חלף הודעה מוקדמת בפרישה: מתי מגיע ואיך ממוסה

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות מחייב את שני הצדדים להודיע מראש ובכתב על סיום העבודה. הפרישה לפנסיה היא מבחינת החוק הזה התפטרות, ולכן גם אתם נותנים הודעה מוקדמת. מכאן יש שלושה מצבים שבהם נוצר תשלום במקום ההודעה:

1. אתם נתתם הודעה, והמעסיק ויתר על העבודה בפועל. לפי סעיף 6 לחוק, הוא רשאי לוותר על כל התקופה או על חלק ממנה, אבל רק אם ישלם לכם את השכר הרגיל על התקופה שעליה ויתר.
2. המעסיק סיים את העבודה בלי לתת לכם הודעה. לפי סעיף 7, הוא משלם לכם את השכר הרגיל על התקופה שבה לא ניתנה הודעה.
3. אתם הפסקתם לעבוד בלי לתת הודעה. כאן הכיוון הפוך: אתם חייבים למעסיק פיצוי על הימים החסרים.

השכר הרגיל, לפי החוק, הוא אותו שכר שלפיו מחשבים לכם פיצויי פיטורים. כלומר משכורת הבסיס הרגילה שלכם, ולא כל תוספת שהופיעה בתלוש בחודש מסוים.

רוב מי שפורשים עבדו שנים ארוכות באותו מקום, ולכן אצלם התשובה פשוטה: חודש.

החוק לא גורע מזכויות שנקבעו בהסכם קיבוצי או בחוזה העבודה. אם בחוזה שלכם כתובה תקופה ארוכה יותר, היא זו שחלה, וגם חלף הודעה מוקדמת יחושב לפיה. איך מנסחים את ההודעה עצמה, עם שני התאריכים שהחוק דורש, תמצאו במכתב פרישה לגמלאות.

ומה אם דווקא המעסיק מסיים את העבודה בגלל הגיל? אז אלה פיטורים, והוא זה שחייב לתת לכם הודעה מוקדמת לפיטורים, באותם פרקי זמן. לא נתן? הוא משלם חלף הודעה מוקדמת. לעניין הפיצויים, אגב, אין הבדל בין המצבים: גם התפטרות אחרי גיל הפרישה נחשבת כפיטורים, כפי שהסברנו בהתפטרות בגיל פרישה.

כאן אנשים נופלים. "אין צורך שתגיעו" נשמע כמו מחווה נחמדה, ולפעמים זה גם נגמר בלי תשלום על הימים האלה. לפי החוק זה לא אמור לקרות. אם המעסיק ויתר על שבועיים מתוך החודש, הוא משלם על השבועיים. ויתר על כל החודש? משלם על כל החודש.

כמה דברים שכדאי לדעת לפני השיחה עם משאבי אנוש:

• הוויתור הוא של המעסיק. אם אתם ביקשתם לסיים מוקדם והוא הסכים, זה כבר הסכם ביניכם. כדאי שיהיה כתוב בו אם משולם משהו על הימים שנשארו, ואיזה תאריך נחשב היום האחרון.
• בקשו את זה בכתב. מכתב קצר שמציין מאיזה תאריך המעסיק ויתר על העבודה, ושהימים האלה ישולמו כחלף הודעה מוקדמת, חוסך ויכוח בגמר החשבון.
• מחלוקת הולכת לבית הדין לעבודה. לפי סעיף 9 לחוק, לבית הדין האזורי לעבודה יש סמכות ייחודית לדון בתביעות לפי החוק הזה.

ובכיוון ההפוך: מי שעוזב בלי לתת הודעה, או עוזב באמצע התקופה בלי הסכמה, צריך לפצות את המעסיק על הימים החסרים. בפועל המעסיק מקזז את זה לרוב מגמר החשבון, כך שהעזיבה המהירה עולה לכם בדיוק בסכום שהייתם מרוויחים אילו נשארתם.

בתלוש האחרון התשלום מופיע בדרך כלל בשורה נפרדת, ליד פדיון ימי החופשה והפיצויים. אם הוא חסר, או שהסכום לא מתאים לשכר שלכם, זה המקום לשאול. איך עוברים על התלוש הזה שורה אחר שורה, הסברנו בתלוש גמר חשבון.

החלק החשוב באמת הוא טופס 161. בהנחיות הטופס של רשות המסים, קוד 20, "מענק פרישה", כולל כל תשלום אגב הפרישה, ובמפורש גם פיצוי בגין אי הודעה מוקדמת, לצד פדיון ימי מחלה ומענק הסתגלות. פדיון ימי חופשה ותשלום על אי תחרות, לעומת זאת, לא נחשבים מענק פרישה. המשמעות: מבחינת מס, חלף הודעה מוקדמת מצטרף לפיצויים, ולא למשכורת הרגילה. מה בוחרים בחלק של העובד בטופס, תמצאו בטופס 161 החדש.

כיוון שהוא נחשב מענק פרישה, חלף הודעה מוקדמת נכנס לאותו פטור ממס של הפיצויים. ב־2026 הפטור על מענק פרישה הוא עד 13,750 ₪ לכל שנת עבודה, ולא יותר מהמשכורת החודשית האחרונה לכל שנה. התקרה הזו משותפת לכל מענקי הפרישה מאותו מעסיק. כלומר, אם הפיצויים לבדם כבר ממלאים את התקרה, חלף ההודעה המוקדמת נופל כולו על החלק החייב.

על החלק החייב אפשר לבקש פריסת מס בטופס 116ג, כך שהסכום יתחלק על כמה שנות מס וייפול במדרגות נמוכות יותר. הכללים, כולל כמה שנים אפשר לפרוס, מפורטים במענק פרישה ופריסת מס.

ויש עוד שני דברים שכדאי לזכור:

• ביטוח לאומי. בחוזר של המוסד לביטוח לאומי על הכנסות פטורות, פיצויי פיטורים ופדיון ימי חופשה פטורים מדמי ביטוח. התשלום על אי הודעה מוקדמת לפי החוק, לעומת זאת, חייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ומייחסים אותו לתקופה שבעדה שולם.
• קיבוע הזכויות. כל שקל של מענק פטור שתנצלו היום נספר אחר כך בקיבוע הזכויות ומקטין את הפטור על הקצבה. לכן ההחלטה אם לנצל פטור על כל המענקים, או לפרוס חלק מהם, שווה מחשבה. איך זה עובד, הסברנו בקיבוע זכויות.

שמואל, בן 67, עובד במשכורת חודשית של 16,000 ₪ כבר 25 שנה. הוא מגיש מכתב פרישה ב־1 במרץ, עם יום אחרון ב־31 במרץ. אחרי שבוע המעסיק מודיע שהוא מוותר על שאר החודש.

• חלף הודעה מוקדמת: המעסיק משלם לו את השכר הרגיל על שלושת השבועות שעליהם ויתר, כ־12,000 ₪.
• פיצויים: 16,000 ₪ כפול 25 שנה, כלומר 400,000 ₪.
• בטופס 161: שני הסכומים נרשמים כמענק פרישה, יחד 412,000 ₪.
• הפטור: המשכורת שלו גבוהה מהתקרה, ולכן הפטור הוא 13,750 ₪ כפול 25 שנה, כלומר 343,750 ₪. על 68,250 ₪ הנותרים הוא יכול לבקש פריסה.
• ביטוח לאומי: מחלף ההודעה המוקדמת מנוכים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ומהפיצויים לא.

(המספרים להמחשה בלבד.)

השורה התחתונה: אצל שמואל חלף ההודעה המוקדמת לא שינה את התקרה, אבל הוסיף לחלק החייב. מי שמתכנן את הפריסה צריך לספור גם אותו.

• לקבל "אין צורך שתגיעו" בלי לשאול על התשלום. הוויתור של המעסיק בא עם חובה לשלם. מי שלא שואל, לפעמים פשוט לא מקבל.
• לעזוב לפני תום ההודעה בלי הסכמה כתובה. הימים החסרים יקוזזו בדרך כלל מגמר החשבון.
• לבלבל בין חלף הודעה מוקדמת לפדיון חופשה. הראשון נכנס לטופס 161 כמענק פרישה, השני ממוסה כמו משכורת רגילה.
• לתכנן פריסה רק לפי הפיצויים. חלף ההודעה המוקדמת מצטרף לאותו סכום חייב, ושוכחים אותו בחישוב.
• להסתמך על החוק כשיש הסכם קיבוצי. הסכם או חוזה יכולים לקבוע תקופה ארוכה יותר, ואז גם התשלום גדול יותר.

האם חלף הודעה מוקדמת פטור ממס?

הוא יכול להיות פטור, עד התקרה. בטופס 161 הוא נרשם כמענק פרישה, יחד עם הפיצויים, ולכן נהנה מאותו פטור: עד 13,750 ₪ לכל שנת עבודה ב־2026, ולא יותר מהמשכורת החודשית האחרונה לכל שנה. מה שמעל התקרה חייב במס, ואפשר לבקש עליו פריסה.

כמה זמן הודעה מוקדמת צריך לתת לפני פרישה?

עובד במשכורת חודשית שעבד יותר משנה נותן חודש. עובד בשכר שעתי או יומי נותן חודש אחרי שלוש שנות עבודה. אם בחוזה או בהסכם הקיבוצי כתובה תקופה ארוכה יותר, היא זו שחלה.

האם מנכים ביטוח לאומי מחלף הודעה מוקדמת?

כן. לפי המוסד לביטוח לאומי, התשלום על אי הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ומיוחס לתקופה שבעדה שולם. זה שונה מפיצויי פיטורים ומפדיון ימי חופשה, שפטורים מדמי ביטוח.

המעסיק ביקש שלא אגיע בחודש האחרון ולא שילם עליו. מה עושים?

לפי סעיף 6 לחוק, מעסיק שמוותר על העבודה בתקופת ההודעה חייב לשלם את השכר הרגיל על התקופה הזו. פנו למחלקת השכר בכתב, וציינו את תאריך הוויתור ואת הסכום. אם זה לא נפתר, הסמכות לדון בזה היא של בית הדין האזורי לעבודה. את כל שאר הסעיפים שכדאי לבדוק ביום האחרון ריכזנו במדריך פרישה מעבודה.

המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני. הזכאות והסכום תלויים בחוזה, בהסכם הקיבוצי ובנסיבות שלכם, ולכן כדאי לבדוק את המקרה שלכם לפני היום האחרון.