פעמיות, סעיף 125ד הוא מתנה מתחדשת. בכל 1 בינואר, המונה מתאפס ואתם זכאים לפטור מחדש. אם לא ניצלתם אותו בשנה מסוימת – הוא הולך לאיבוד (לא ניתן לצבירה), ולכן התכנון כאן הוא קריטי.

למה זה כל כך משמעותי? כי זה הכסף הכי "קל" שתעשו. דמיינו שקיבלתם אישור רשמי מהמדינה להרוויח סכום כסף מסוים בבורסה, לקחת את כל הרווח לכיס, ולא לתת למס הכנסה את ה-25% הרגילים שלו. עבור זוג גמלאים, מדובר בחיסכון שיכול לממן חופשה שנתית בחו"ל, או לכסות את חשבון החשמל לכל השנה.

אז מי ברשימת המוזמנים למסיבה הזו? התנאים קשיחים, אבל פשוטים.

מי זכאי לפטור? (תנאי הסף)

במדינה שבה כל טופס דורש שלושה העתקים וחתימת עורך דין, סעיף 125ד הוא אי של שפיות. כאן אין ועדות רפואיות, אין צורך להוכיח נכות, ואין צורך לעמוד בתורים. המדינה קבעה קריטריון בינארי פשוט: או שאתם זכאים, או שלא.

כדי להיכנס למועדון האקסקלוסיבי הזה, עליכם לעבור מחסום אחד עיקרי (ומחסום משני שחשוב להפריך).

1. מבחן הגיל: כרטיס הזהב

זהו התנאי הקובע. המחוקק הגדיר את הזכאות למי שהגיע ל"גיל פרישת חובה" בשנת המס. נכון לשנת 2025, הכלל פשוט הרבה יותר לזכירה:

📅 תאריך הקסם: 1.1.1948

• נולדתם לפני ה-1 בינואר 1948? מזל טוב, אתם זכאים לכל החיים.
• נולדתם אחרי? לצערנו, הדלת הזו סגורה בפניכם כרגע (אבל שווה לבדוק אם ההורים שלכם זכאים, ולהפנות אותם למדריך הזה).

חשוב להדגיש: גם אם רק אחד מבני הזוג עומד בקריטריון הגיל, התא המשפחתי זכאי להטבה (אם כי גובה ההטבה ישתנה, ועל כך נדבר מיד בסעיף התקרות).

2. מבחן ההכנסות: המיתוס הגדול

כאן רוב האנשים נופלים בטעות. ישנה סברה שגויה שפטורים ממס מיועדים רק לאוכלוסיות מוחלשות או לבעלי הכנסה נמוכה. בסעיף 125ד, זה לא המצב.

הפטור הזה הוא אוניברסלי לכל מי שעבר את גיל הסף.

• יש לכם פנסיה שמנה של 30,000 ש"ח? אתם זכאים.
• יש לכם נכסי נדל"ן מניבים? אתם זכאים.
• זכיתם בלוטו? אתם עדיין זכאים.

המחוקק לא מעניש אתכם על כך שחסכתם כל החיים. ההטבה ניתנת בנוסף לכל הכנסה אחרת שיש לכם, והיא לא מתקזזת מול נקודות זיכוי אחרות. היא עומדת בפני עצמה.

תקרות הפטור המעודכנות ל-2025

אז כמה כסף המדינה באמת "נותנת" לכם? הסכומים מתעדכנים מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. נכון לשנת 2025, המספרים עודכנו כלפי מעלה, וחשוב להכיר אותם על השקל כדי לא לשלם מס מיותר על חריגות, ומצד שני – לא להשאיר הטבות לא מנוצלות.

הפטור של סעיף 125ד מתייחס להכנסה מריבית (הרווח עצמו), ולא לסכום הקרן שהפקדתם.

תקרת פטור ליחיד (חישוב מדויק)

עבור משקיע יחיד שעומד בתנאי הגיל (יליד 1948 ומטה), תקרת הפטור השנתית עומדת על 14,520 ש"ח רווח.

מה זה אומר בתכל'ס? זה אומר שאתם יכולים לייצר רווחים של עד 14,520 ש"ח בשנה, ולא לשלם עליהם ולו אגורה אחת של מס. אם נתרגם את זה לחיסכון במס (נטו בכיס): 14,520 ש"ח (רווח) * 25% (מס נחסך) = 3,630 ש"ח

בכל שנה, אתם מקבלים מתנה של 3,630 ש"ח נטו.

מחשבון הפקדה (חישוב הפוך): כמה כסף צריך להפקיד כדי לנצל את הפטור במלואו? זה תלוי בתשואה שהפוליסה שלכם משיגה. הנה טבלת עזר מהירה:

תשואה שנתית ממוצעת בפוליסה	סכום ההפקדה הנדרש לניצול מלא
4% (סולידי)	כ-363,000 ש"ח
5% (ממוצע)	כ-290,000 ש"ח
7% (מנייתי)	כ-207,000 ש"ח

משמעות: אם הפקדתם 300,000 ש"ח במסלול סולידי, סביר להניח שכל הרווח שלכם יהיה פטור ממס לחלוטין.

תקרת פטור לזוג (חישוב מאוחד)

כאן חשוב להבין את ברירת המחדל של מס הכנסה כדי לא ליפול לטעויות נפוצות. עבור זוג נשוי שבו אחד או שני בני הזוג הגיעו לגיל המזכה, מס הכנסה מתייחס לתא המשפחתי כיחידה אחת (חישוב מאוחד).

התקרה המשותפת לזוג עומדת על 17,880 ש"ח רווח.

שימו לב לפער: אם שניכם ילידי 1948, היינו רוצים להאמין שכל אחד יקבל את הפטור האישי שלו (סה"כ כ-29,000 ש"ח), אך בפועל, ברוב המוחלט של המקרים, התקרה הקובעת תהיה הנמוכה יותר (17,880 ש"ח).

⚠️ זהירות: מיתוס "החישוב הנפרד" ברשת מסתובבות עצות הממליצות לפצל פוליסות כדי לקבל "כפל פטור". חשוב לדעת: רשות המסים נוטה שלא לאשר חישוב נפרד (כפל פטור) על הכנסות פאסיביות של בני זוג, אלא אם הוכחה הפרדה רכושית מוחלטת וחד-משמעית (למשל, כספי ירושה המוחזקים בנפרד לחלוטין).

השורה התחתונה של Lirot: אל תבנו את התכנון הפיננסי שלכם על חישוב נפרד ללא אישור מראש מרואה חשבון או יועץ מס מוסמך. ברוב המקרים, הנחת העבודה הנכונה והבטוחה היא התקרה המאוחדת של 17,880 ש"ח לזוג.

עכשיו, כשיש לנו את הסכומים המדויקים ואנחנו יודעים למה לצפות, נשאלת השאלה הטכנית: למה אי אפשר פשוט ללכת לסניף הבנק ולבקש את הפטור הזה על תיק ניירות הערך הרגיל? למה אנחנו שולחים אתכם למוצר שנקרא "פוליסת חיסכון"? התשובה טמונה בבירוקרטיה הישראלית.

למה אי אפשר לממש את זה בבנק? (סוד הסיווג המשפטי)

כאן קבור הכלב. רבים שואלים: "אם אני יליד 1948, למה הבנק לא נותן לי פטור על הרווחים בתיק המניות שלי?" התשובה טמונה בהגדרה היבשה של החוק.

סעיף 125ד לפקודה מעניק פטור ממס על "הכנסה מריבית" (או רווחים מפוליסת חיסכון), אך לא על "רווח הון".

• בבנק (תיק השקעות רגיל): כשאתם מוכרים מניה או קרן סל ברווח, זה מסווג כרווח הון. לכן, הסעיף לא חל עליו בכלל (למעט מקרים נדירים של ריבית מאג"ח ספציפיות).
• בפוליסת חיסכון: חברות הביטוח הצליחו לייצר מעטפת משפטית שבה הרווחים (גם אם הם נוצרו ממניות!) מסווגים כ**"הפרשי הצמדה וריבית"** לצרכי מס.

במילים פשוטות: הפוליסה היא הכלי היחיד שמאפשר לכם להשקיע בשוק המניות ועדיין ליהנות מהפטור של סעיף 125ד, פשוט כי למס הכנסה קוראים לרווח הזה בשם אחר.

איך מממשים את הפטור בפועל? (שיטת "המכירה הרעיונית")

חשוב להבין: הפטור הוא לא אוטומטי. הכסף לא ייכנס לכם לחשבון אם לא תפעלו. כדי ליהנות מההטבה, עליכם לבצע מהלך יזום בסוף כל שנה, המכונה "מכירה רעיונית":

1. יצירת אירוע מס: לקראת סוף דצמבר, נותנים הוראה לחברת הביטוח למכור חלק מהפוליסה (בגובה הרווח הפטור, למשל כ-14,500 ש"ח רווח) ולפדות את הכסף.
2. הפקדה חזרה: את הכסף שנפדה (בניכוי המס שירד) מפקידים מיד בחזרה לפוליסה כדי לשמור על רצף ההשקעה.
3. הגשת דוח וקבלת ההחזר: בשנה העוקבת, מקבלים מחברת הביטוח "אישור למס הכנסה" (טופס 867) שבו מופיע המס ששילמתם. מגישים דוח שנתי מקוצר (טופס 1301) למס הכנסה, דורשים את הטבת סעיף 125ד, ומקבלים את המס ששולם חזרה לחשבון הבנק (בתוספת ריבית והצמדה!).

השורה התחתונה: זה דורש מעט עבודה (מילוי טופס פדיון + הגשת דוח שנתי), אבל זה הדרך היחידה להפוך רווחי בורסה לכסף פטור ממס באופן מלא.

זהו אחד המקרים הבודדים בשוק ההון שבו המוצר ה"מובנה" (פוליסת חיסכון) מנצח את המוצר ה"עצמאי" (תיק בנקאי) בנוק-אאוט טכני, פשוט בגלל נוחות תפעולית ששווה כסף.

אבל רגע, מה קורה אם אתם לא ילידי 1948? מה אם אתם "צעירים" בני 65 שרוצים הטבות מס? אל דאגה. בדיוק בשבילכם המציאו את התיקון המפורסם ביותר בעולם הפנסיוני.

קבלו את הכוכב הבלתי מעורער של עולם התכנון הפיננסי לגיל השלישי.

עד שנת 2012, קופת גמל הייתה מוצר "נעול". הפקדתם כסף? נתראה בגיל פרישה, וגם אז – רק כקצבה. ואז הגיע תיקון 190 לפקודת מס הכנסה וטרף את הקלפים. המחוקק הבין שיש ציבור ענק של גמלאים עם כסף פנוי בבנק (פיקדונות, תיקי השקעות) שמחפש תשואה, והחליט ליצור עבורם מסלול עוקף: להפקיד לקופת גמל, ליהנות מניהול השקעות של גופים מוסדיים, ועדיין לשמור על הכסף נזיל.

זהו לא סתם "תיקון לחוק", אלא מקלט מס חוקי שמאפשר לכם לנהל את הכסף הנזיל שלכם בתנאים של פנסיה, אבל עם חופש של חשבון עו"ש.

מהו תיקון 190 ולמי הוא מתאים?

במשפט אחד: זוהי קופת גמל להשקעה בתחפושת, עם הטבות מס על סטרואידים. בפועל, המכשיר מאפשר להפקיד כספים נזילים (סכום חד-פעמי) לקופת גמל, וליהנות משלושה יתרונות שקשה למצוא במקום אחר:

1. דחיית מס מלאה: מעבר בין מסלולי השקעה (למשל ממניות לאג"ח) ללא אירוע מס וללא עמלות קנייה/מכירה.
2. דמי ניהול נמוכים: משמעותית נמוכים יותר מתיק מנוהל בבנק או פוליסת חיסכון (בגלל הגודל העצום של קופות הגמל).
3. הגמישות בסוף: הבחירה האולטימטיבית בין משיכה הונית (מס מופחת) לקצבה חודשית (פטור מלא).

כרטיס הכניסה: האם אתם זכאים?

בניגוד לסעיף 125ד שבודק רק גיל, תיקון 190 דורש מכם להוכיח ש"הסתדרתם בחיים" ושלא תהיו נטל על המדינה. כדי ליהנות מהנזילות המלאה ומהטבות המס במשיכה, עליכם לסמן "וי" על שני תנאים מצטברים:

✅ צ'ק ליסט הזכאות לתיקון 190:

• [ ] מבחן הגיל: עברתם את גיל 60.
• [ ] מבחן הפנסיה: אתם מקבלים כבר היום קצבת פנסיה חודשית העולה על "סכום הקצבה המזכה" (כ-5,012 ש"ח נכון לשנת 2025).

לא עומדים בתנאי הפנסיה? שימו לב לניואנס: אתם עדיין יכולים להפקיד לקופה וליהנות מיתרונות הניהול, אבל הכסף לא יהיה נזיל למשיכה חד-פעמית עד שתציגו תלוש פנסיה מתאים. אם לא תציגו כזה לעולם – תוכלו למשוך את הכסף רק כקצבה חודשית.

אם עמדתם בתנאים האלו, נפתח בפניכם עולם חדש של אפשרויות מיסוי. האפשרות הראשונה היא לקחת את הכסף הביתה במכה אחת, אבל לשלם הרבה פחות מהשכן שלכם בבנק.

מסלול 1: משיכה הונית (15% מס נומינלי)

עמדתם בתנאי הגיל? יש לכם קצבת מינימום? מצוין. עכשיו עומדת בפניכם האפשרות למשוך את כל הכסף שהצטבר בקופה (קרן + רווחים) במכה אחת, לחשבון הבנק, ולעשות איתו מה שתרצו: שיפוץ לדירה, עזרה לילדים, או סתם טיול מסביב לעולם.

אבל כאן מגיע הטוויסט בעלילה: הנחת המס.

בכל אפיק השקעה אחר בשוק ההון (מניות, קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון), המדינה גובה מכם 25% מס ריאלי. בתיקון 190, המדינה עושה לכם "הנחת גמלאים" וגובה רק 15% מס נומינלי על הרווחים.

למה 15% נומינלי זה כמעט תמיד טוב יותר?

במבט ראשון, זה נראה כמו הבדל קטן (10%). במבט שני, זה נראה חשוד (כי למדנו בפרקים הקודמים שמס נומינלי לא מתחשב באינפלציה). אבל המתמטיקה מוכיחה: כל עוד האינפלציה בישראל נמצאת ברמות סבירות (ולא בהיפר-אינפלציה משתוללת), המסלול הנומינלי משאיר לכם הרבה יותר כסף בכיס.

בואו נראה את זה במספרים.

קרב ראש בראש: 100,000 ₪ רווח נניח שהפקדתם סכום כסף, ועשיתם רווח של 100,000 ₪ לאורך תקופה שבה האינפלציה הייתה 10%.

הפרמטר	תיק השקעות רגיל (25% ריאלי)	תיקון 190 (15% נומינלי)	המנצח
הרווח ברוטו	100,000 ₪	100,000 ₪	שוויון
הגנת אינפלציה	10,000 ₪ (פטורים ממס)	0 ₪ (אין הגנה)	התיק הרגיל
הרווח החייב במס	90,000 ₪	100,000 ₪
שיעור המס	25%	15%	תיקון 190
סכום המס לתשלום	22,500 ₪	15,000 ₪	תיקון 190
נשאר לכם בכיס	77,500 ₪	85,000 ₪	🏆 תיקון 190

השורה התחתונה: באותה השקעה בדיוק, תיקון 190 חסך לכם 7,500 ₪ בתשלום למס הכנסה. זהו בונוס נקי שנכנס אליכם לכיס.

מתי המסלול הזה הופך למסוכן? (אזהרת Lirot)

הגינות מקצועית מחייבת אותנו להציג גם את התרחיש ההפוך. מתי מס של 15% נומינלי הוא גרוע? כאשר האינפלציה גבוהה יותר מהתשואה שהשגתם.

דמיינו שנה קשה: השוק עשה 2% תשואה, אבל האינפלציה זינקה ב-3%.

• במסלול הריאלי (תיק רגיל): לא הרווחתם ריאלית, ולכן המס הוא 0 ₪.
• בתיקון 190: הרווחתם נומינלית 2%, ולכן תשלמו 15% מס על הרווח הזה, למרות שריאלית הפסדתם כסף.

ועדיין, לאורך זמן ובשווקים נורמליים, שוק ההון נוטה לנצח את האינפלציה בפער ניכר, מה שהופך את הטבת המס של ה-15% לאחת האטרקטיביות ביותר במשק.

אבל אם חשבתם שזה טוב, חכו שתשמעו על האפשרות השנייה. יש דרך חוקית לא לשלם מס בכלל. אפס. נאדה.

מסלול 2: קצבה פטורה ממס (ה"קצבה המוכרת")

אם מס של 15% במסלול ההוני נשמע לכם כמו עסקה טובה, חכו שתשמעו את ההצעה הבאה. המדינה מוכנה לוותר על המיסים לחלוטין – 0% מס רווחי הון – בתנאי אחד: שתסכימו לקבל את הכסף לאט, בטיפות, במקום בבת אחת.

זהו מנגנון המרת הכספים לקצבה חודשית, או בשמו המקצועי: "קצבה מוכרת".

איך זה עובד? (האלכימיה הפיננסית)

במקום למשוך את מיליון השקלים שצברתם בקופה ולהעביר אותם לבנק, אתם מעבירים הוראה לגוף המנהל: "תשלמו לי את הסכום הזה כמשכורת חודשית לכל החיים".

באותו רגע מתרחש קסם מיסויי כפול:

1. פטור ממס רווחי הון: כל הרווחים שהכסף צבר לאורך השנים בקופה? פטורים לחלוטין.
2. פטור ממס הכנסה על הקצבה: הקצבה החודשית שתקבלו (שמורכבת מהקרן והרווחים) לא תיחשב כהכנסה חייבת במס. היא לא מצטרפת לפנסיה הרגילה שלכם בחישובי המס השולי. היא נכנסת לנטו, כמו שהיא.

💡 למה המדינה כל כך נדיבה? האינטרס של האוצר הוא למנוע עוני בקרב זקנים. המדינה מעדיפה שתהיה לכם הכנסה חודשית בטוחה שתמנע מכם להפוך לנטל על הביטוח הלאומי בעוד 20 שנה, ולכן היא מוכנה "לשלם" בוויתור על המיסים כדי לתמרץ אתכם לבחור בקצבה.

הדילמה: ציפור אחת ביד או שתיים על העץ?

הבחירה במסלול הקצבה היא לא רק עניין של מתמטיקה, אלא של פסיכולוגיה וניהול סיכונים.

למה לבחור בקצבה (פטור מלא)?

• הגדלת הפנסיה: דרך מצוינת לייצר "רשת ביטחון" נוספת בגיל מבוגר.
• ביטוח אריכות ימים: הקצבה משולמת לכל החיים. גם אם תחיו עד גיל 120 והכסף המקורי שלכם "נגמר" מזמן, חברת הביטוח/קרן הפנסיה חייבת להמשיך לשלם.
• 0% מס: אין דרך חוקית אחרת למחוק את חבות המס לחלוטין על סכומים גדולים כאלו.

למה לבחור במשיכה הונית (15% מס)?

• נזילות ושליטה: הכסף אצלכם בבנק עכשיו. אתם מחליטים מה לעשות איתו.
• הורשה: כשאתם מושכים את הכסף, הוא נשאר במשפחה בוודאות. בקצבה, תלוי במסלול שבחרתם, במקרה פטירה חלק מהכסף עלול "ללכת לאיבוד" לטובת הקופה (אם לא הוגדרה תקופת הבטחה).

🧠 טיפ של אסטרטג: היופי בתיקון 190 הוא שאתם לא צריכים להחליט עכשיו. אתם יכולים להפקיד את הכסף היום, ליהנות מניהול השקעות ודחיית מס במשך שנים, ורק ביום המשיכה – בעוד 5, 10 או 20 שנה – להחליט לפי מצבכם הבריאותי והכלכלי האם למשוך הכל (ולשלם 15%) או לקבל קצבה (פטור מלא). האופציה נשארת פתוחה.

אבל יש עוד יתרון אחד ענק לתיקון 190, כזה שאנשים פחות אוהבים לדבר עליו כי הוא עוסק במוות, אבל הוא כנראה הטבת המס החזקה ביותר עבור הילדים שלכם.

הטבת המס הנסתרת: הורשה ומוטבים

אף אחד מאיתנו לא אוהב לחשוב על היום שבו הוא לא יהיה כאן, אבל תכנון פיננסי אחראי חייב לקחת בחשבון את הדור הבא. בתיק השקעות רגיל בבנק, כשבעל החשבון הולך לעולמו, היורשים נכנסים לנעליו באופן מלא. כלומר, כשהם ירצו למכור את המניות שסבא קנה לפני 20 שנה, הם ישלמו את מלוא המס (25%) על כל הרווח שנצבר מאז.

בתיקון 190, המחוקק יצר מנגנון ירושה ייחודי שמתבסס על "גיל הקסם": 75.

תרחיש א': פטירה לפני גיל 75 (הג'קפוט של היורשים)

אם חלילה החוסך הלך לעולמו לפני שמלאו לו 75, היורשים (המוטבים) זוכים במתנה חסרת תקדים: פטור מלא ממס רווחי הון על כל הצבירה.

כן, קראתם נכון. נניח שהפקדתם 2 מיליון ש"ח, והקופה עשתה רווחים של מיליון ש"ח נוספים. אם הפטירה התרחשה בגיל 74, הילדים יקבלו את כל ה-3 מיליון ש"ח נטו לחשבון הבנק, ללא תשלום מס של שקל אחד. זוהי הטבה ששווה מאות אלפי שקלים.

תרחיש ב': פטירה לאחר גיל 75

אם החוסך האריך ימים (עד 120!), היורשים נכנסים לנעליו, אבל בתנאים המשופרים של התיקון: הם יוכלו למשוך את הכסף בכל רגע נתון בתשלום מס של 15% נומינלי בלבד (במקום 25% ריאלי בבנק).

💡 היתרון הבירוקרטי: מסלול עוקף צו ירושה בקופת גמל (בניגוד לבנק), אתם ממנים "מוטבים" בעת הפתיחה. המשמעות היא דרמטית: במקרה פטירה, הכסף לא הופך לחלק מהעיזבון הכללי ולא צריך להמתין חודשים ל"צו ירושה" או "צו קיום צוואה" כדי לשחרר אותו. חברת הביטוח מעבירה את הכספים ישירות למוטבים הרשומים תוך זמן קצר (לרוב עד 30 יום), ללא מעורבות של עורכי דין ובתי משפט.

סיכום ביניים: הטבות לגיל השלישי ראינו איך המדינה מפנקת את הגמלאים שלה:

1. סעיף 125ד: כסף מזומן (פטור) בכל שנה לילידי 1948.
2. תיקון 190: מקלט מס לכספים נזילים עם אופציה למשיכה זולה או קצבה פטורה.

אבל מה עושים אם אתם עדיין לא בני 60? או גרוע מכך – מה אם השנה לא הרווחתם בבורסה, אלא הפסדתם את התחתונים? אל תדאגו. למס הכנסה יש "מתנת ניחומים" גם בשבילכם, והיא יכולה להיות שווה הרבה מאוד כסף אם יודעים איך להשתמש בה נכון.

עד עכשיו דיברנו על "צרות של עשירים" – איך לשלם פחות מס על הרווחים הגדולים שעשינו. אבל המציאות בשוק ההון מורכבת יותר, וגם המשקיע המוכשר ביותר סופג הפסדים מדי פעם.

האינסטינקט הראשוני כשהמניה יורדת הוא להדחיק, לכעוס או להתבייש. האינסטינקט של משקיע מתוחכם הוא אחר לגמרי: "איך אני גורם למס הכנסה להשתתף איתי בהפסד הזה?"

המונח המקצועי הוא "מגן מס", והוא עובד בצורה פשוטה: על כל שקל שהפסדתם (ומימשתם!), המדינה מעניקה לכם זיכוי של 25 אגורות שניתן להשתמש בו כדי למחוק חובות מס על רווחים אחרים.

חוקי הקיזוז הבסיסיים (באותה שנת מס)

כשמדובר בקיזוז הפסדים, לוח השנה הוא המלך. מס הכנסה עושה הבחנה דרמטית בין הפסד שנוצר וקוזז באותה שנה קלנדרית (1 בינואר עד 31 בדצמבר), לבין הפסד שנגרר לשנים הבאות.

בתוך שנת המס, הכללים גמישים ונדיבים מאוד. אתם יכולים לקזז הפסד הון כמעט מול כל סוג של רווח בשוק ההון:

1. הפסד מול רווח הון: מכרתם מניה א' ברווח של 1,000 ש"ח ומניה ב' בהפסד של 1,000 ש"ח? התוצאה היא 0, ולא תשלמו מס בכלל.
2. הפסד מול ריבית ודיבידנד: זהו היתרון הגדול של הקיזוז השוטף. אם נוצר לכם הפסד ממכירת מניה, הוא יכול לבטל את המס שהייתם אמורים לשלם על הדיבידנדים או הריביות שקיבלתם באותה שנה (בתנאי ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%).

💡 טיפ הזהב של Lirot: מלכודת "ריבוי החשבונות" הבנקים ובתי ההשקעות בישראל יודעים לבצע את הקיזוז הזה אוטומטית ("מגן מס"), אבל הם עיוורים למה שקורה מחוץ לקירות הבנק. אם הרווחתם 50,000 ש"ח בבנק הפועלים, והפסדתם 50,000 ש"ח בבנק לאומי באותה שנה – אף אחד מהם לא ידע על השני. בבנק הפועלים ינכו לכם מס מלא (כ-12,500 ש"ח), ובלאומי סתם ירשמו הפסד. הפתרון: במצב כזה, חובה להגיש דוח שנתי (טופס 1301) למס הכנסה כדי לאחד את הנתונים ולקבל את הכסף חזרה לחשבון.

סדר הפעולות הנכון (הלכה למעשה)

כדי לא להגיע למצב שבו אתם רודפים אחרי מס הכנסה, ההתנהלות בתוך השנה צריכה להיות טקטית:

• בתוך אותו חשבון: המערכת תעשה את העבודה לבד. אם מכרתם בהפסד בתחילת השנה וברווח בסוף השנה – לא ינוכה מס. אם מכרתם ברווח (שילמתם מס) ואז בהפסד – הבנק יחזיר לחשבונכם את המס ששולם (עד גובה ההפסד).
• לקראת דצמבר: זה הזמן לעצור ולבדוק את "מאזן המס" שלכם. אם יש לכם רווחים ממימושים השנה, ויש לכם בתיק "מניות זומבי" שמופסדות עמוק – זה הזמן לשקול למכור אותן כדי לייצר מגן מס שיאפס את החבות.

אבל מה קורה אם השנה הייתה קטסטרופה, הפסדתם המון כסף, ואין לכם שום רווח לקזז מולו? האם ההפסד הזה הולך לפח? התשובה היא לא, אבל כדי לשמור אותו בחיים לשנה הבאה, תצטרכו לעבוד לפי ספר חוקים נוקשה הרבה יותר.

"מגן מס" משנים קודמות (הפסד מועבר)

הגענו ל-31 בדצמבר. השעון מתקתק, ויש לכם בתיק הפסד ממומש של 100,000 ש"ח, אבל רווח של רק 20,000 ש"ח. מה קורה ל-80,000 ש"ח הנותרים של ההפסד? האם הם הופכים לדלעת בחצות?

בבנק – התשובה היא כן. המערכת הבנקאית "מאפסת" את המונה ב-1 בינואר. במס הכנסה – התשובה היא ממש לא, אבל רק אם תעשו פעולה אקטיבית.

החוק מאפשר לכם לקחת את ההפסד הזה, "לארוז" אותו, ולקחת אותו איתכם לשנה הבאה (וגם לזאת שאחריה, ללא הגבלת זמן), כדי לקזז אותו מול רווחים עתידיים. לפרוצדורה הזו קוראים "הפסד מועבר".

התנאי ההכרחי: הגשת דוח שנתי (טופס 1301)

זהו החסם העיקרי שמונע מרוב הציבור לנצל את ההטבה. כדי להעביר הפסד לשנה הבאה, חובה להגיש דוח שנתי למס הכנסה עבור השנה שבה נוצר ההפסד.

אי אפשר לבוא למס הכנסה בעוד 5 שנים ולהגיד "אה, נזכרתי שב-2024 הפסדתי כסף". הדיווח חייב להיות בזמן אמת (או עד 6 שנים אחורה, אבל זה דורש פתיחת תיק רטרואקטיבית). ברגע שדיווחתם על ההפסד בטופס 1301, הוא נרשם במחשבי רשות המסים ומחכה לכם שם כמו קופון לשימוש עתידי.

המוקש: חוקי הקיזוז משתנים

כאן נופלים גם משקיעים מנוסים. זוכרים שקודם אמרנו שבתוך אותה שנה אפשר לקזז הפסד גם מול דיבידנדים וריביות? ובכן, ב״הפסד מועבר״ החגיגה נגמרת.

הכלל הקובע: הפסד שהועבר משנים קודמות ניתן לקיזוז אך ורק כנגד רווח הון (מכירת ניירות ערך).

• אסור לקזז הפסד משנה שעברה כנגד דיבידנד שקיבלתם השנה.
• אסור לקזז הפסד משנה שעברה כנגד ריבית מאג"ח שקיבלתם השנה.

זהו הבדל קריטי שמשנה את כל אסטרטגיית המסחר שלכם.

טבלת ההבדלים: הפסד שוטף VS הפסד מועבר כדי שלא תתבלבלו, הנה ההשוואה המלאה:

סוג הקיזוז	מול מה ניתן לקזז?	האם חובה להגיש דוח?	האם הבנק עושה את זה לבד?
באותה שנה (שוטף)	הכל! (רווח הון, דיבידנד, ריבית)	לא (בתוך אותו בנק)	כן (אוטומטי)
משנים קודמות (מועבר)	רק רווח הון (מכירת ני"ע)	כן! חובה להגיש 1301	ממש לא

המסקנה האופרטיבית: אם יש לכם הפסד גדול השנה, עדיף להתאמץ ולייצר רווחים (אפילו בצורה מלאכותית) עוד השנה כדי לקזז אותם מול דיבידנדים וריביות. אם תגררו את ההפסד לשנה הבאה, "כוח הקנייה" שלו ירד והוא יהיה שווה פחות (כי הוא יהיה מוגבל רק לרווחי הון).

אבל רגע, איך בדיוק "מייצרים רווחים" או "מייצרים הפסדים" לפי הזמנה? כאן נכנסת לתמונה הטקטיקה שכל מנהל קרן גידור מכיר, ואתם חייבים לאמץ לפני סוף דצמבר.

טקטיקת "מכירה רעיונית"

אנחנו נמצאים בחודש דצמבר. בחוץ קר, אבל בתיק ההשקעות שלכם חם מאוד. יש לכם מניה אחת שהרוויחה יפה השנה (ואתם חייבים עליה מס של 10,000 ש"ח), ומניה אחרת שדיממה והיא מופסדת ב-10,000 ש"ח "על הנייר".

האינסטינקט האנושי אומר: "אני לא אמכור את המניה המופסדת. כל עוד לא מכרתי, לא הפסדתי. אולי היא תעלה בחזרה". ההיגיון המיסויי אומר: "תמכור מיד!"

למה? כי אם תממשו את ההפסד עכשיו, תאפסו את חבות המס על הרווח. אתם תחסכו תשלום מזומן של 10,000 ש"ח למס הכנסה. אבל רגע, אתם עדיין מאמינים במניה המופסדת ורוצים להחזיק בה? כאן נכנסת לפעולה הטקטיקה של "מכירה רעיונית" (Sale & Buy Back).

המהלך הטכני: מכירה וקנייה בחזרה

הרעיון פשוט:

1. מוכרים את הנייר המופסד (יוצרים אירוע מס שלילי = "מגן מס").
2. מחכים זמן קצר (הסבר מיד).
3. קונים את אותו נייר בדיוק (או נייר דומה מאוד) בחזרה.

התוצאה: נשארתם עם אותה מניה בתיק (אותה פוזיציה כלכלית), אבל בדרך יצרתם "הפסד לצרכי מס" שחסך לכם אלפי שקלים. המדינה בעצם מימנה לכם 25% מההפסד.

המוקש המשפטי: "עסקה מלאכותית"

בישראל, בניגוד לארה"ב (שם קיים חוק "Wash Sale" האוסר לקנות את המניה 30 יום), אין איסור טכני מוגדר על זמן ההמתנה. אבל, למס הכנסה יש סמכות לפסול עסקה אם היא מוגדרת כ"עסקה מלאכותית" – כלומר, עסקה שכל מטרתה היא הפחתת מס ואין לה שום היגיון כלכלי אחר.

אם תמכרו מניה ובאותה שנייה בדיוק תקנו אותה בחזרה – פקיד השומה עלול לטעון שזו פיקציה ולבטל את המגן מס.

העלות הנסתרת: האם זה שווה את הכסף?

לפני שאתם לוחצים על Sell ו-Buy, עליכם לוודא שהחיסכון במס עולה על עלויות העסקה. "מכירה רעיונית" עולה לכם כסף בשני מישורים:

1. עמלות מסחר: עמלת קנייה + עמלת מכירה (בבנקים זה יכול להיות יקר, בבתי השקעות זה זניח).
2. מרווח קנייה/מכירה (Bid/Ask Spread): זו העלות השקופה. אתם תמיד מוכרים במחיר נמוך (Bid) וקונים במחיר גבוה (Ask). בניירות לא סחירים, המרווח הזה יכול להיות 1%-2% ולמחוק את כל הטבת המס!

נוסחת הכדאיות: בצעו את המהלך רק אם: החיסכון במס (25% מההפסד) > עמלות + מרווח

צ'ק ליסט סוף שנה: פרוטוקול "ניקוי אורוות"

הדפיסו את הרשימה הזו ובצעו אותה לפני ה-25 בדצמבר (אל תחכו ליום האחרון, המסחר דליל ויקר):

• [ ] בדיקת מצב מס: הוציאו דוח "רווח/הפסד ממומש" מהמערכת הבנקאית. האם שילמתם מס השנה? אם כן, המטרה היא למצוא הפסדים לקיזוז.
• [ ] איתור "זומבים": עברו על התיק ומצאו ניירות מופסדים שאין להם אופק חיובי, או ניירות שאתם רוצים להשאיר אבל מופסדים כרגע.
• [ ] ביצוע סימולציה: חשבו כמה מס תחסכו אם תממשו את ההפסד, מול עלות העמלות.
• [ ] ביצוע המכירה: מכרו את הניירות המופסדים.
• [ ] ביצוע הרכישה (Re-Entry): קנו נכס חליפי מיד, או המתינו מספר ימים (אם אתם לא חוששים שהשוק יברח) וקנו את אותו הנכס בחזרה.
• [ ] וידוא קיזוז: בדקו בחודש ינואר שהבנק אכן החזיר לחשבונכם את המס ששולם במהלך השנה (מגן מס).

זהו הכלי האחרון בארגז הכלים של המשקיע החכם לשנה השוטפת. אבל מה עושים עם הכסף הגדול באמת? הכסף שאנחנו לא רוצים לגעת בו 20 שנה? כאן נכנסת לתמונה מלכת ההשקעות הישראלית, והפטור היחיד ששרד את כל הרפורמות.

אם היינו צריכים לבחור מכשיר השקעה אחד לקחת איתנו לאי בודד, זו כנראה הייתה קרן ההשתלמות. לאורך השנים, משרד האוצר הרג כמעט את כל אפיקי החיסכון הפטורים ממס לטווח הקצר-בינוני, אבל קרן ההשתלמות שרדה.

זהו המקום היחיד שבו אתם יכולים להפקיד כסף, להרוויח עליו תשואה בשוק ההון, ולמשוך את הכל (קרן + רווח) אחרי 6 שנים ללא תשלום מס של שקל אחד.

אבל את זה כולם יודעים. מה שרוב המשקיעים לא יודעים, זה שקרן ההשתלמות היא כלי רב-עוצמה גם כשעוברים את תקרת הפטור, ובעיקר כשמנהלים אותה לבד (IRA).

הפקדה מעל התקרה: האם זה כדאי?

בכל שנה מתפרסמת "תקרת ההפקדה המוטבת" (נכון ל-2025, התקרה עומדת על כ-20,520 ש"ח לשכיר/עצמאי לצורך פטור ממס רווחי הון). האינסטינקט של רוב החוסכים הוא לעצור שם. "למה להפקיד יותר אם אני אצטרך לשלם מס על הרווחים?"

ובכן, השינוי בחוק קבע שאכן תשלמו מס רווחי הון (25%) על הרווחים שנצברו בגין הפקדות מעל התקרה. לכאורה, זה הופך את הקרן לזהה לתיק השקעות רגיל בבנק. אבל בפועל, היא עדיפה עליו משתי סיבות קריטיות:

1. עלויות מסחר וניהול: בתיק השקעות בבנק אתם משלמים עמלות קנייה/מכירה, דמי משמרת ועמלות המרה. בקרן השתלמות (גם מעל התקרה) אתם משלמים רק דמי ניהול שנתיים, שלרוב נמוכים משמעותית מהעלויות בבנק.
2. דחיית מס (הטיעון המנצח): בקרן השתלמות, גם בחלק החייב במס, המס משולם רק במועד המשיכה הסופי מהקרן. זה אומר שאתם יכולים למכור ולקנות ניירות ערך בתוך הקרן במשך 20 שנה, לייצר רווחים, ולא לשלם מס בדרך. זוכרים את "ריבית דריבית ברוטו"ממקודם? כאן זה קורה בענק.

💡 טיפ הזהב של Lirot: אסטרטגיית ה-Overflow יש לכם כסף פנוי ואתם מתלבטים איפה להשקיע? לפני שאתם פותחים תיק מסחר בבנק, בדקו אם ניצלתם את ההפקדה לקרן ההשתלמות. גם אם עברתם את התקרה הפטורה, עדיף לנהל את הכסף בתוך "העטיפה" של הקרן (במסלול IRA) וליהנות מדחיית מס של שנים, מאשר לשלם מס על כל פעולה בבנק.

יתרונות ה-IRA (ניהול אישי) בתכנון מס

המונח IRA (Individual Retirement Account) נשמע לחלק מהאנשים כמו הרפתקה מפחידה, אבל בתכנון מס – זהו הנשק האולטימטיבי. במקום לתת למנהל השקעות עלום לקנות עבורכם מניות, אתם מנהלים את הכסף בעצמכם בתוך חשבון המסחר של הקרן.

למה זה קריטי למיסוי?

1. שליטה מוחלטת בעיתוי אירוע המס בקרן מנוהלת רגילה, מנהל ההשקעות קונה ומוכר מניות כל הזמן. כשאתם פודים את הקרן (בחלק החייב במס), אתם משלמים על הרווחים שהוא יצר. ב-IRA, אתם מחליטים מתי למכור. אתם יכולים להחזיק מדד S&P 500 במשך 30 שנה, לא למכור לעולם, וליהנות מצבירה מקסימלית ללא עצירות מס בדרך.

2. אפקט "החממה המוגנת" דמיינו שאתם רוצים לשנות אסטרטגיה: למכור את כל המניות ולקנות אג"ח כי אתם צופים משבר.

• בבנק: תמכרו -> תשלמו 25% מס על הרווח -> יישאר לכם הרבה פחות כסף לקנות אג"ח.
• ב-IRA: תמכרו -> 0 מס -> תקנו אג"ח עם מלוא הסכום. הכסף נשאר בתוך ה"חממה" של קרן ההשתלמות, והמס הכנסה לא יכול לגעת בו כל עוד לא משכתם אותו לחשבון הבנק החיצוני.

טבלת השוואה: מסחר בבנק vs מסחר ב-IRA (מעל התקרה)

פרמטר	תיק בבנק (חייב במס)	קרן השתלמות IRA (מעל התקרה)
תשלום מס במכירת נייר מרוויח	מיידי (במועד המכירה)	נדחה (רק במשיכה סופית מהקרן)
קיזוז הפסדים	מוגבל (דורש דוחות אם זה בין שנים)	אוטומטי ומלא (בתוך הקרן)
עמלות קנייה/מכירה	קיימות (ויקרות)	0 ש"ח (לרוב כלול בדמי הניהול)
מיסוי דיבידנד זר	מנוכה במקור (לרוב 25%)	מנוכה במקור (אך לעיתים מופחת באמנות מס)

עד כאן כיסינו את ההטבות הגדולות ואת האסטרטגיות החכמות. אבל בסוף היום, הכסף צריך להגיע אליכם לכיס. איך עושים את זה בלי להסתבך עם הבירוקרטיה הישראלית? בואו נעבור למדריך הטכני.

אנחנו יכולים לדבר שעות על אסטרטגיות, מכירות רעיוניות וקיזוזים מתוחכמים. אבל בסופו של יום, אם לא תדעו איך לתרגם את המהלכים האלו לשפת הפקידים של רשות המסים, הכסף יישאר אצלם.

השלב הזה נקרא Execution (ביצוע). כאן רוב המשקיעים נופלים. לא בגלל שהם לא צודקים, אלא בגלל שהם מתעצלים למלא טופס או מפחדים מבירוקרטיה. בפרק הזה נהפוך את המפלצת הבירוקרטית למשימות פשוטות לביצוע.

חשוב להבין: בניגוד לשכיר שמקבל את הנטו בתלוש ולא מתעסק עם כלום, בשוק ההון (ובמיוחד בבקשות החזר מס) הנטל הוא עליכם. מס הכנסה לא ירדוף אחריכם כדי לתת לכם צ'ק. אתם צריכים לדרוש אותו.

התהליך מתחיל ונגמר במסמך אחד קריטי שהבנק שולח לכם בכל חודש מרץ.

טופס 867 מהבנק/בית ההשקעות

אם יש נייר אחד שאסור לכם לזרוק לפח (או למחוק מהמייל), זהו טופס 867, המכונה "אישור ניכוי מס במקור מריבית ורווחים בשוק ההון". הטופס הזה הוא ה"תעודה" שהבנק מנפיק לכם בסוף שנה, והוא מכיל את הסיכום של כל הפעילות שלכם: כמה הרווחתם, כמה הפסדתם, וכמה מס כבר שילמתם.

איך קוראים את הדבר הזה? (קריאה מודרכת מקוצרת) הטופס נראה מפחיד, אבל בפועל אתם צריכים לחפש בו רק 2-3 מספרים מרכזיים כדי להבין את מצבכם:

1. סעיף "הכנסות/רווחים": זו השורה שמספרת כמה כסף עשיתם ברוטו.
2. סעיף "מס שנוכה": המספר הכי חשוב. זה הכסף שכבר ירד לכם מהחשבון ועבר למדינה. כל בקשת החזר מס מתבססת על המספר הזה. המטרה שלנו היא להוכיח שלקחו מאיתנו יותר מדי, ולקבל חלק ממנו בחזרה.
3. סעיף "הפסדים לצורך קיזוז": אם יש כאן מספר, זהו "קופון" ששווה כסף לשנים הבאות.

📄 רוצים לדעת איך למלא את הטופס שורה אחר שורה? הכנו עבורכם אזור משאבים ייעודי עם דוגמאות ויזואליות והסברים מעמיקים לכל סעיף בטופס.

מתי חובה להגיש דוח שנתי למס הכנסה?

ישנה תפיסה שגויה שרק עצמאים חייבים להגיש דוח שנתי. בפועל, פעילות אינטנסיבית בשוק ההון יכולה להכניס גם שכירים "פשוטים" לרשימת החייבים בדיווח. אם אתם עומדים באחד מהקריטריונים הבאים (נכון ל-2025), אתם חייבים להגיש דוח (טופס 1301), גם אם לא התכוונתם לבקש החזר:

• מחזור מכירות גבוה: אם מכרתם ניירות ערך בהיקף כולל של מעל 2.5 מיליון ש"ח בשנה (שימו לב: מדובר על מחזור, לא על רווח. אם קניתם ומכרתם את אותה מניה ב-100,000 ש"ח 25 פעמים – עברתם את הרף).
• הכנסה גבוהה: אם סך ההכנסות שלכם (משכורת + שוק ההון + שכר דירה וכו') עולה על כ-720,000 ש"ח בשנה.
• בקשת החזר מס: ברגע שאתם רוצים לקזז הפסדים משנים קודמות או לקבל החזר על סעיף 125ד (בבנק), אתם מכניסים את עצמכם מרצון לקטגוריה של "מגישי דוח".

⚠️ אזהרת Lirot: לא להעיר דובים משנתם לפני שאתם רצים להגיש דוח כדי לקבל החזר של 500 ש"ח, וודאו שאין לכם "שלדים בארון". הגשת דוח פותחת את כל התיק שלכם לבדיקה. אם מס הכנסה יגלה שלא דיווחתם על הכנסה משכר דירה לפני 3 שנים, ההחזר הקטן יהפוך לקנס גדול.

עשה זאת בעצמך (DIY) מול רואה חשבון

זו שאלת מיליון הדולר. האם לנסות לחסוך את שכר הטרחה ולהתמודד לבד מול המערכת, או לשלם למקצוען? התשובה תלויה במורכבות התיק שלכם. בנינו עבורכם טבלת החלטה פשוטה:

המצב הפיננסי שלכם	המלצת הביצוע*	למה?
שכיר, תיק השקעות בבנק אחד, רק טופס 106 ו-867	עשה זאת בעצמך / אפליקציות	התיק פשוט מאוד. חבל לשלם 1,500 ש"ח לרו"ח כשאפשר לעשות את זה לבד באתר רשות המסים או דרך חברות החזרי מס דיגיטליות.
שכיר עם מספר חשבונות השקעה / הפסדים מועברים	רואה חשבון / יועץ מס	התיאום בין הבנקים והעברת ההפסדים דורשים דיוק. טעות קטנה תמחק את מגן המס.
משקיע בברוקר זר (IB ודומיו)	חובה רואה חשבון!	הדיווח בברוקר זר הוא מורכב (צריך להמיר מט"ח, לחשב רווח ריאלי ידנית). טעויות כאן הן כמעט בלתי נמנעות ללא איש מקצוע.
עצמאי / בעל שליטה	רואה חשבון	זה כבר חלק מהדוח השנתי השוטף של העסק. אל תנסו להפריד.

השורה התחתונה: אם המהלך הוא טכני ופשוט (כמו מימוש סעיף 125ד) – זה "כסף על הרצפה" שקל להרים לבד. אם המהלך דורש תכנון אסטרטגי (קיזוזים מורכבים, העברות בין שנים) – רואה חשבון טוב לא עולה לכם כסף, הוא מרוויח לכם כסף. תשלום של 2,000 ש"ח שיחסוך לכם 10,000 ש"ח במס הוא ההשקעה הטובה ביותר בתיק שלכם השנה.

הגענו לקו הסיום. עברנו מסע ארוך שבו למדנו איך להפוך את מס הכנסה משותף פאסיבי-אגרסיבי לשותף שמבין עניין. לפני שנפרד, ריכזנו את ה"פינות הסגורות" – השאלות הכי נפוצות שמגיעות למערכת Lirot, אלו שלא תמיד מוצאים עליהן תשובה ברורה בגוגל.

האם משלמים מס על קרנות סל אמריקאיות? (הזווית הדולרית)

השאלה: קניתי S&P 500 בדולרים. המדד עלה, אבל הדולר ירד. האם אני משלם מס?

התשובה: בישראל, המס מחושב תמיד בשקלים. כשאתם משקיעים בנייר זר, "המדד" שמגן עליכם הוא שער המטבע.

1. מחשבים כמה שקלים עלה הנייר ביום הקנייה.
2. מחשבים כמה שקלים קיבלתם ביום המכירה.
3. המס (25%) משולם רק על הרווח השקלי.

תרחיש נפוץ: המניה עלתה ב-10% (בדולר), אבל הדולר קרס ב-10% מול השקל. התוצאה: הרווח השקלי שלכם הוא אפס. לא תשלמו מס בכלל, למרות שבחשבון הברוקר אתם רואים "רווח ירוק" בדולרים.

האם יש מס על ביטקוין וקריפטו?

השאלה: מכרתי ביטקוין ברווח. האם זה פטור ממס כמו מט"ח?

התשובה: חד משמעית לא. רשות המסים בישראל הגדירה את הקריפטו כ"נכס" ולא כ"מטבע". המשמעות:

• שיעור המס: 25% על הרווח הריאלי (כמו מניה).
• הדיווח: בניגוד לבנק שמנכה מס אוטומטית, בקריפטו חובת הדיווח היא עליכם. עליכם להגיש דוח חצי-שנתי או שנתי ולשלם את המס אקטיבית.
• הפסדים: ניתן לקזז הפסדי קריפטו מול רווחי קריפטו, ובתנאים מסוימים גם מול רווחי הון אחרים (בכפוף לאישור פקיד שומה והוכחת אסמכתאות).

האם כדאי לפתוח תיק השקעות על שם הילד? (מס קטינים)

השאלה: אם אפתח תיק על שם הילד שלי (בן 10), האם אשלם פחות מס כי אין לו הכנסות?

התשובה: ברוב המקרים – לא. מס הכנסה מכיר את הטריק הזה. הכנסות פאסיביות של קטין (מתחת לגיל 18) מיוחסות לרוב להורים וממוסות לפי מדרגת המס של ההורה הגבוה ביותר. החריג: אם הכסף התקבל בירושה (למשל מסבא) או כפיצוי נזיקין – אז הילד נחשב נישום נפרד וניתן לנצל את נקודות הזיכוי שלו כדי לא לשלם מס בכלל.

מכרתי דירה ברווח. האם אני יכול לקזז את המס מול הפסד בבורסה?

השאלה: יש לי הפסד ענק בתיק המניות ורווח ענק ממכירת דירה להשקעה (שבח). אפשר לקזז?

התשובה: כן, אבל זה מורכב. מס שבח (נדל"ן) ומס רווחי הון (בורסה) הם בני דודים. ניתן לקזז הפסד הון בבורסה כנגד שבח מקרקעין שנוצר באותה שנת מס. התהליך: חייבים להגיש דוח שנתי ולבצע תיאום בין מיסוי מקרקעין למס הכנסה. זהו מהלך שחוסך מאות אלפי שקלים וחובה לעשות אותו עם רואה חשבון מומחה.

האם מס הכנסה לוקח 25% גם מדיבידנד בחו"ל?

השאלה: קיבלתי דיבידנד ממניית אפל. ירד לי מס בארה"ב. האם ירד לי שוב מס בארץ?

התשובה: תודה לאל, יש אמנות מס. בין ישראל לארה"ב (ולרוב מדינות המערב) יש אמנה למניעת כפל מס. אם נוכה לכם 25% מס בארה"ב (הסטנדרט לזרים) – לא תשלמו שקל נוסף בישראל. אם נוכה לכם פחות (למשל 15%), מס הכנסה בישראל יבקש את ההשלמה ל-25% (כלומר תשלמו עוד 10% בארץ). חשוב: וודאו שחתמתם על טופס W-8BEN בבנק/ברוקר כדי ליהנות מהאמנה.

תכנון מס הוא לא עבירה, הוא חובה. ההבדל בין משקיע שמסיים את הקריירה עם 2 מיליון ש"ח לבין זה שמסיים עם 3 מיליון ש"ח, הוא לא תמיד בחירת המניות. לרוב, הוא טמון בשאלה האם הוא ידע לנצל את הטבות המס שהמדינה הניחה על השולחן, או השאיר אותן שם מתוך חוסר ידיעה.

קחו את המדריך הזה, שמרו אותו, והתחילו ליישם סעיף אחד בכל פעם. הכסף שלכם יודה לכם.