שאלות נפוצות על קרן השתלמות

הזכאות להצטרף לקרן השתלמות מתחלקת לשתי קבוצות עיקריות: שכירים ועצמאים. שכירים יכולים להצטרף לקרן השתלמות בכפוף להסכמת המעסיק שלהם, שכן מדובר בהטבה ולא בחובה חוקית (בניגוד לפנסיה). עצמאים (או "עוסקים מורשים/פטורים") זכאים לפתוח ולנהל קרן השתלמות באופן עצמאי לחלוטין. למידע נוסף על אופן הפעולה של המוצר, מומלץ לקרוא את המדריך המלא בעמוד קרן השתלמות.

זוהי למעשה הטבת המס המרכזית והמשמעותית ביותר של המוצר. הרווחים (התשואה) הנצברים בקרן השתלמות פטורים לחלוטין ממס רווחי הון (בשיעור של 25%) כל עוד הכספים נמשכים כדין (לאחר 6 שנים) וההפקדות היו מתחת לתקרה המוטבת.

בפועל, המשמעות היא שהתשואה "נטו" שלכם גבוהה ב-25% מכל אפיק השקעה מקביל החייב במס. תוכלו לבחון את הביצועים של הקרנות השונות בעמוד תשואות קרנות השתלמות.

כן, בהחלט. התהליך נקרא "ניוד" ומאפשר לכם להעביר את קרן ההשתלמותהקיימת שלכם לחברה מנהלת אחרת בכל רגע נתון, ללא עלות וללא אירוע מס. והכי חשוב - אתם שומרים על מלוא הוותק והזכויות שצברתם.

התהליך פשוט: פונים לגוף החדש אליו תרצו להצטרף, והוא דואג לכל ביצוע ההעברה עבורכם. לפני מעבר, מומלץ להשתמש בכלי השוואת קרנות השתלמות כדי לבחור נכון את היעד לכספכם.

בחירת קרן השתלמות צריכה להתבסס על שלושה פרמטרים מרכזיים: דמי ניהול (כמה אתם משלמים, גם מההפקדה וגם מהצבירה), ביצועים (מהן תשואות קרן ההשתלמות לאורך זמן, לפחות 3-5 שנים), ומסלול השקעה (לוודא שרמת הסיכון, למשל מניות או אג"ח, תואמת את המטרות שלכם).

הדרך הקלה ביותר לשקלל נתונים אלו היא בעזרת כלי השוואה אובייקטיבי. אנו ממליצים לבדוק את עמוד השוואת קרנות השתלמות שלנו כדי לראות את כל הנתונים במקום אחד.

משיכת כספים מקרן השתלמות לפני תום 6 שנות ותק (אם היא אינה נזילה) נקראת "משיכה שלא כדין" והיא אינה מומלצת כלל. משיכה כזו כרוכה ב"קנס" חמור: תשלום מס הכנסה בשיעור המס השולי שלכם (שיכול להגיע ל-47% ומעלה) על כל הסכום שנמשך (גם על ההפקדות וגם על הרווחים), ובנוסף אובדן הפטור העתידי ממס רווחי הון. במקום למשוך את הכסף, אפשרות עדיפה בהרבה היא לבדוק זכאות להלוואה מקרן ההשתלמות.

חשוב להבין שבניגוד לקרן פנסיה, הפרשה לקרן השתלמות אינה חובה חוקית על המעסיק במגזר הפרטי, אלא נחשבת להטבה. לכן, המעסיק אינו מחויב לתת לכם קרן השתלמות, אלא אם זהו חלק מההסכם הקיבוצי בענף שלכם או חלק מחוזה ההעסקה האישי שלכם. אם ההטבה חשובה לכם, היא מהווה נושא למשא ומתן מול המעסיק, בדומה לשאר רכיבי השכר, וניתן להעלות אותה בשיחות שכר או בראיון העבודה.

לא. המודל של קרן השתלמות לשכירים מבוסס על הפקדות הדדיות ("תואמות"). ההפקדה הסטנדרטית היא 2.5% מהעובד ו-7.5% מהמעסיק (סה"כ 10%). הטבת המס למעסיק (הכרה בהוצאה) מותנית בכך שהעובד מפקיד לפחות שליש מהפקדת המעסיק. לכן, מעסיק אינו יכול להפקיד את חלקו (או את מלוא ה-10%) אם העובד בחר באופן אקטיבי לא להפקיד את חלקו כלל.

משיכת כספים מקרן השתלמות שהפכה לנזילה (לאחר 6 שנות ותק) היא תהליך מהיר יחסית. לאחר שהגשתם בקשת משיכה תקינה לגוף המנהל (דרך האזור האישי או בטפסים), הכסף אמור להופיע בחשבון הבנק שלכם תוך מספר ימי עסקים בודדים. על פי התקנות, הגוף המנהל מחויב לבצע את הפדיון תוך 3 ימי עסקים מיום קבלת הבקשה התקינה.

במקרה מצער של פטירת עמית, הכספים שנצברו בקרן ההשתלמות עוברים לידי המוטבים שמינה העמית, או ליורשיו החוקיים (אם לא הוגדרו מוטבים). היתרון המשמעותי הוא שהכספים משוחררים למוטבים בפטור מלא ממס רווחי הון, וזאת ללא קשר לוותק הקרן – גם אם נפתחה פחות מ-6 שנים לפני הפטירה. המוטבים יכולים למשוך את הכסף כסכום חד-פעמי פטור ממס, או להשאיר אותו בחשבון על שמם ולהמשיך ליהנות מהתשואות.

עצמאי יכול להפקיד לקרן השתלמות כל סכום שיבחר, ללא הגבלה. עם זאת, החוק קובע תקרות שנתיות לצורך קבלת הטבות מס (הן הטבת "ניכוי" - הכרה בהוצאה, והן פטור ממס רווחי הון). הטבת המס כהוצאה מוכרת מוגבלת להפקדה של עד 4.5% מההכנסה הקובעת, עד לתקרת הכנסה שנתית שמתעדכנת. בנוסף, ישנה תקרה להפקדה שכל הרווחים עליה יהיו פטורים ממס רווחי הון.

שיעור ההפקדה המקובל לקרן השתלמות לשכיר הוא 10% מהשכר הקובע. ההפקדה מחולקת כך: 2.5% על חשבון העובד (יורד מהנטו) ו-7.5% על חשבון המעסיק (הטבה בנוסף לשכר). ניתן להפקיד גם בשיעורים נמוכים יותר, כל עוד נשמר יחס של 1:3 בין הפקדת העובד למעסיק. הטבות המס על הפקדות אלו מוגבלות לתקרת שכר חודשית שמתעדכנת מעת לעת (כ-15,712 ש"ח, נכון לכתיבת שורות אלה).

לא בהכרח. ההפרשה לקרן השתלמות מבוצעת על בסיס "השכר הקובע", כפי שסוכם בחוזה העבודה שלכם. שכר זה לרוב אינו כולל רכיבים נלווים כמו שעות נוספות, בונוסים, החזרי הוצאות (כמו נסיעות או אש"ל) ושווי רכב. חשוב לבדוק בחוזה העבודה ובתלוש השכר מהו הבסיס המדויק שעליו מחושבות ההפקדות שלכם לקרן.

כן, בהחלט. זכות הבחירה בקרן ההשתלמות שתנהל את כספכם נמצאת באופן מלא בידיכם, העובדים, וזו זכות חוקית. גם אם למעסיק יש הסדר "ברירת מחדל" עם גוף מסוים, אתם רשאים להודיע לו באיזו קרן בחרתם, והוא מחויב להפקיד את הכספים לשם. כדי לקבל החלטה מושכלת, מומלץ להשתמש בכלי השוואת קרנות השתלמות.

הפקדה מעל תקרת השכר המוטבת (כ-15,712 ש"ח, נכון להיום) היא אפשרית, אך חשוב להבין את משמעותה. על ההפקדות עצמן מעל התקרה תשלמו מס הכנסה (ההטבה תיחשב כהכנסה חייבת בתלוש השכר).

בנוסף, הרווחים שייצברו על כספים אלו יהיו חייבים במס רווחי הון של 25% בעת המשיכה. עם זאת, זו עדיין יכולה להיות אופציית חיסכון אטרקטיבית לטווח בינוני (6 שנים) בזכות נזילות ודמי ניהול נמוכים, במיוחד אם אתם בוחנים תשואות קרנות השתלמות אטרקטיביות.

הטבות המס לעצמאים בקרן השתלמות מורכבות משני חלקים: הטבת "ניכוי" (הכרה בהוצאה) והטבת פטור ממס רווחי הון. כדי ליהנות מהטבת הניכוי המקסימלית, ניתן להפקיד 4.5% מההכנסה הקובעת השנתית, עד תקרת הכנסה של כ-293,397 ש"ח (נכון ל-2024). בנפרד, כדי ליהנות מפטור מלא על מס רווחי הון, תקרת ההפקדה השנתית עומדת על כ-19,920 ש"ח (נכון ל-2024).

אם מפקידים לקרן השתלמות סכום הגבוה מתקרת הפטור השנתית (כ-19,920 ש"ח לעצמאי או תקרת השכר המוטב לשכיר), הקרן מתחלקת לשני חלקים: כספים "פטורים" (עד התקרה) וכספים "חייבים" (הסכום שמעל התקרה).

בעת המשיכה, הרווחים שנצברו על החלק הפטור יהיו פטורים ממס רווחי הון, בעוד שהרווחים שנצברו על החלק החייב ימוסו ב-25%. עדיין תוכלו לבחון את תשואות קרנות ההשתלמות כדי לבחור את המסלול המועדף עליכם.

קרן השתלמות היא אפיק חיסכון אטרקטיבי לטווח בינוני (6 שנים) המתאים גם לשכירים וגם לעצמאים. לשכירים, זוהי הטבה משמעותית מהמעסיק (הוא מפקיד 75% מהסכום) המאפשרת חיסכון פטור ממס. לעצמאים, זוהי דרך מצוינת ליהנות מהטבות מס משמעותיות (הכרה בהוצאה) ובמקביל לחסוך כסף נזיל הפטור ממס רווחי הון. בזכות הטבות המס הייחודיות לה, היא נחשבת לאחד מאפיקי החיסכון המשתלמים ביותר בישראל.

כן, וזו הטבה משמעותית. אם יש לך קרן השתלמות ותיקה ונזילה (מעל 6 שנים) ואתה לא מושך ממנה כספים, באפשרותך לבצע "החלת ותק". משמעות הדבר היא שתוכל למשוך כספים בפטור ממס גם מהקרן החדשה (שטרם צברה 6 שנות ותק), בתנאי שאתה ממשיך להפקיד לאחת הקרנות. זוהי דרך מצוינת לשמור על נזילות גבוהה של כספי החיסכון שלך.

ממש לא, ולרוב זה גם לא כדאי. לאחר 6 שנים קרן ההשתלמות הופכת ל"נזילה", שזה אומר שאפשר למשוך את הכסף בפטור ממס.

עם זאת, היתרון הגדול הוא להשאיר את הכסף בפנים, שם הוא ממשיך לצבור תשואות וליהנות מפטור מלא ממס רווחי הון. רבים משתמשים בקרן כחיסכון מצוין לטווח ארוך, הרבה מעבר ל-6 השנים הראשונות.

לא, אין שום שינוי. המעסיק ממשיך להפקיד את חלקו לקרן ההשתלמות שלכם כרגיל, בדיוק באותם שיעורים, גם לאחר שהקרן הפכה לנזילה (עברו 6 שנים). הנזילות היא זכות שלכם (למשוך את הכסף), אך היא אינה משפיעה כלל על חובת ההפקדה השוטפת של המעסיק.

המעסיק ימשיך להפקיד את הכספים כרגיל לאותה קרן השתלמות שמסרת לו, אלא אם תנחה אותו אחרת. חשוב מאוד להבין: ברגע שמשכתם את הכסף, ותק הקרן מתאפס. המשמעות היא שההפקדות החדשות שיופקדו (הן שלך והן של המעסיק) "יינעלו" לתקופת חיסכון חדשה של 6 שנים. הקופה עצמה לא נסגרת, היא פשוט מתחילה ספירה מחדש.

כן, בהחלט. אם אתה עובד שכיר שיש לו קרן השתלמות דרך המעסיק, ובמקביל יש לך הכנסה נוספת כעצמאי (עוסק פטור או מורשה), אתה זכאי ורשאי לפתוח קרן השתלמות נוספת ונפרדת במעמד "עצמאי". תוכל להפקיד אליה כספים באופן עצמאי וליהנות מהטבות המס המגיעות לעצמאים על הפקדות אלו, במקביל להטבות שאתה מקבל כשכיר.

כן, שכיר המוגדר כ"בעל שליטה" בחברה (מחזיק מעל 10% ממניותיה) יכול להפקיד לקרן השתלמות. עם זאת, חשוב לדעת שהתנאים להטבות המס שונים מאלו של שכיר רגיל ודומים יותר לתנאים של עצמאי. ההפקדה מוכרת כהוצאה לחברה רק עד תקרה מסוימת, והטבות המס מחושבות באופן שונה.

הדבר תלוי במעמדכם. כשכירים, המעסיק מבצע עבורכם הפקדה חודשית קבועה כחלק מתלוש השכר. כעצמאים, לעומת זאת, יש לכם גמישות מלאה. אתם יכולים להפקיד לקרן השתלמות בהוראת קבע חודשית, בהפקדות רבעוניות, או אפילו בהפקדה חד-פעמית גדולה בסוף השנה כדי למצות את הטבות המס לאותה שנת מס.

את כספי קרן ההשתלמות שלכם מנהלים גופים פיננסיים מקצועיים, כמו בתי השקעות וחברות ביטוח, שקיבלו רישיון לכך מרשות שוק ההון.

תפקידם של גופים אלו הוא להשקיע את הכסף בשוק ההון (במניות, אג"ח וכו') בהתאם למסלול ההשקעה שבחרתם, במטרה לייצר עבורכם תשואה. בחירת הגוף המנהל היא החלטה שלכם, ותוכלו לבחון את כולם בעמוד השוואת קרנות השתלמות.

כן, בהחלט. קרן ההשתלמות מציעה מגוון רחב של מסלולי השקעה, ואתם יכולים לבחור את המסלול בעל רמת הסיכון המתאימה לכם. האפשרויות נעות ממסלולים סולידיים (כמו אג"ח ממשלתי או מסלולים שקליים) ועד מסלולים בסיכון גבוה (כמו מסלול מנייתי מלא), וכוללות גם מסלול כללי מאוזן. בחירת המסלול תשפיע ישירות על הביצועים, ותוכלו לבדוק את תשואות קרנות ההשתלמות במסלולים השונים.

כן, וזהו אחד היתרונות הגדולים ביותר של קרן השתלמות. אתם יכולים לשנות את מסלול ההשקעה שלכם בכל עת (למשל, לעבור ממסלול מנייתי למסלול סולידי או להיפך), והפעולה אינה נחשבת ל"אירוע מס". המשמעות היא שאתם לא משלמים מס רווחי הון על הרווחים שנצברו בעת המעבר, והם ממשיכים לצבור תשואה במסלול החדש. את ביצועי המסלולים השונים תוכלו לבדוק בעמוד תשואות קרנות השתלמות.

כן, בהחלט ניתן וחשוב מאוד למנות מוטבים בקרן ההשתלמות שלכם. הגדרת מוטבים קובעת מי יקבל את הכספים שנצברו בקרן במקרה מצער של פטירה. אם לא תגדירו מוטבים, הכסף יעבור ליורשים החוקיים שלכם (על פי צו ירושה או צוואה), תהליך שיכול לקחת זמן. מינוי מוטבים הוא פעולה פשוטה (בדרך כלל באזור האישי באתר החברה המנהלת) המבטיחה שהכסף יגיע במהירות לאנשים שבחרתם.

כן, במובן מסוים. אם אתם גם שכירים וגם עצמאים, אתם זכאים ליהנות מהטבות מס על הפקדות לשתי קרנות השתלמות נפרדות – אחת כשכירים ואחת כעצמאים. לכל סטטוס יש תקרת הפקדה מוטבת משלו (תקרת שכר לשכיר ותקרת הכנסה לעצמאי). כך, אתם יכולים למעשה "לכפול" את הטבות המס שלכם על ידי הפקדה לשתי הקרנות במקביל, בהתאם להכנסות שלכם בכל מעמד.

זוהי החלטה מורכבת, אך ברוב המכריע של המקרים, ויתור על קרן השתלמות הוא הצעד הפחות כדאי. קרן השתלמות היא הטבה בעלת ערך אדיר: אתם מקבלים מהמעסיק הפקדה של פי 3 מחלקכם (7.5% מול 2.5%) וכל החיסכון פטור ממס רווחי הון.

ויתור עליה הוא ויתור על "כסף על הרצפה" ועל אפיק החיסכון המשתלם ביותר. קיצוץ בשכר הברוטו, אף שהוא כואב, פוגע "רק" בנטו, בעוד ויתור על הקרן פוגע גם בהטבה וגם בחיסכון הפטור ממס.

הפקדה לקרן השתלמות במעמד "שכיר" מותנית בקיום יחסי עובד-מעסיק. ברגע שעזבתם את מקום העבודה, המעסיק מפסיק להפקיד וגם אתם לא יכולים להמשיך להפקיד לאותה קרן במעמד שכיר.

הקרן תישאר על שמכם כ"קרן לא פעילה" ותמשיך לצבור ותק ותשואה. אם נרשמתם כעצמאים, תוכלו לפתוח קרן השתלמות חדשה במעמד "עצמאי" ולהפקיד אליה, או במקרים מסוימים לשנות את סטטוס הקרן הקיימת.

שיעור ההפקדה המקובל והמקסימלי להטבות מס בקרן השתלמות לשכיר הוא 10% מ"השכר הקובע" (לרוב שכר היסוד, ללא בונוסים או שעות נוספות).

ההפקדה מחולקת כך: 7.5% מופקדים על ידי המעסיק ו-2.5% מנוכים משכר העובד. קיימים גם הסכמים בשיעורים נמוכים יותר (למשל, 5% מעסיק ו-2.5% עובד), אך תמיד נשמר יחס של 1:3 לכל היותר בין הפקדת העובד למעסיק.

כן, וזהו אחד היתרונות הגדולים של המוצר. רוב הגופים המנהלים מאפשרים לקחת הלוואה על חשבון הכספים שנצברו בקרן ההשתלמות, לעיתים קרובות גם אם היא עוד לא נזילה (לפני 6 שנים). כיוון שהכסף שלכם משמש כבטוחה, ההלוואה מוצעת בתנאים אטרקטיביים מאוד (לרוב בריבית נמוכה). זוהי חלופה עדיפה בהרבה על פני משיכה מוקדמת של הכספים, הכרוכה בקנסות מס כבדים.

לחיסכון בקרן השתלמות כשכיר יש שני יתרונות מרכזיים. הראשון הוא ההטבה מהמעסיק: במודל הנפוץ, המעסיק מפקיד 7.5% מהשכר בעוד העובד מפקיד 2.5% בלבד.

זוהי למעשה תוספת משמעותית לשכר. היתרון השני והחשוב ביותר הוא הפטור ממס: לאחר 6 שנים, ניתן למשוך את כל הכסף שנצבר (עד התקרה) בפטור מלא ממס רווחי הון (25%), מה שהופך את זה לאפיק החיסכון המשתלם ביותר לטווח בינוני.

לא. בניגוד לקרן פנסיה, פתיחת קרן השתלמות והפקדה אליה אינן חובה חוקית על המעסיק ברוב המגזר הפרטי. מדובר בהטבה משמעותית הניתנת לעובד כחלק מתנאי ההעסקה שלו, לרוב כתוצאה מהסכם עבודה אישי או הסכם קיבוצי ענפי. בעוד שבמגזר הציבורי ההטבה נפוצה מאוד, ברוב המגזר הפרטי היא נתונה למשא ומתן בין העובד למעסיק.

משיכת כספים (אפילו חלקית) מקרן השתלמות נזילה אינה סוגרת את הקרן, אך היא מאפסת את הוותק שלה. המשמעות היא שהפקדות חדשות שיופקדו לקרן זו לאחר המשיכה ידרשו צבירת ותק חדש של 6 שנים כדי להיות נזילות בפטור ממס. לכן, אם ממשיכים להפקיד, רבים מעדיפים לא למשוך את הקרן הוותיקה כדי לשמור על נזילות שוטפת ("החלת ותק").

ההבדל המרכזי הוא במטרת החיסכון ובנזילות. קרן השתלמות היא מוצר חיסכון לטווח בינוני, המאפשר משיכת כספים פטורים ממס לאחר 6 שנים. לעומת זאת, קופת גמל (במתכונתה הנוכחית) היא מוצר חיסכון לטווח ארוך (פנסיוני), והכספים מיועדים לקצבה בגיל פרישה. משיכה מוקדמת מקופת גמל כרוכה בקנס מס כבד, בעוד שבקרן השתלמות זהו המסלול המקובל.

יש להבדיל בין חיילי חובה לאנשי קבע. חיילים בשירות חובה אינם נחשבים שכירים או עצמאים ולכן לרוב אינם זכאים לפתוח או להפקיד לקרן השתלמותבמעמד זה. לעומת זאת, אנשי קבע נחשבים לשכירים לכל דבר (המעסיק הוא צה"ל), ורבים מהם זכאים להפרשות לקרן השתלמות כחלק מתנאי השירות הקבועים שלהם.

כל אדם הרשום ברשויות המס כ"עצמאי" - בין אם הוא "עוסק פטור" או "עוסק מורשה" - ויש לו הכנסה מעסק או משלח יד, זכאי לפתוח קרן השתלמות במעמד "עצמאי". פתיחת הקרן מאפשרת להפקיד אליה כספים באופן עצמאי וליהנות מהטבות המס המיועדות לעצמאים על הפקדות אלו.

אין שום בעיה. קרן ההשתלמות שפתחתם במקום העבודה הקודם רשומה על שמכם האישי. גם אם הפסקתם להפקיד אליה, היא ממשיכה להיות מנוהלת כ"קרן לא פעילה". חשוב לדעת שהיא ממשיכה לצבור ותק (לקראת 6 השנים לנזילות) וגם ממשיכה לצבור תשואות בשוק ההון. חשוב רק לוודא שדמי הניהול שאתם משלמים עליה כעת, כעמית לא פעיל, עדיין אטרקטיביים.

הביצועים של קרן השתלמות נמדדים בעיקר באמצעות התשואה שהיא השיגה, כלומר הרווח (או ההפסד) באחוזים על הכסף שהושקע. נהוג לבחון את התשואה לאורך תקופות זמן שונות (שנה אחרונה, 3 שנים, 5 שנים) כדי לקבל תמונה מלאה ונטולת רעשי רקע. הדרך הקלה ביותר לראות ולמדוד את הביצועים היא להשתמש בכלים המשווים את כל הקרנות, כפי שתוכלו למצוא בעמוד תשואות קרנות השתלמות שלנו.

רמת הסיכון בקרן השתלמות נמדדת בעיקר לפי רמת התנודתיות של הנכסים בהם היא מושקעת. ככלל, אחוז החשיפה למניות במסלול ההשקעה הוא המדד המרכזי לקביעת הסיכון – ככל שיש יותר מניות, המסלול נחשב מסוכן ותנודתי יותר, אך גם בעל פוטנציאל תשואה גבוה יותר לאורך זמן. מסלולים סולידיים, לעומת זאת, ישקיעו בעיקר באג"ח הנחשב פחות מסוכן. תוכלו לבחון את המסלולים השונים בעמוד השוואת קרנות השתלמות.

כן, בחלק גדול מהגופים המנהלים הדבר בהחלט אפשרי. במקום לבחור 100% במסלול אחד, ניתן לבקש לפצל את כספי קרן ההשתלמות שלכם בין מספר מסלולים. לדוגמה, תוכלו להגדיר ש-50% מהכסף יושקע במסלול מנייתי ו-50% במסלול סולידי, ובכך לייצר לעצמכם תמהיל סיכון מותאם אישית. כדאי לבדוק את האפשרות הזו מול הגוף המנהל שלכם.

הפקדה מעל התקרה המוכרת להטבות מס היא אפשרית, אך יש לה השלכות מיסוי. החלק שיופקד מעל תקרת הפטור (כ-19,920 ש"ח, נכון ל-2024) ייחשב כ"חלק חייב". המשמעות היא שבעת המשיכה, הרווחים שיצטברו על החלק הזה יהיו חייבים במס רווחי הון בשיעור של 25%. הרווחים על החלק שמתחת לתקרה יישארו פטורים כמובן. למידע נוסף על המוצר, קראו בעמוד קרן השתלמות.

זו שאלה של אלטרנטיבות. החיסרון הוא שתשלמו מס רווחי הון (25%) על הרווחים מהסכום העודף. היתרון הוא שאתם עדיין נהנים ממכשיר חיסכון מנוהל, לרוב בדמי ניהול נמוכים, שהופך נזיל לאחר 6 שנים. עבור רבים, זו עדיין אלטרנטיבת השקעה עדיפה ופשוטה יותר בהשוואה לניהול תיק השקעותחייב במס באופן עצמאי, ותמיד כדאי לבחון את תשואות קרנות ההשתלמות כדי להעריך את הכדאיות.

פתיחת קרן השתלמות לעובד חדש היא תהליך פשוט המתבצע דיגיטלית. ראשית, העובד צריך לבחור את הגוף המנהל ואת מסלול ההשקעה הרצויים לו (זוהי זכותו המלאה). לאחר מכן, העובד ממלא טופס הצטרפות (לרוב דיגיטלי) באתר החברה המנהלת, והמעסיק משלים את פרטיו בתהליך. בסיום, המעסיק מתחיל להעביר את ההפקדות החודשיות (עובד ומעסיק) באופן שוטף. מומלץ להפנות את העובד לעמוד השוואת קרנות השתלמות כדי לסייע לו בבחירה.

לא, וזהו יתרון חשוב. הוותק של קרן ההשתלמות (צבירת 6 השנים לנזילות) אינו קשור למסלול ההשקעה שבו הכסף נמצא. אתם יכולים לשנות את מסלול ההשקעה שלכם (למשל, ממנייתי לסולידי) בכל עת, והפעולה אינה פוגעת, מאפסת או משנה את הוותק שצברתם. הוותק ממשיך להיספר כרגיל מרגע ההפקדה הראשונה.

התשובה תלויה בתזמון. אם תהליך הניוד (ההעברה) טרם הושלם (הוא לוקח מספר ימי עסקים), יש לפנות מיד לגוף החדש אליו ביקשתם לעבור ולבקש לבטל את הבקשה. אם תהליך הניוד כבר הושלם והכסף עבר, אי אפשר "להתחרט" ולהחזיר את הגלגל לאחור. הפעולה היחידה שתוכלו לעשות היא להתחיל תהליך ניוד חדש, בחזרה לגוף הקודם או לכל גוף אחר שתבחרו באמצעות השוואת קרנות השתלמות.

לא, אתה לא מאבד את הנזילות, וזהו יתרון עצום. ברגע שקרן השתלמות צברה 6 שנות ותק והפכה לנזילה, היא נשארת כזו. כל הפקדה חדשה שנכנסת לאותה קרן נזילה, הופכת נזילה בעצמה כמעט מיד (או לאחר זמן קצר, בהתאם לתקנון). זו הסיבה שמומלץ לא למשוך את הכסף, כדי שכל ההפקדות השוטפות יהפכו נזילות וזמינות עבורכם בכל עת בפטור ממס.

כן, בהחלט ניתן לבצע משיכה חלקית (פדיון חלקי) מקרן השתלמות שהפכה לנזילה, ואינכם חייבים למשוך את כל הסכום. עם זאת, חשוב מאוד לדעת: גם משיכה חלקית של שקל אחד מאפסת את הוותק של הקרן. המשמעות היא שכל הפקדה חדשה שתבוצע לאותה קרן לאחר המשיכה החלקית, תצטרך לצבור 6 שנות ותק חדשות מההתחלה.

כן. ההבדל העיקרי בין "סוגי" קרנות ההשתלמות הוא במסלולי ההשקעה שהן מציעות. כל גוף מנהל מציע מגוון מסלולים ברמות סיכון שונות – למשל, מסלול מנייתי (סיכון גבוה), מסלול סולידי (סיכון נמוך), מסלול כללי מאוזן, ומסלולים מחקי מדד. בנוסף, קיימת אפשרות לקרן השתלמות בניהול אישי (IRA). הבחירה בסוג המסלול היא קריטית ומשפיעה ישירות על תשואות קרן ההשתלמות שלכם.

התהליך פשוט ומתחיל בבחירה שלכם. ראשית, עליכם לבחור את הגוף המנהל (בית ההשקעות) שבו תרצו לפתוח את הקרן. מומלץ להשתמש בכלי השוואת קרנות השתלמות כדי לבחור. לאחר שבחרתם, אתם ממלאים טופס הצטרפות דיגיטלי באתר של אותו גוף. בסיום התהליך, אתם מעבירים את פרטי הקרן למעסיק (למחלקת השכר), והוא מחויב להתחיל להפקיד את הכספים לקרן שבחרתם.

תהליך ההפקדה לעצמאים הוא גמיש ופשוט. לאחר שפתחתם קרן השתלמות במעמד "עצמאי", אתם יכולים להפקיד אליה כספים באחת משתי דרכים עיקריות: הפקדה שוטפת באמצעות הוראת קבע חודשית, או הפקדה חד-פעמית (בדרך כלל בסוף שנת המס) באמצעות העברה בנקאית. שתי הדרכים מקנות את אותן הטבות מס, כל עוד ההפקדה בוצעה עד תום שנת המס הרלוונטית.

לא. בניגוד לחובת ההפקדה לקרן פנסיה, ההפקדה לקרן השתלמות עבור עצמאים היא רשות בלבד ואינה חובה חוקית. זוהי הטבת מס משמעותית שהמדינה מעניקה, אך היא נתונה לבחירתכם. אתם יכולים לבחור להפקיד בשנה מסוימת כדי ליהנות מהטבות המס, ובשנה אחרת לא להפקיד כלל, מבלי שתיפגע זכאותכם.

לא. הטבות המס עבור הפקדה לקרן השתלמות במעמד עצמאי ניתנות אך ורק על הפקדות שבוצעו בפועל בתוך אותה שנת מס (מה-1 בינואר ועד ה-31 בדצמבר). אי אפשר להפקיד בשנה הנוכחית (למשל, 2025) ולבקש שההפקדה תוכר רטרואקטיבית עבור שנת המס הקודמת (2024) שכבר הסתיימה.

התהליך פשוט ומהיר ומתבצע כולו דיגיטלית. ראשית, עליכם לבחור את הגוף המנהל (בית ההשקעות) ואת מסלול ההשקעה המועדף עליכם. מומלץ להשתמש בכלי השוואת קרנות השתלמות לצורך הבחירה. לאחר מכן, פשוט נכנסים לאתר הגוף הנבחר, ממלאים טופס הצטרפות דיגיטלי כ"עצמאי" (לרוב נדרש צילום תעודת זהות ואישור עוסק), והקרן נפתחת על שמכם.

ההבדל העיקרי הוא במטרה: בעוד שקרן השתלמות רגילה היא מכשיר חיסכון לטווח בינוני (6 שנים), קרן השתלמות לעובדי הוראה נועדה בראש ובראשונה לממן שנת שבתון.

ההבדלים הטכניים נובעים מהמטרה הזו:

גובה ההפקדות: בקרן למורים, אחוזי ההפקדה גבוהים יותר (לרוב 8.4% מהמעסיק ו-4.2% מהעובד) לעומת קרן רגילה (7.5% ו-2.5%), כדי לצבור די כסף למימון משכורת בשנת השבתון.

כללי משיכה: בקרן רגילה הכסף נזיל לכל מטרה אחרי 6 שנים. בקרן למורים, משיכה שלא למטרת יציאה לשבתון (משיכה הונית) היא מורכבת יותר, דורשת עמידה בתנאים מסוימים (כמו ותק או גיל) ולעיתים גוררת ויתור על זכויות פנסיוניות מסוימות שנצברו.

אם אינכם מתכננים לצאת לשבתון, שווה לבדוק אם אתם זכאים לפתוח גם קרן השתלמות במסלול רגיל (אם יש לכם הכנסות נוספות או כעצמאים), כדי ליהנות מנזילות וגמישות רבה יותר.

כי אתם מוותרים על מתנה מהמדינה ששווה הרבה כסף. קרן השתלמות היא אפיק החיסכון האחרון בישראל שפטור לחלוטין ממס רווחי הון (25%), גם במשיכה הונית (עד התקרה).

ברגע שמשכתם את הכסף כדי לקנות רכב או לשפץ מטבח, איבדתם את הפטור הזה לתמיד על הקרן הזו. לעומת זאת, אם תשאירו את הכסף בקופה גם אחרי תום 6 השנים, הוא ימשיך לצבור תשואה פטורה ממס וליהנות מאפקט "ריבית דריבית" (תשואה על תשואה). רוב המומחים ממליצים להתייחס לקרן כחיסכון פנסיוני נוסף ולא לגעת בו. צריכים כסף נזיל? בדרך כלל משתלם יותר לקחת הלוואה זולה כנגד קרן השתלמות מאשר לשבור אותה ולעצור את צבירת הרווחים.

עבור עצמאים, קרן השתלמות היא לא רק חיסכון, אלא מקלט מס חוקי ומשתלם במיוחד. המדינה מעודדת אתכם לחסוך ומעניקה הטבה כפולה שקשה למצוא במקום אחר:

הטבה בהפקדה (ניכוי מס): חלק מהכסף שתפקידו לקרן מוכר כהוצאה מוכרת. זה אומר שאתם משלמים פחות מס הכנסה ופחות ביטוח לאומי באותה שנה, פשוט כי הפקדתם כסף לעצמכם.

הטבה במשיכה (פטור ממס): הרווחים שהכסף יצבור בקרן פטורים ממס רווחי הון (עד לתקרת ההפקדה המוטבת) לאחר 6 שנים.

אין שום אפיק השקעה אחר שנותן הטבה גם בכניסה וגם ביציאה בטווח זמן קצר יחסית. אם אתם עצמאים ועוד אין לכם קרן, מומלץ לבצע השוואת קרנות השתלמות ולפתוח אחת בהקדם כדי לנצל את הטבות המס של השנה הנוכחית.