שאלות נפוצות על קרן פנסיה
תשובות מקצועיות לשאלות הנפוצות ביותר על חיסכון פנסיוני, קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד
קרן פנסיה היא מוצר חיסכון ארוך טווח, שמטרתו המרכזית היא לצבור עבורכם כסף שישמש אתכם לאחר הפרישה.
הכסף הזה ישולם לכם כקצבה חודשית קבועה לכל החיים. בנוסף לחיסכון, קרן פנסיה מקיפה (הסוג הנפוץ ביותר) כוללת גם שני כיסויים ביטוחיים חיוניים: ביטוח נכות (שישלם לכם קצבה אם תאבדו את כושר העבודה) וביטוח שארים (שישלם קצבה למשפחתכם במקרה פטירה, חלילה). ההפקדה לקרן פנסיה היא חובה בישראל גם לשכירים וגם לעצמאים.
למידע המלא והמקיף ביותר על סוגי הקרנות, מסלולי ההשקעה ודמי הניהול, אנו ממליצים לקרוא בעמוד הראשי שלנו על קרן פנסיה.
היתרון המרכזי של קרן פנסיה הוא הבטחת הכנסה חודשית קבועה (קצבה) לכל החיים מגיל פרישה. בנוסף, הקרן מספקת "מטריית הגנה" חשובה שאין במוצרי חיסכון אחרים: ביטוח נכות (קצבה במקרה של אובדן כושר עבודה) וביטוח שארים (קצבה למשפחה במקרה פטירה).
יתרון משמעותי נוסף הוא הטבות המס. גם שכירים וגם עצמאים נהנים מהטבות מס משמעותיות על ההפקדות השוטפות, מה שמגדיל את החיסכון הנקי שלכם בצורה ניכרת. למידע נוסף על אופן פעולת הקרן, אנו ממליצים לקרוא את המדריך הראשי על קרן פנסיה ולבדוק את תשואות קרנות הפנסיה כדי להבין את ביצועי ההשקעה.
מנגנון ההפקדה לקרן פנסיה תלוי במעמד התעסוקתי שלך. אם אתם שכירים, התהליך אוטומטי: המעסיק גובה 6% משכרכם (תגמולי עובד), מוסיף עליהם 12.5% משלו (6.5% תגמולי מעסיק ו-6% פיצויים), ומעביר את הסכום הכולל (18.5%) ישירות לקופת הפנסיה שלכם מדי חודש.
אם אתם עצמאים, אתם אחראים באופן מלא לביצוע ההפקדות. עליכם להעביר את הכסף בעצמכם לקרן הפנסיה (בהוראת קבע, העברה בנקאית וכו') בהתאם לשיעורי ההפקדה שנקבעו בחוק לעצמאים. כדי לבחור את הקרן שאליה יופקדו הכספים, מומלץ לבדוק את השוואת קרנות הפנסיה ולבחור את הגוף המנהל המתאים לכם.
כדי להתחיל לקבל קצבת זקנה חודשית מקרן הפנסיה שלכם, עליכם להגיע לגיל הפרישה הרשמי הקבוע בחוק. נכון להיום, גיל הפרישה בישראל הוא 67 לגברים ובהדרגה עולה ל-65 לנשים (בהתאם לתאריך הלידה). בהגיעכם לגיל זה, אתם רשאים להגיש לקרן הפנסיה בקשה לקבלת קצבה, שתשולם לכם לכל יתרת חייכם.
חשוב לדעת: החוק מאפשר להתחיל לקבל קצבה (בסכום מופחת) כבר מגיל 60, במה שמכונה "פרישה מוקדמת". תהליך זה הוא חלק מהחלטות חשובות, ולכן מומלץ לקרוא עוד על תכנון פרישה מסודר.
גובה קצבת הפנסיה החודשית שלכם נקבע על ידי נוסחה פשוטה: מחלקים את סך הכסף הכולל שצברתם בקרן הפנסיה בנתון שנקרא "מקדם קצבה". המקדם הוא מספר (הנקבע על ידי הקרן) המשקף את תוחלת החיים הצפויה.
לדוגמה, אם צברתם בקרן 2,000,000 ש"ח והמקדם שלכם הוא 200, החישוב יהיה 2,000,000 חלקי 200, והקצבה החודשית שלכם תהיה 10,000 ש"ח. ככל שתצברו יותר כסף, וככל שהמקדם יהיה נמוך יותר, כך הקצבה החודשית תהיה גבוהה יותר. התהליך הוא חלק בלתי נפרד מתהליך תכנון פרישה.
הפסקה בהפקדות השוטפות לקרן פנסיה, לרוב עקב החלפת עבודה או אבטלה, מסכנת בעיקר את הכיסויים הביטוחיים שלכם. קרן פנסיה מקיפה כוללת ביטוח נכות וביטוח שארים, והתשלום עליהם ("ריסק") ממומן מההפקדות החודשיות. כשההפקדות נפסקות, הקרן מפעילה "ריסק זמני" וממשיכה לגבות את עלות הביטוח מהחיסכון שצברתם.
אם לא תחדשו הפקדות או תסדירו שמירת זכויות, הכיסוי הביטוחי עלול לפוג לאחר מספר חודשים (בדרך כלל 3-6 חודשים), ולהשאיר אתכם ואת משפחתכם חשופים. לכן, חשוב מאוד להבין כיצד לשמור על הזכויות בפנסיה לאחר סיום עבודה.
כן, בהחלט. המדינה מעודדת עצמאים להפקיד לקרן פנסיה ומעניקה עבור הפקדות אלו הטבות מס משמעותיות. ההטבות מחולקות לשניים: הטבת "ניכוי", שמפחיתה את ההכנסה החייבת במס (וכך מקטינה את תשלום מס הכנסה וביטוח לאומי), והטבת "זיכוי", שהיא החזר מס ישיר (כ-35% מההפקדה לחלק זה).
מיצוי הטבות אלו הוא קריטי לכל עצמאי, וכדאי לבחור את הקרן המשתלמת ביותר עבורכם. מומלץ לבדוק את השוואת קרנות הפנסיה כדי לראות את דמי הניהול והביצועים של הקרנות השונות.
כן, המטרה של שני הביטוחים זהה: לשלם לך קצבה חודשית במקרה שלא תוכל לעבוד עקב מחלה או תאונה. קרן פנסיה מקיפה כוללת רכיב מובנה של "פנסיית נכות", שזה למעשה ביטוח אובדן כושר עבודה. עם זאת, קיימים הבדלים חשובים בינו לבין פוליסת אובדן כושר עבודה פרטית (כמו בביטוח מנהלים).
ההבדלים העיקריים הם בהגדרת "נכות" (למשל, האם היא נכות כללית או נכות מעיסוק ספציפי) ובגמישות תנאי הפוליסה. חשוב לבחור את מסלול הביטוח בקרן הפנסיה שמתאים ביותר למצבך ולמקצועך.
כן, התשובה היא חד משמעית. חוק פנסיה חובה בישראל חל על כל יחסי עובד-מעסיק, גם אם מדובר בהעסקה של שעות בודדות בשבוע. לכן, אם אתם מעסיקים עובד/ת משק בית (כמו עוזר/ת בית או מטפל/ת), אתם נחשבים למעסיקים לכל דבר וחייבים להפריש עבורם כספים לחיסכון פנסיוני (לקרן פנסיה או קופת גמל), כולל רכיב פיצויים.
החובה חלה גם על העסקת עובדים זרים חוקיים בתחומים מסוימים (כמו סיעוד), בהתאם לצווי הרחבה ספציפיים לאותו ענף. אי-הפקדה חושפת אתכם לתביעות מצד העובד ולעבירה על החוק.
כן, וזו כנראה ההחלטה הכלכלית החשובה ביותר שתקבלו. ככל שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, אפילו בסכומים קטנים, כך נהנים יותר מכוחה של ה"ריבית דריבית". המשמעות היא שהרווחים שהחיסכון שלכם צובר, צוברים בעצמם רווחים נוספים לאורך השנים.
התחלה מוקדמת מאפשרת לכסף שלכם "לעבוד" עבורכם במשך 30-40 שנה, מה שיכול להגדיל את הקצבה העתידית שלכם במאות אחוזים בהשוואה למי שמתחיל לחסוך בגיל מאוחר. למידע נוסף על איך החיסכון עובד, מומלץ לקרוא את המדריך המלא על קרן פנסיה.
כספי הפנסיה שלכם מושקעים בשוק ההון באחד ממספר מסלולי השקעה, אותם ניתן לבחור ולשנות. המסלול הנפוץ ביותר כיום הוא "המודל הצ'יליאני" (מסלול תלוי גיל), שבו רמת הסיכון מותאמת אוטומטית לגילכם: סיכון גבוה יותר בגיל צעיר, שהולך ופוחת ככל שמתקרבים לגיל הפרישה.
בנוסף, קיימים מסלולים לבחירה לפי רמת סיכון מועדפת (למשל, מסלול מניות, מסלול אג"ח, מסלול שקלי) ומסלולים הלכתיים. בחירת המסלול משפיעה ישירות על גובה החיסכון שלכם, ולכן כדאי לבדוק את תשואות קרנות הפנסיה במסלולים השונים.
"קרן פנסיה ברירת מחדל" (נקראת גם "קרן נבחרת") היא קרן פנסיה שזכתה במכרז של רשות שוק ההון. המטרה של קרנות אלו היא להציע לציבור, ובעיקר לעובדים שלא בחרו קרן פנסיה באופן אקטיבי, תנאים אטרקטיביים וקבועים.
היתרון המרכזי שלהן הוא דמי ניהול נמוכים מאוד, הנקובים במכרז, אשר מובטחים לתקופה ארוכה. עובד חדש שלא יודיע למעסיק היכן הוא רוצה לנהל את הפנסיה שלו, יצורף אוטומטית על ידי המעסיק לאחת מקרנות ברירת המחדל. ניתן לבדוק את ביצועי הקרנות הללו בטבלת השוואת קרנות הפנסיה.
"קרנות הפנסיה הנבחרות" הן השם הרשמי של קרנות פנסיה ברירת המחדל – קרנות שזכו במכרז המדינה. הן מגדילות את החיסכון הפנסיוני שלכם דרך מנגנון פשוט: צמצום משמעותי בדמי הניהול.
כאשר אתם משלמים פחות דמי ניהול (הן מההפקדה והן מהצבירה), סכום כסף גדול יותר נשאר בחיסכון שלכם וממשיך לצבור תשואה. לאורך עשרות שנים, הפער בדמי הניהול יכול להצטבר למאות אלפי שקלים נוספים בקצבה שלכם. תוכלו לבחון את דמי הניהול והביצועים שלהן בעמוד השוואת קרנות הפנסיה.
התשובה הקצרה היא: לרוב לא. בניגוד לקרן השתלמות או קופת גמל, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות אינן מאפשרות משיכת הלוואות על חשבון כספי התגמולים. מטרתן היא שמירה מלאה על הכספים לקצבת זקנה ולכיסוי ביטוחי.
האפשרות לקחת הלוואה קיימת לעיתים רחוקות בקרנות פנסיה ותיקות שבהסדר (שנסגרו למצטרפים חדשים) או כנגד רכיב הפיצויים בלבד בתנאים מסוימים, אך זו אינה פרקטיקה נפוצה במוצר זה. אם אתם זקוקים להלוואה בתנאים אטרקטיביים, מומלץ לבדוק אפשרות זו קודם כל בקרן ההשתלמות שלכם.
התהליך תלוי במעמד שלך. כשכיר, אין לך צורך לבצע דבר בפועל: המעסיק שלך מחויב לנכות את חלקך מהשכר, להוסיף את חלקו, ולהעביר את הסכום הכולל ישירות לקרן הפנסיה שבחרת.
כעצמאי, או אם ברצונך להפקיד באופן פרטי (בנוסף להפקדת המעסיק), עליך לבצע את ההפקדה באופן יזום. ניתן לעשות זאת ישירות מול הגוף המנהל (בית ההשקעות) באמצעות הוראת קבע בנקאית, העברה בנקאית חד-פעמית לחשבון הקופה, או דרך כרטיס אשראי (בסכומים מוגבלים). מומלץ לבחור את הקרן המועדפת עליך באמצעות השוואת קרנות פנסיה.
תקופת אכשרה בקרן פנסיה היא תקופת המתנה, שבמהלכה הכיסוי הביטוחי (לנכות ולשארים) אינו מלא עבור מחלות או מצבים רפואיים שהיו קיימים לפני ההצטרפות לקרן. מטרת האכשרה היא למנוע הצטרפות לקרן רק לאחר גילוי בעיה רפואית.
אורכה של תקופת האכשרה המלאה בקרנות הפנסיה החדשות הוא 60 חודשים (חמש שנים). אם חלילה יקרה מקרה ביטוח במהלך תקופה זו כתוצאה ממחלה קיימת, הקרן עשויה לשלם פיצוי חלקי או לא לשלם כלל, בהתאם לתקנון שלה.
ככלל, קצבת פנסיה חודשית נחשבת להכנסה החייבת במס הכנסה, בדומה למשכורת. עם זאת, החוק מעניק פטור משמעותי ממס על חלק נכבד מהקצבה, במה שמכונה "הקצבה המזכה". הפטור מחושב לפי נוסחאות מורכבות ("קיבוע זכויות") ותלוי בגורמים כמו סך החיסכון הפנסיוני, משיכת פיצויים לאורך השנים ועוד.
בפועל, רוב הפנסיונרים בישראל משלמים מס מופחת מאוד או לא משלמים מס כלל על הקצבה, כל עוד היא אינה גבוהה במיוחד. הנושא מורכב וקריטי, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך תכנון פרישה מקצועי.
הדרך הקלה והמהירה ביותר לבדוק את ביצועי קרן הפנסיה שלכם ולהשוות אותה לאחרות היא באמצעות כלים דיגיטליים המרכזים את הנתונים עבורכם. באתר Lirot.co.il אנו מציעים כלי ייעודי בדיוק לשם כך.
תוכלו לראות בעמוד תשואות קרנות פנסיה את הביצועים של כל הקרנות במסלולים השונים לאורך תקופות זמן מגוונות. חשוב תמיד להשוות תשואות לאורך זמן (3-5 שנים לפחות) ולא להתמקד בביצועים של חודש בודד, כדי לקבל תמונה אמינה.
גיל הפרישה הרשמי בישראל, שהוא הגיל שבו ניתן להתחיל לקבל קצבת זקנה מקרן פנסיה ללא הפחתה, קבוע בחוק. נכון להיום, גיל הפרישה הוא 67 לגברים ו-65 לנשים (הגיל לנשים עולה בהדרגה בהתאם לשנת הלידה).
חשוב לציין כי ניתן לבחור ב"פרישה מוקדמת" כבר מגיל 60, אך קבלת הקצבה בגיל זה תהיה נמוכה יותר באופן קבוע. ההחלטה על מועד הפרישה היא קריטית, ומומלץ לבחון אותה כחלק מתהליך תכנון פרישה מסודר.
הגדרת מוטבים בקרן פנסיה היא פעולה פשוטה אך קריטית, שקובעת מי יקבל את הכספים במקרה פטירה (אם אין שארים הזכאים לקצבה על פי חוק). ניתן לעשות זאת בדרך כלל ישירות דרך האזור האישי באתר האינטרנט של הגוף המנהל, או על ידי מילוי טופס "מינוי מוטבים" ייעודי ושליחתו לחברה.
חשוב לעדכן את המוטבים באופן קבוע, במיוחד לאחר אירועים משני חיים (כמו חתונה, גירושין או לידת ילד), כדי לוודא שהכספים יגיעו לאנשים הנכונים על פי רצונכם העדכני ביותר.
גובה הקצבה החודשית שלכם מחושב לפי נוסחה פשוטה: לוקחים את סך החיסכון הכולל שצברתם בקרן הפנסיה במועד הפרישה, ומחלקים אותו בנתון שנקרא "מקדם קצבה" (נקרא גם מקדם המרה). המקדם הוא מספר המשקף את תוחלת החיים הצפויה, והוא נקבע על ידי הקרן במועד הפרישה.
לדוגמה: אם צברתם 2,000,000 ש"ח והמקדם שלכם הוא 200, החישוב יהיה 2,000,000 חלקי 200 = 10,000 ש"ח קצבה חודשית לכל החיים. ככל שתצברו יותר כסף, וככל שהמקדם יהיה נמוך יותר, כך הקצבה תהיה גבוהה יותר. התהליך הוא חלק בלתי נפרד מתהליך תכנון פרישה.
ברירת המחדל בקרן פנסיה מקיפה כוללת גם חיסכון וגם חבילת ביטוח מלאה לנכות ושארים. עם זאת, ניתן להתאים את מסלול הביטוח למצבכם האישי: למשל, חוסך צעיר ללא בן/בת זוג וילדים יכול לבחור במסלול הכולל ביטוח נכות בלבד, ולוותר זמנית על ביטוח שארים. ויתור זה מגדיל את הסכום המופנה לחיסכון נטו מדי חודש.
חשוב מאוד לבחון את הצורך הביטוחי שלכם ולהתאים את המסלול למצבכם המשפחתי (זוגיות, ילדים, מצב בריאותי) ולעיסוקכם. ניתן לשנות את המסלול בכל עת דרך פנייה לגוף המנהל את הקרן.
דמי הניהול בקרן פנסיה מחולקים לשניים: אחוז מסוים מההפקדה החודשית (עד 6% מקסימום בחוק) ואחוז מסוים מהסכום הכולל שנצבר בקופה (עד 0.5% מקסימום בחוק). בפועל, דמי הניהול הממוצעים בשוק נמוכים משמעותית מהתקרה.
בקרנות הפנסיה "ברירת מחדל" דמי הניהול נמוכים במיוחד (למשל, 0.2% מהצבירה ו-1% מההפקדה). ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך סכום גדול יותר נשאר בחיסכון שלכם. מומלץ תמיד לבדוק ולהשוות את דמי הניהול שאתם משלמים, ותוכלו לעשות זאת בעזרת השוואת קרנות הפנסיה באתרנו.
תקנון קרן הפנסיה הוא למעשה "ספר החוקים" של הקרן והחוזה המחייב ביניכם לבינה. הוא קובע את כל הכללים לניהול הכספים, את הזכויות שלכם (כמו מנגנון קבלת קצבת נכות או שארים), את החובות שלכם ואת אופן חישוב הקצבה.
זהו מסמך משפטי מחייב שהגוף המנהל אינו יכול לשנות באופן חד-צדדי. חשוב להבין שהתנאים שלכם כפופים לתקנון זה, המשפיע ישירות על כל היבט בקרן הפנסיה שלכם.
בחירת קרן פנסיה היא החלטה חשובה שתשפיע על העתיד שלכם. שלושת הפרמטרים המרכזיים שחובה לבדוק הם: דמי ניהול (כמה גובים מכם על הפקדה ועל צבירה), ביצועים ותשואות (איך הקרן מנהלת את הכסף לאורך זמן), ומסלולי השקעה וביטוח (האם הם מותאמים לגילכם ולמצבכם המשפחתי). הדרך הקלה ביותר לבחון את הנתונים האלו היא להשתמש בכלי השוואת קרנות פנסיה המרכז את כל המידע.
"השכר הקובע" (נקרא גם "שכר פנסיוני" או "שכר מבוטח") הוא רכיב השכר שעליו מוסכם בינך לבין המעסיק, וממנו נגזרות ההפקדות החודשיות לקרן הפנסיה. שכר זה אינו כולל בהכרח את כל רכיבי השכר ברוטו (למשל, שעות נוספות, בונוסים או החזרי הוצאות לרוב אינם חלק ממנו).
חשוב מאוד לבדוק בתלוש השכר שהשכר הקובע שלכם מעודכן ומשקף נכונה את הסכמותיכם, מכיוון שהוא משפיע ישירות גם על גובה החיסכון וגם על גובה הכיסוי הביטוחי שלכם (נכות ושארים).
הכספים שאתם מפקידים לקרן פנסיה לא "שוכבים" בקופה, אלא מנוהלים ומושקעים בשוק ההון על ידי הגוף המנהל (בית ההשקעות). הכספים מושקעים במגוון אפיקים כמו מניות, איגרות חוב (ממשלתיות וקונצרניות), נדל"ן ועוד, במטרה לייצר עבורכם תשואה (רווח) לאורך השנים.
אתם יכולים לבחור את תמהיל ההשקעה על ידי בחירת מסלול השקעה (כמו מסלול מנייתי, מסלול סולידי או מסלול תלוי גיל) שמתאים לרמת הסיכון שלכם. מומלץ לבדוק את תשואות קרנות הפנסיה במסלולים השונים כדי לקבל החלטה מושכלת.
הייעוד המרכזי של קרן פנסיה הוא לשלם לכם קצבה חודשית לכל החיים. המועד הרשמי למשיכת הכספים הוא בהגיעכם לגיל הפרישה (67 לגברים ו-65 לנשים, בהתאם לשנת הלידה), אז תוכלו להתחיל לקבל את הקצבה החודשית.
ניתן לבקש גם "פרישה מוקדמת" ולהתחיל לקבל קצבה (מופחתת) כבר מגיל 60. משיכת הכספים שלא בדרך של קצבה (כסכום חד-פעמי) אפשרית במקרים מסוימים, אך לרוב אינה מומלצת. הנושא הוא חלק בלתי נפרד מתהליך תכנון פרישה מסודר.
עם סיום עבודה, ההפקדות השוטפות לקרן הפנסיה נפסקות, והכיסוי הביטוחי (נכות ושארים) עלול לפוג לאחר מספר חודשים. כדי למנוע זאת, יש לפנות לקרן הפנסיה ולבקש "שמירת זכויות" או "הסדר ריסק זמני".
במסגרת הסדר זה, אתם משלמים באופן עצמאי רק את עלות הביטוח (סכום נמוך יחסית), או שהקרן גובה זאת מהחיסכון הקיים, ובכך שומרים על הכיסוי הביטוחי ועל הוותק שלכם לתקופה מוגבלת (בדרך כלל עד 24 חודשים), עד שתמצאו עבודה חדשה.
כן, בהחלט. כל אדם בישראל, בין אם הוא שכיר, עצמאי או שאינו עובד, רשאי לפתוח קרן פנסיהעל שמו ולהפקיד אליה כספים באופן עצמאי. שכיר יכול לעשות זאת במקביל להפקדות המעסיק כדי להגדיל את החיסכון, ועצמאי חייב לעשות זאת על פי חוק. ההצטרפות מתבצעת ישירות מול הגוף המנהל (בית ההשקעות) שבחרתם. מומלץ לבחור את הקרן המתאימה לכם ביותר באמצעות השוואת קרנות פנסיה.
כן, בהחלט. זכות הניוד מאפשרת לכל חוסך להעביר את הכספים שצבר בקרן הפנסיהשלו לכל קרן פנסיה אחרת שיבחר, ובכלל זה לקרנות ברירת המחדל. המטרה העיקרית במעבר כזה היא בדרך כלל ליהנות מדמי הניהול הנמוכים והקבועים שמציעות קרנות ברירת המחדל. התהליך פשוט, מתבצע על ידי פנייה לקרן החדשה שאליה רוצים לעבור, והיא דואגת לכל תהליך העברת הכספים. תוכלו לבחון את התנאים בהשוואת קרנות הפנסיה שלנו.
בישראל קיימים שני סוגים עיקריים של קרנות פנסיה: קרן פנסיה מקיפה וקרן פנסיה כללית (משלימה). הקרן המקיפה היא הסוג הנפוץ והעיקרי, והיא כוללת שלושה מרכיבים: חיסכון לקצבה, ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שארים.
לעומתה, קרן פנסיה כללית היא מוצר חיסכון בלבד, והיא אינה כוללת כיסויים ביטוחיים. היא משמשת בעיקר כחיסכון נוסף למי שכבר הפקיד את התקרה המותרת בקרן המקיפה. רוב הציבור חוסך דרך קרן פנסיה מקיפה.
ההבדל המרכזי הוא הכיסוי הביטוחי. קרן פנסיה מקיפה, שהיא הקרן העיקרית לרוב החוסכים, כוללת חבילה מלאה: חיסכון לגיל פרישה, ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שארים.
לעומתה, קרן פנסיה כללית (או "משלימה") היא מוצר חיסכון פנסיוני טהור, והיא אינה כוללת רכיבי ביטוח כלל. היא משמשת בעיקר להפקדות נוספות מעבר לתקרת ההפקדה המותרת בקרן המקיפה. למידע נוסף על מבנה המוצר, מומלץ לקרוא בעמוד הראשי על קרן פנסיה.
מדינת ישראל קבעה תקרת הפקדה לקרן פנסיה מקיפה (הכוללת ביטוח). התקרה מחושבת כ-20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק, ומתעדכנת מעת לעת. הפקדות עד תקרה זו נהנות מתנאי הביטוח ומהטבות מס.
אם השכר שלכם גבוה וההפקדה הפנסיונית הכוללת (עובד ומעסיק) עוברת את התקרה הזו, הסכום העודף יופנה אוטומטית למוצר חיסכון משלים ללא ביטוח, כמו קרן פנסיה כללית או קופת גמל.
ככלל, קרן פנסיה מיועדת לקצבה בלבד מגיל פרישה, ומשיכה מוקדמת (לפני גיל 60) כסכום חד-פעמי אינה מומלצת וטומנת בחובה "קנס" כבד. משיכה כזו, המכונה "משיכה שלא כדין", חייבת במס הכנסה בשיעור מקסימלי של 35% על כל סכום התגמולים שנמשך, ולא רק על הרווחים.
פעולה זו פוגעת אנושות בחיסכון העתידי שלכם ומבטלת את הכיסוי הביטוחי. קיימים חריגים ספציפיים (כמו הכנסות נמוכות או בעיות רפואיות) המאפשרים משיכה בפטור ממס, אך הם דורשים אישור מרשות המיסים.
דמי הניהול בקרנות פנסיה ברירת מחדל (הקרנות הנבחרות שזכו במכרז המדינה) הם נמוכים מאוד וקבועים במכרז לתקופה ארוכה. נכון למכרזים האחרונים, דמי הניהול המקסימליים בקרנות אלו עומדים על כ-1% מההפקדה החודשית וכ-0.22% (או פחות) מהסכום הכולל שנצבר. זהו יתרון משמעותי בהשוואה לתקרת דמי הניהול בחוק (6% מהפקדה ו-0.5% מצבירה), ותוכלו לראות את ההבדלים בעמוד השוואת קרנות הפנסיה.
כן, וזהו היתרון המרכזי שלהן. דמי הניהול בקרנות הפנסיה הנבחרות (ברירת מחדל) נקבעים במכרז של רשות שוק ההון, והם מובטחים להיות קבועים לכלל העמיתים לתקופה ארוכה, לרוב כ-10 שנים.
המשמעות היא שהגוף המנהל אינו יכול להעלות לכם את דמי הניהול באופן חד-צדדי במהלך תקופה זו. זהו נתון חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע השוואת קרנות פנסיה.
לא, וזהו יתרון משמעותי נוסף שלהן. ההצטרפות לקרנות הפנסיה הנבחרות (ברירת מחדל) אינה דורשת מילוי שאלון רפואי או הצהרת בריאות (תהליך שנקרא "חיתום רפואי"). הקרן מקבלת אתכם לכיסויים הביטוחיים (נכות ושארים) ללא קשר למצבכם הרפואי הקודם. עם זאת, חשוב לזכור כי עדיין תחול עליכם תקופת אכשרה סטנדרטית למצבים רפואיים קודמים, כפי שנהוג בכל קרן פנסיה מקיפה.
קרן הפנסיה מחויבת לשלוח אליכם שני סוגי דוחות עיקריים: דוח רבעוני (אחת לשלושה חודשים) ודוח שנתי מפורט (בתחילת כל שנה קלנדרית). הדוחות מפרטים את סך הכספים שצברתם, ההפקדות שבוצעו ברבעון/בשנה, התשואות שהושגו, מסלולי ההשקעה שלכם, פירוט דמי הניהול ששילמתם ומידע על הכיסויים הביטוחיים (נכות ושארים).
מומלץ להיעזר בדוחות אלו גם כדי לבצע השוואת קרנות פנסיה ולראות היכן אתם עומדים ביחס לשוק.
כן. החוק מאפשר "ניוד" (העברה) של כספים פנסיוניים בין מוצרים שונים. ניתן להעביר כספים שצברתם, למשל, בקופת גמל או בפוליסת ביטוח מנהלים , אל קרן הפנסיה שלכם. תהליך זה, הנקרא גם "איחוד קופות", מאפשר לרכז את כל החסכונות הפנסיוניים במקום אחד, מה שמקל על המעקב וחוסך בעלויות ניהול.
תהליך העברת קרן פנסיה, המכונה "ניוד", הוא פשוט מאוד ולא כרוך בעמלות. אתם לא צריכים לפנות לגוף הקיים שאתם רוצים לעזוב. כל שעליכם לעשות הוא לפנות לגוף החדש שאליו אתם רוצים להעביר את הכסף (באמצעות אתר האינטרנט שלו או בטופס דיגיטלי), והוא כבר דואג לכל התהליך מול הקרן הישנה.
כל הזכויות שצברתם, כולל הוותק הביטוחי, עוברות אתכם לקרן החדשה. לפני המעבר, מומלץ לבצע השוואת קרנות פנסיה כדי לבחור נכון את היעד.
כן. מאז שנת 2017 חוק פנסיה חובה חל גם על עצמאים (מעל גיל 21 ועד גיל 60, שעובדים כעצמאים לפחות חצי שנה). עצמאים מחויבים להפקיד מדי שנה אחוז מסוים מההכנסה החייבת שלהם לחיסכון פנסיוני (כגון קרן פנסיה או קופת גמל).
שיעורי ההפקדה מדורגים לפי גובה ההכנסה. המדינה מעודדת הפקדות אלו באמצעות הטבות מס משמעותיות.
ככלל, חובת ההפקדה לפנסיה (לפי חוק פנסיה חובה) חלה על עובדים עד הגיעם לגיל הפרישה (67 לגברים, 65 לנשים). אם עובד הגיע לגיל פרישה וכבר מקבל קצבה, המעסיק אינו מחויב להמשיך ולהפקיד עבורו לפנסיה.
עם זאת, אם העובד בחר להמשיך לעבוד ואינו מקבל קצבה, קיימים הסדרים וצווי הרחבה המחייבים את המעסיק להמשיך להפקיד עבורו לחיסכון פנסיוני, עד מועד שבו יתחיל לקבל קצבה.
"חוק פנסיה חובה" (שמבוסס על צו הרחבה) הוא חוק המחייב כל מעסיק בישראל להפקיד כספים לחיסכון פנסיוני עבור כל עובד שכיר (מעל גיל 21 לגבר ו-20 לאישה, לאחר השלמת ותק מסוים). החוק קובע את שיעורי ההפקדה המינימליים שעל המעסיק והעובד להפריש (סה"כ 18.5% מהשכר). החוק חל גם על עצמאים המחויבים להפקיד.
מטרת החוק היא להבטיח שלכל אזרח תהיה קרן פנסיה או חיסכון אחר שיספק לו קצבה בגיל פרישה.
כן, בהחלט ניתן ואף מומלץ לאחד קרנות פנסיה לא פעילות או מפוצלות לתוך קרן אחת, פעילה ומרכזית. תהליך זה, הנקרא "איחוד קופות", חוסך לכם תשלום דמי ניהול כפולים ומקל מאוד על המעקב אחר החיסכון.
התהליך פשוט: פונים לקרן הפנסיה שאליה רוצים לרכז את הכספים, והיא מבצעת את כל תהליך הניוד עבורכם מול הקרנות האחרות. כדי לבחור את הקרן המאחדת, כדאי להשתמש בכלי השוואת קרנות פנסיה.
חד משמעית כן. ההשפעה של דמי הניהול על גובה הקצבה שתקבלו היא דרמטית, הרבה מעבר למה שנדמה במבט ראשון. בחיסכון ארוך טווח של 30 או 40 שנה, כל שבריר אחוז מצטבר לסכומי עתק בגלל אפקט "הריבית דריבית" שעובד כאן לרעתכם.
חישובים מראים שדמי ניהול מקסימליים יכולים "לאכול" בין 20% ל-30% מסך החיסכון המצטבר שלכם בפרישה. זה אומר אלפי שקלים פחות בחודש בקצבה. לכן, אסור לקבל את דמי הניהול כנתון קבוע. התחרות בשוק מאפשרת להוזיל עלויות משמעותית. מומלץ לבצע השוואת קרנות פנסיה, לבדוק אילו גופים מציעים דמי ניהול נמוכים לצד תשואות טובות, ולהתמקח או לנייד את הקרן בהתאם.
קרנות פנסיה "ברירת מחדל" (או "קרנות נבחרות") הן קרנות שזכו במכרז של משרד האוצר, בעיקר בזכות התחייבות לדמי ניהול נמוכים מאוד לכל מי שמצטרף אליהן. המטרה הייתה לתת כוח מיקוח גם לעובדים חלשים או לא מאוגדים.
האם זה כדאי? עבור חוסכים רבים התשובה היא כן. היתרון הגדול הוא דמי ניהול אפסיים כמעט, המובטחים לתקופה של 10 שנים, ללא צורך במיקוח או בטובות מהמעסיק. עם זאת, דמי ניהול הם לא הכל. חשוב לבדוק גם את מדדי השירות והתשואות של אותן קרנות לאורך זמן. לפני שמצטרפים אוטומטית, כדאי להיכנס אל השוואת קרנות פנסיה ולראות איך הקרנות הנבחרות עומדות מול המתחרים בביצועים ובשירות.